פורים ימי משתה ושמחה או ימי תפילה וזעקה וחיזוק בעסק התורה

[מעיינות]

בשנים האחרונות חלה תופעה חדשה והיא היפוך היוצרות ממש, שימי הפורים נהפכו לימי תפילה וזעקה ולימוד רצופות וכדו' ומצאתי בספר אוצר נחמד דברים כדרבונות בענין זה מהגאון רבי שריה דבילצקי זללה"ה:

הנה ידוע מספה"ק אשר ימי הפורים הם עת וזמן למחילת עוונות כמו יוהכ"פ, ואדרבה שהוא גבוה יותר כי יום כיפורים הוא כמו פורים בכ' הדמיון וכו'. ודע כי רע עלי המעשה ממה שיש מספרים ועוד בתור שבח על גדול זה או אחר שעבודתו בפורים היתה בבכיות עצומות והתבודדות וכו' ובעיני זה מחליף הזמנים ומשנה עתים, כי ימי הפורים ניתנו לשמחה ולמשתה ומאכל וכפי גירסא אחת במעשה רב ישן, היה הגר"א בפורים יושב כל היום בסעודה, וכן וכיוצא בזה ראוי לעשות, ומי שמערב הזמנים סופו שיבוא גם לרקוד ביום הכיפורים לפני כל נדרי והכתוב אומר וביום טובה היה בטוב, ודי בהערה זו למבקש האמת. והקב"ה יזכנו לקיים כל דבר ודבר בזמנו ועתו כפי המתאים לזמן ועת ההוא, כי ההנהגה הנאותה והראויה לזמן המסויים ההוא היא מציאות הטבע, והמשנה ההנהגה הניאותה אז הרי זה כלובש בגדי חורף בחום הקיץ או לובש בגדי קיץ ביום קרה.

 

[מעיינות]

וכן בעניין התופעה של סדרי הרצופות ביום הפורים הבאתי מעט מדברי הפוסקים בזה.

כ' בדרכי משה (תרצה ג) "והר"י ברי"ן כתב מהא דגרסינן בפרק קמא (ז ב) רב אשי הוה יתיב קמיה דרב כהנא אמר אמאי לא אתו רבנן לבי מדרשא וכו' אמר ליה קא עסקי בסעודת פורים שמע מינה דסעודת פורים דוחה תלמוד תורה מכל מקום כיון דדרשינן (טז ב) אורה (אסתר ח ט) זו תורה מצוה לעסוק בתורה קודם הסעודה והיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה"

וברמ"א נפסק "טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר: ליהודים היתה אורה ושמחה (אסתר ח, טז) ודרשינן: אורה, זו תורה"

והיוצא מדבריהם דודאי אין עיקר העבודה בפורים הוא לימוד רצופות וכדו', אלא עיקר העבודה הוא קיום מצוות היום של מקרא מגילה מתנות לאביונים משלוח מנות ומשתה ושמחה.

 

[אחד יחיד]

והיוצא מדבריהם דודאי אין עיקר העבודה בפורים הוא לימוד רצופות וכדו', אלא עיקר העבודה הוא קיום מצוות היום של מקרא מגילה מתנות לאביונים משלוח מנות ומשתה ושמחה.

אף אחד לא אמר שזה העיקר.
אבל בוודאי שצריך שילמדו כדי שיתקיים העולם.
וידוע הסיפור על אבי האבני נזר.

 

[מעיינות]

אף אחד לא אמר שזה העיקר.

אז מה כל העסק שעושים מזה בשנים האחרונות?
הרי ברור שבשנים האחרונות השיח סביב פורים הוא שזה יום מסוגל לתפילה וישועה, וצריך לנצל את היום הזה לתפילה ולתורה וכו'.

 

[אחד יחיד]

אז מה כל העסק שעושים מזה בשנים האחרונות?
הרי ברור שבשנים האחרונות השיח סביב פורים הוא שזה יום מסוגל לתפילה וישועה, וצריך לנצל את היום הזה לתפילה ולתורה וכו'.

אם עושים על זה עסק כנראה שזה לא העיקר.
פוק חזי ותראה שכל הקמפיינים והמערכות הם בד"כ על דברים טפלים.

 

[מעיינות]

אם עושים על זה עסק כנראה שזה לא העיקר.
פוק חזי ותראה שכל הקמפיינים והמערכות הם בד"כ על דברים טפלים.

ברור שאם צריך קמפיין זאת אומרת שזה לא העיקר,
אבל הרי חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם...

 

[שר האוצר]

מהגרי"ב שרייבר שמעתי
שהגיע פעם להביא משלוח מנות לאביו הגר"פ זצ"ל
וכמדומ' שהסיפור היה שהוכיחו מה הוא מתבטל
(זה ודאי היה הרעיון של המעשה לא זוכר אם זה הסתיים עם מבט שאמר את זה או שאמר לו ממש)

אני מעדיף כאלו עבירות מאשר להיפך

 

[אחד יחיד]

אבל הרי חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם...

בסדר, לא יקרה כלום אם יהודים ישבו וילמדו ביום הזה.
וכמו שכתב הרב @שר האוצר :

אני מעדיף כאלו עבירות מאשר להיפך

 

[מעיינות]

אני מעדיף כאלו עבירות מאשר להיפך

זה לא נושא של עבירות,
אלא זה נושא של לחיות את המועדים כפי רצון השי"ת, ומזה לקבל את כל התועלת שהמועד משפיע על האדם.

כמו שכולם מבינים לעת עתה... שמי שיסדר סדר של חמש שעות רצופות של לימוד התורה בליל הסדר, הרי הוא משבש את כל ענינו של יום.
כך צריך להבין את זה בשאר המועדות.

 

[המאושר!]

זה לא נושא של עבירות,
אלא זה נושא של לחיות את המועדים כפי רצון השי"ת, ומזה לקבל את כל התועלת שהמועד משפיע על האדם.

כמו שכולם מבינים לעת עתה... שמי שיסדר סדר של חמש שעות רצופות של לימוד התורה בליל הסדר, הרי הוא משבש את כל ענינו של יום.
כך צריך להבין את זה בשאר המועדות.

כך הם הדברים גם לגבי ליל הסדר, שבמקום שנחגוג את זמן חרותנו, ונהיה עסוקים עם החרות, שוב אנו עסוקים עם מה שחסר לנו, ומנצלים את העת רצון שנהיה בעת שאנו אומרים בליל הסדר 'ונצעק'.

אני כבר שמעתי על משפחה מסוימת, שאומרים כמה פרקי תהילים בליל הסדר, לפני שאומרים 'ונצעק'.

אני אומר לכם, שעוד מעט כבר יהיו מנייני תהילים אצל ה'חזון איש' וכו'.