בגדרי מצות מילה ובישוב קושיות המנחת חינוך
נידון המנ''ח בקטן שהגדיל אם האב חיב למולו, והחלוקה בין פדיון למילה בזה
א] הנה בפשטות דין האב למול הוא רק בקטנותו ואחר שהגדיל כבר הוא חיוב הבן בלבד ולא האב, ואמנם גבי פדיון מבואר בחינוך שהוא גם בהגדיל וצ''ע מה הדין גבי מילה
ויש בזה כמה נ''מ האם חיב האב...
בפרק יז -פס' יט
ויאמר אלוקים, אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק.
ולק' פ' וירא יח י"ב
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן
וק' טובא. מדוא אאע"ה לא בישר את הישועה שכה ציפו לה, והנה מאמר הש"י אליו, אפילו את שם התינוק.
וקשיא טובא
[קצת י"ל שאברהם היה טפל לשרה בנביאות וסבר...
כתוב במדרש (פרקי דר"א פכ"ח), כתיב (בראשית יז כו) 'בעצם היום הזה נימול אברהם', דמל ביום הכפורים. ויש לעיין מכיון שמילת אברהם היתה מילה שלא בזמנה, והרי קיימא לן דלא דחי יום הכפורים, ומכיון שקיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה היה לו למול אחר כך ולא לדחות יום הכפורים?
ראיתי מי שכתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ספר אש תמיד), שאם נולד תינוק בלילה בארץ ישראל בליל יום שני, ובאותו זמן היה יום ראשון בניו יורק, ואח"כ הביאו את התינוק לניו יורק לפני יום ראשון בשבוע הבא, שפסק הגרי"ש שהברית צריכה להיות ביום ראשון, שהרי במקום זה נחשבת השעה שנולד כיום ראשון.
מישהו מכיר פסק...
מדרש רבה דברים פרשה ב פסקה כד
ד"א ושבת עד ה' אלהיך אין לך דבר גדול מן התשובה מעשה שהיו רבותינו ברומי ר"א ורבי יהושע ורבן גמליאל וגזרו סנקליטין של מלך לומר מכאן ועד ל' יום לא יהיה בכל העולם יהודי והיה סנקליטו של מלך ירא שמים בא אצל רבן גמליאל וגילה לו את הדבר והיו רבותינו מצטערים הרבה אמר להם...
הבית הלוי בפרשת לךלך מבאר דבמשנה בנדרים מבואר שיש במצוה מילה ב' בחינות א' הסרת המום שיש באדם שיש לו ערלה כמו שכתוב במשנה נאוסה היא הערלה וכו', ב' תוספת קדושה יש לו ע"י המילהגדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות
ובהסרת הערלה קיימת הבחינה של הסרת המום שיש בערלה ובפריעה הוא מקבל התוספת קדושה שיש מילה...
ביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו' (יב, ג).
ימול בשר ערלתו - יתבאר על פי מה שהקדמנו כי הערלה היא בחינת הקליפה, רמז הכתוב כאן, כי צריך לעשות שלשה דברים במצות המילה, והם, מילה, פריעה, מציצה, מילה היא כריתת הערלה, והוא אומרו ימול, פירוש יכרות, הפריעה היא מה שפורע עור הדק לשנים ואין צריך לכרות, והוא מה...
כתב השו"ע (יו"ד סי' רס"ו סעי' י"ד) וז"ל: יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת, שזה ימול וזה יפרע, אלא המל הוא עצמו יפרע. הגה: ולא מצאתי ראיה לדבריו, ואדרבה נראה לי דשרי דהא מילה דחיא שבת כמו עבודה במקדש שכמה כהנים היו עובדים ומחללים שבת, דמאחר דשבת ניתן לדחות הרי הוא כחול לכל דבר. וכן...
כתב הפרי מגדים (משב"ז או"ח סי' של"א) דספק בן שבעה חודשים ספק בן שמונה מילתו דוחה בהרת ממה נפשך, דאם בן שמונה והוא מת, הוה ליה מחתך צרעת המת ואין בזה איסור, ואם הוא בן ז' וחייב במילה בודאי דוחה איסור צרעת, כדין מילה הדוחה את הצרעת, אכן כתב הפרי מגדים דמסתברא דאנדרוגינוס ושארי דמילתן ספק ואין...
מה הדין במקום שאיכא מילה בצרעת ובשבת האם מילה דוחה דיון דאיכא לאו ועשה דשבת ובצרעת איכא עשה או לאו ועשה (הארכתי בזה באשכול נפרד) האם מילה דוחה כל איסורים הללו.
והנה כתב בספר למודי ה' (להר"י נגאר הודפס בשנת תקמ"ו לימוד קל"ג) בשם הכנסת הגדולה (שו"ת בעי חיי ח"ב סי' ס"ו) דמילה בזמנה בצרעת דוחה...
דעת הש"ך (חו"מ סי' שפ"ב סק"ד), דסבירא ליה דבמילה לא מהני שיעשה האב שליח למול את בנו.
והקשה עליו התבואות שור (סי' כ"ח) אמאי אמרינן בגמ' בשבת (קל"ג ע"א) גבי מילה בצרעת, דאי איכא אחר לימהל ליה ע"י אחר דלא קא עבר אאסורי צרעת (דלדידיה הוה דבר שאין מתכוון), הא מכל מקום לא יקיים האב מילה בזה שהרי אין...
הטעם שמילה דוחה צרעת נחלקןו הראשונים
הרמב"ם (צרעת פ"י ה"ה) כתב וז"ל: מי שהיתה בהרת בערלתו, ימול ואף על פי שהיא מילה שלא בזמנה, שמצות עשה דוחה את לא תעשה בכל מקום, ע"כ. וכ"כ עוד (מילה פ"א ה"ט) וז"ל: אם היתה בהרת בעור הערלה חותכה עם הערלה אף על פי שקציצת נגע הצרעת בלא תעשה יבוא עשה וידחה את ל"ת...
בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות ברית מילה כמו שנאמר (ויקרא יב, ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, ודרשו חז"ל (שבת קלב, א) 'וביום' – אפילו בשבת, שמותר לערוך ברית מילה בשבת.
ברכה על הכוס
חז"ל תיקנו (שבת קלז, ב) לברך לאחר ברית מילה את ברכת 'אשר קידש ידיד מבטן', והגאונים תיקנו שיש...