זמנו של רבי מאיר

[הצעיר שבחבורה]

כותב רש"י (ראש השנה יט א)

ורבי מאיר בתר חורבן הוה - כמה דורות, דהא בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית, ורבי אליעזר תלמידו היה, ורבי עקיבא תלמידו של רבי אליעזר, כדאמרינן בשלהי ארבע מיתות (סנהדרין סח, א) ורבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, כדאמרינן בפרק קמא דעירובין (יג, א): כל מקום שאתה מוצא משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא אינו אלא רבי מאיר.

ואני הצעיר התקשיתי בביאורו, האומנם? כמה דורות חלפו מן החורבן ועד זמנו של ר"מ?

ואפרט בהמשך האשכול, את תמיהתי.​

 

[הצעיר שבחבורה]

לגבי רבי עקיבא, כמדו' שההנחה הרווחת היא שנהרג בתקופת חורבן ביתר, בין 50 ל60 שנה אחר חורבן הבית.
וכפי המבואר בגמ' רבי עקיבא בפטירתו היה בן מאה ועשרים שנה, הרי היה בזמן חורבן הבית לכה"פ בן 60.

נמצא שבימי רבי עקיבא חרב הבית, ולכך העולה מדברי רש"י דר"ע היה 2 דורות אחר חורבן, צ"ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

לגבי רבן יוחנן בן זכאי איתא שחי מאה ועשרים שנה, מהם ארבעים שנה למד, ארבעים שנה לימד ופרנס את ישראל.
והנה, היה מתלמידיו של הלל הזקן.
ואמרי' "הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותם בפני הבית מאה שנה"
הרי שנפטר הלל לכה"פ 60 שנה קודם חורבן הבית.

ואף אם נניח שלמד ריב"ז שנים מועטות אצל הלל, כבר היה מעל 40 בפטירתו של הלל, ונמצא שהיה בן למעלה ממאה לכה"פ בזמן החורבן.
ובתוס' כ' שחי ריב"ז שנה או שנתיים אחר חורבן, ויובא בל"נ בהמשך.

 

[השר מקוצי]

עד כמה שידוע לי וע''פ ''סדר הדורות'', ר''ע נולד בג''א תש''ס, החורבן היה ג''א תתכ''ח כך שהיה בן 68, 40 שנה עם הארץ, כמה שנים עד שהצליח ללמוד בחיידר וכדו' וגם למד אצל ר''א ור''י, 24 שנים עד שחזר עם כל התלמידים וכבר אנחנו אחרי החורבן, ואז עוד מתו תלמידי ר''ע ורק אז הלך אצל רבותינו שבדרום שביניהם ר''מ.
וכנראה עד אז לא נחשב הדור כדורו של ר''ע.
עם הדעה שתלמידי ר''ע מתו בזמן המרד אז ר''מ תלמידו ממש הרבה זמן אחרי החורבן.
איני זוכר אבל יתכן שכתוב גם על ר''ע משהו כמו 40 שנה כך 40 שנה כך 40 שנה כך, יתכן שהשנים האחרונות בהם לימד ונחשב כדורו של ר''ע.

 

[הצעיר שבחבורה]

כמה שנים עד שהצליח ללמוד בחיידר וכדו' וגם למד אצל ר''א ור''י, 24 שנים עד שחזר עם כל התלמידים וכבר אנחנו אחרי החורבן,

בחשבון הפשוט יותר, בגמ' מבואר שארבעים שנה למד. הרי שמגיל 40 התחיל ללמוד, איני יודע אם וכמה למד בחיידר, בגמ' נראה שכמעט תחילת למודו היה אצל ר"א ור"י

 

[הצעיר שבחבורה]

איני זוכר אבל יתכן שכתוב גם על ר''ע משהו כמו 40 שנה כך 40 שנה כך 40 שנה כך, יתכן שהשנים האחרונות בהם לימד ונחשב כדורו של ר''ע.

הרי לפ"ד מר, שבחורבן היה בן 68, עולה ש12 שנה אחרי החורבן כבר לימד.

 

[הצעיר שבחבורה]

כעת לבירור דורו של רבי מאיר עצמו.

ידוע לכל המעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע, שכתוצאה ממנו מינו את ראב"ע לנשיא.
בסוף המעשה מופיע פרט, שעשוי להוות ראי' לשאלה זו.
וכך אומרת הגמרא "ואותו תלמיד, רבי שמעון בן יוחאי הוה".
כעת נותר לנו לברר אימתי היה מעשה זה.

 

[השר מקוצי]

הרי לפ"ד מר, שבחורבן היה בן 68, עולה ש12 שנה אחרי החורבן כבר לימד.

אתה צודק.
זה מסתבך גם ממה נפשך כתוב על ר''ע 40 40 40, אז חייב להיות שה40 השני למד ורק בשלישי לימד, ולא מסתדר עם התלמידים.

 

[הצעיר שבחבורה]

עם הדעה שתלמידי ר''ע מתו בזמן המרד אז ר''מ תלמידו ממש הרבה זמן אחרי החורבן.

לא הבנתי, הרי נ"ב שנים אחר חורבן ביהמ"ק חרבה ביתר, ולדברי מר שהיה ר"ע בן 68 בחורבן, הרי שנפטר בחורבן ביתר, בגיל 120, 52 שנים אחר החורבן

 

[הצעיר שבחבורה]

אתה צודק.
זה מסתבך גם ממה נפשך כתוב על ר''ע 40 40 40, אז חייב להיות שה40 השני למד ורק בשלישי לימד, ולא מסתדר עם התלמידים.

ארבעים שנה שלימד, אפשר דהיינו שלא בפני רבותיו, שלא היה תלמיד, ו24000 תלמידים שהיו לו, ה"ז בזמן שהיה תלמיד אצל ר"א ור"י.

 

[הצעיר שבחבורה]

כעת נותר לנו לברר אימתי היה מעשה זה.

המפתח לכך, לכאו' כרוך בהבנת דברי הגמרא בשבת ובביצה

אמר רב, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא!

 

[השר מקוצי]

מצאתי, בספרי בוזאת הברכה כתוב עליו 40 שנה עם הארץ 40 שנה למד ו40 שנה פרנס את ישראל.
למעשה הנושא נידון בספר דורות הראשונים.

HBreader - דורות הראשונים - אחר החרבן עד חתימת המשנה - ב

HBreader - דורות הראשונים - אחר החרבן עד חתימת המשנה - ב

HBreader - דורות הראשונים - אחר החרבן עד חתימת המשנה - ב

 

[עול תורה]

בגיטין נ"ו איתא: על נירון קיסר שהיה בזמן החורבן ומסופר שם, ערק ואזל ואיגייר, ונפק מיניה ר"מ וכו'
מבואר, שר"מ נולד בתקופת החורבן או אח"כ.

ומאידך, מעניין שחברו של ר"מ, רבי יהודה היה בזמן הבית, דאיתא במנחות ס"ח :שתק רבי טרפון, צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: אותו הפרק פרס הפסח היה, כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו וכו'

מבואר שרבי יהודה עלה לרגל לבית המקדש, ואילו ר"מ שהיה חבירו, נולד בזמן החורבן או לאחריו.

 

[הצעיר שבחבורה]

מבואר שרבי יהודה עלה לרגל לבית המקדש, ואילו ר"מ שהיה חבירו, נולד בזמן החורבן או לאחריו.

ומעניין לציין את דברי רבי שרירא גאון באגרתו שכתב "ור' מאיר היה גמיר וחריף ומחדד יותר מכולם וסמכו ר' עקיבא אף שהיה צעיר".

ועוד כתב "ואומרים אנו סמכו רבי עקיבא ולא קבלוהו שצעיר היה".

 

[הצעיר שבחבורה]

בגיטין נ"ו איתא: על נירון קיסר שהיה בזמן החורבן ומסופר שם, ערק ואזל ואיגייר, ונפק מיניה ר"מ וכו'

כמה זמן קודם החורבן בפועל זה היה?

 

[עול תורה]

כמה זמן קודם החורבן בפועל זה היה?

בגמ' בגיטין כתוב שלאחר שנירון קיסר ערק והתגייר, שלחו את אספסיינוס קיסר, וצר על ירושלים שלוש שנים.

 

[הצעיר שבחבורה]

המפתח לכך, לכאו' כרוך בהבנת דברי הגמרא בשבת ובביצה

אמר רב, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא!

נחלקו הראשונים בביאור הכוונה, האם המדובר במעשר בהמה, והאם נהג בעבר מעשר בהמה ואף שלא בפני הבית.
התוס' בשבת מניח ע"פ זה, שמעשה דר"ג וראב"ע היה שנים בודדות לאחר חורבן הבית.
וכבר אז היה רשב"י 'תלמיד'.

 

[הצעיר שבחבורה]

בגיטין נ"ו איתא: על נירון קיסר שהיה בזמן החורבן ומסופר שם, ערק ואזל ואיגייר, ונפק מיניה ר"מ וכו'
מבואר, שר"מ נולד בתקופת החורבן או אח"כ.

ומאידך, מעניין שחברו של ר"מ, רבי יהודה היה בזמן הבית, דאיתא במנחות ס"ח :שתק רבי טרפון, צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: אותו הפרק פרס הפסח היה, כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו וכו'

מבואר שרבי יהודה עלה לרגל לבית המקדש, ואילו ר"מ שהיה חבירו, נולד בזמן החורבן או לאחריו.

מצאתי ברמ"ע מפאנו (סימן צ)

והא דאמרינן ר' נתן לימינו ור"מ לשמאלו לא שהיה ר' נתן גדול ממנו אלא דאהניא קומרא דאבוי למהוי אב"ד ור"מ בן גרים היה2 וכן רשב"ג תלמיד חבר לר"מ אלא ממלא מקום אבותיו הוה.

והרי רשב"ג הוא נשיא אחרי ר"ג דיבנה, שלישי לחורבן. (גם אילו היה ריב"ז כמה שנים אחר החורבן). והוא תלמיד חבר לרבי מאיר.

 

[ללמוד התורה]

כותב רש"י (ראש השנה יט א)

ורבי מאיר בתר חורבן הוה - כמה דורות, דהא בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית, ורבי אליעזר תלמידו היה, ורבי עקיבא תלמידו של רבי אליעזר, כדאמרינן בשלהי ארבע מיתות (סנהדרין סח, א) ורבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, כדאמרינן בפרק קמא דעירובין (יג, א): כל מקום שאתה מוצא משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא אינו אלא רבי מאיר.

ואני הצעיר התקשיתי בביאורו, האומנם? כמה דורות חלפו מן החורבן ועד זמנו של ר"מ?

ואפרט בהמשך האשכול, את תמיהתי.​

ר' אליעזר היה תלמיד ריב"ז עוד לפני שחרב הבית. ור"ע שהיה תלמיד ר' אליעזר היה תלמידו עוד לפני שחרב הבית כי הרי ר"ע נולד בשנת ג'תש"ס ואחרי ארבעים שנה למד מפי ר"א ור' יהושע, בשנת ג'ת"ת. והבית נחרב בשנת תתכ"ח.
בתלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ו' הלכה ג': שלש עשרה שנה עשה ר' עקיבא נכנס אצל ר' ליעזר וכו'. ואח"כ כ"ד שנה היה לו כ"ד אלף תלמידים.
ואח"כ לימד לה' תלמידים ר"מ ור"ש ור' יהודה ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע. (יבמות סב:).
ועיין בפני משה בירושלמי סנהדרין דף ו:) שר"מ נולד לפני ר"ש. ומעשה בתלמיד ר"ש בברכות כז: היה לדעת תו"ס שבת נד: רק כמה שנים אחרי החורבן. (ע"ש)

בגיטין נ"ו איתא: על נירון קיסר שהיה בזמן החורבן ומסופר שם, ערק ואזל ואיגייר, ונפק מיניה ר"מ וכו'
מבואר, שר"מ נולד בתקופת החורבן או אח"כ.
בגמ' בגיטין כתוב שלאחר שנירון קיסר ערק והתגייר, שלחו את אספסיינוס קיסר, וצר על ירושלים שלוש שנים.

 

[הצעיר שבחבורה]

ר' אליעזר היה תלמיד ריב"ז עוד לפני שחרב הבית. ור"ע שהיה תלמיד ר' אליעזר היה תלמידו עוד לפני שחרב הבית כי הרי ר"ע נולד בשנת ג'תש"ס ואחרי ארבעים שנה למד מפי ר"א ור' יהושע, בשנת ג'ת"ת. והבית נחרב בשנת תתכ"ח.

מנין המקורות לתאריכים אלה?

בתלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ו' הלכה ג': שלש עשרה שנה עשה ר' עקיבא נכנס אצל ר' ליעזר וכו'. ואח"כ כ"ד שנה היה לו כ"ד אלף תלמידים.

כוונתך שכ"ד שנה נמנים אחר הי"ג? הא מנלך?

ואח"כ לימד לה' תלמידים ר"מ ור"ש ור' יהודה ור' יוסי ור' אלעזר בן שמוע. (יבמות סב:).

לא הבנתי מה פרט זה מלמדנו כאן

ועיין בפני משה בירושלמי סנהדרין דף ו:) שר"מ נולד לפני ר"ש.

מעניין. אבל מנין לו?

ומעשה בתלמיד ר"ש בברכות כז: היה לדעת תו"ס שבת נד: רק כמה שנים אחרי החורבן. (ע"ש)

הזכרתי את דברי התוס' לעיל.