אדר - יז' אדר. יומא דהילולא דהג''ר שמעון סופר זללה''ה. בעל 'מכתב סופר'. חסידים יכולים לחכות עד הצהריים? | פורום אוצר התורה אדר - יז' אדר. יומא דהילולא דהג''ר שמעון סופר זללה''ה. בעל 'מכתב סופר'. חסידים יכולים לחכות עד הצהריים? | פורום אוצר התורה

אדר יז' אדר. יומא דהילולא דהג''ר שמעון סופר זללה''ה. בעל 'מכתב סופר'. חסידים יכולים לחכות עד הצהריים?

צ

צריך עיון

משתמש מוביל
פרסם מאמר
הודעות
678
תודות
1,674
נקודות
162
יז אדר
הגאון ר' שמעון סופר זללה''ה
בן ה'חתם סופר' ובעל שו''ת 'מכתב סופר'
תקפא - תרמג ​

המוהל מתעכב בגלל 'כוונות', להמתין לו?
שאלה מעניינת נשאל רבינו מהגאון ר' ליב'ל איגר ז''ל [בן הגר''ש איגר בן הגרעק''א]
הגר''ל איגר ז''ל נוהג היה למול את התינוקות, ובהיות שכן פעמים שעל ידי ה'הכנה למצוה' דיליה, נתעכבה המילה עד הצהריים, קמו עליו מערערים דנמצאו מבטלים דינא ד'זריזין מקדימין למצות'.
הגר''ל הריץ את השאלה לכמה מגדולי הדור, וביניהם לש''ב רבינו הגר''ש זיע''א והיא מופיעה בספרו חיו''ד סי' כז.
הגר''ל מציין שלדעתו אין בזה חסרון, כי לא אמרו אלא זריזין 'למצות' ולא 'המצות' כלו' שהקדימו להכין את עצמם למצוה, וסייעתא לשיטתו הוא מביא מחסידים הראשונים שהיו שוהין שהה אחת קודם התפילה כדי שיכונו ליבם למקום, ומשמע אף אחר שהגיע זמן התפילה, ולא חששו ל'זריזין'.

רבינו בתשובתו [הנד' בסי' כח] הוא משיב לאשר 'בקשה נפשו הטהורה להסיר ממנו עקשות פה כל דובר סרה'.
ומתחילה מביא רבינו את דברי הפוסקים שקיום מצוה בהידור עדיף על זריזין [וזהו הנדון הידוע בברכת הלבנה באמצע השבוע ולא בבגדי שבת או ברוב עם], ודעתו מכרעת שם כהפוסקים דאכן עדיף קיום המצוה מן המובחר אף כנגד זריזין.
אומנם, 'יש מקום לבעל דין לחלוק ולומר שאין הנדון שלפנינו דומה להראיה' דכאן במעשה של המילה 'שיש לפני אבי הבן מוהלים מומחים זריזים ומקדימין מוכנים ועומדים בבוקר השכם לעשות גוף המצוה כתקונה, מאן לימא לן לאחר המצוה שתעשה ע''י אדם גדול ותחכמוני, כיון שגוף המצוה נעשית מן המובחר גם על ידי איש המוני'
ועוד מוסיף רבינו שיש כאן חסרון גדול להשהות את הערלה המאוסה עוד כמה שעות, ומנין לנו שמותר להשהות את הערלה המאוסה 'עד שיציין עצמו האדם הגדול בציצים ופרחים סודות וכוונות, וכי אלו הם ציצים המעכבים את המילה עד אחר חצות היום'.
ועוד שהרי מנהג כל קדושי עליון להקדים הברית ולהשכים [מענין לציין שהגר''ל בשאלתו כבר צפה שרבינו יטען כן ממסורת אביו ורבותיו, והוא מקדים בשאלתו, 'שאין רצוני להאריך כעת במו''מ לפני כת''ר שארי נ''י, כי באמת גוף דבר זה מנהג פשוט במדינה זו מאז ומקדם אצל גאוני עולם קדושי עליון זצוק''ל שהוי ובמדינתינו ואשר הם חיים עדנה הי''ו, ואם בדורות הראשונים היו צריכין שהיית השעה לתפילה לבד שעיקרה עבודה שבלב האידנא שנתמעטו הלבבות אנו צריכין גם לפני כל המצות שהוי איזה זמן להכין את לבבינו לפניו ית' מקודם... ואין להאריך מזה לפני חכם שכמותו ירבו בישראל אשר נגלו לפניו כל תעלומות ואף כי בכתב, רק לאשר ידעתי כי כת''ר הגנ''י באתריה ומדינתו לא הורגל בכאלה... ואני מבקש ממנו להסכים עמדי נגד מהנהגו וגם לפי שלא ראה ולא שמע כזאת מאבותיו ואבותי מאורי ישראל זצוק''ל, אמרתי לרמז קצת כי גם דרך העבדוה של בעלי הורה והעבודה שבמדינות אלו לא נפלאת ולא רחוקה היא והכל לש''ש ושנהים לא נתכונ אלא לדבר אחד וללכת בדרך המיוחד לידבק ביחודו של עולם ית''ש...']
מ''מ כותב ה'מכתב סופר' ללמד זכות על המנהג לאחר הברית בשביל מוהל צדיק עפי''ד המד''ר פרשת נשא, דהיה משה מל ואהרן פורע ויהושע משקה, והרי בלי ספק גרם הדבר לעיכוב במילה וש''מ דשרי להשהות בשביל זה 'שמה שתעשה ע''י גדולי ישראל קדושי עליונין מעליותא בגוף המצוה הוא כמובן לכל מבין ומשכיל, שיצא הפסד שהייה ששהה בשכר כוונת האדם הגדול היודע לכוון לבו לשמים להסיר ערלת הלב עם ערלת הבשר'.
ואף שמכל מקום 'לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול את העטרה לנפשו' אומנם 'מע''כ בן דודי המעוטר בעטרה זו מצדיקי וגדולי הדור, וזכות אבותיו מסייעתו, לא תרפנה ידיו להחזיק בקדושתי מפני המלעיגים חלילה'.​
 
נערך לאחרונה:
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון