ויקרא טענת הים ותשובתו של הקב"ה

[געגועים]

וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית

ברבינו בחיי: ועוד דרשו במקום אחר העולם כולו - שלישו מדבר, שלישו ישוב, שלישו ים, עמד ים לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע במדבר נתנה תורה, בישוב נבנה ביהמ"ק, אני מה תהא עלי, אמר לו עתידין ישראל שיקריבו מלח על גבי המזבח.

וכעין זה בפי' הרוקח בשם מדרש אבכיר: הלך שר של ים לפני הקב"ה ואמר רבש"ע בראתה עולמך שליש ישוב שליש ימים שליש מדברות, למדבר וליישוב נתתה חלק במזבח, עצי המערכה ויין ושמן למנחות, ולי לא נתתה כלום, וא"ת ניסוך המים, אינו בגוף המזבח אלא בספלים, ורק פעם אחת בשנה, נשבע לו הקב"ה אתן לך חלק טוב משניהם, שכל הקרבנות טעונין מלח.

יש לרמז מלח ברית בגימטריא שליש ים, ובגימטריא שר ים בא בטענה (עם הכולל).

ויש להבין מה היתה טענתו של הים, והלוא החיד"א ז"ל מביא (פני דוד בשלח אות י"ב) בשם ספר דרוש שמאל משם רבינו בחיי, שהעולם שליש ים שליש מדבר שליש ישוב, ועשה ה' לישראל נסים ונפלאות בים ובמדבר ובישוב, והמבחר שבהם הוא מה שעשה בשליש ים, וז"ש ושלישים על כלו, לרמוז ושליש ים הוא המובחר על כולו, ומוסיף החיד"א וזה רמז ומבחר שלשיו - המובחר שבנסים שנעשו בשלישי', הוא אשר טובעו בים סוף, כי זה נס גדול על הכל, כי היה הקטרוג גדול ושעת סכנה. עכ"ד.

א"כ מה טען הים "במדבר נתנה תורה, בישוב נבנה ביהמ"ק, אני מה תהא עלי" והלוא קריעת ים סוף היה המובחר מכל השלישיים.

ומכל מקום אפשר ללמוד מכאן שיש לפייס את השני גם אם אין טענתו צודקת.

ועיין עוד כאן​

 

[געגועים]

עוד אפשר ליישב טענת הים, עפ"י מה שביארו וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, אחר ששמע שאחרי קריעת ים סוף אחרי כזה מראה גדול שראו שם, עכ"ז היה להם רפיון ידים ומלחמת עמלק, הבין מכך שצריך לבוא אל הצדיק, ועל דרך זה יובן טענת הים, שכיון שלאחר קריעת ים סוף היה רפיון ידים, א"כ מה בצע לה במה שהיה בה קריעת ים סוף, ולכן טענה אני מה תהא עלי, כי רוצה דבר של קיימא, לכן הבטיח לה עתידין ישראל שיקריבו מלח על גבי המזבח, שהוא תמידי גם כאשר אין ביהמ"ק קיים, יש מלח על שולחנו של אדם.​

 

[געגועים]

עוד יש לתרץ שמשמע במדרש עשרת הדברות שיש כמה חלקים בים, וזה לשונו: מים התחתונים עומדים ע"ג מי בראשית ומי בראשית ע"ג אוקיינוס ומי אוקיינוס על מי בוכים, ולמה נקרא שמם בוכים וכו'. ולכן היה צורך לכמה פיוסים, קריעת ים סוף, מלח, וניסוך המים (כמובא ברש"י וברבינו בחיי שהובטחו המים התחתונים לקרב במזבח במלח, ונסוך המים בחג).​