תפילה

כידוע צריך להקשיב בחזרת הש"ץ ואסור ללמוד ולדבר ברצוני לדעת האם יש מקום בהלכה להקל ללמוד בפרט שיש בעלי תפילה שחוזרים על התפילה מאוד לאט וקשה לכוון בשקט לחזן וממילא חולמים ולא מתרכזים האם יש מקום להקל או שכך ההלכה וצריך להקפיד בזה. זה שהרבה לומדים בחזרת הש"ץ זה לא אומר שמותר אבל יש מקום להבין...

ברצוני להעלות נושא הקשר הרציף של בן אדם למקום, ואבאר: בעבר היה לי ויכוח עם חסיד חב"ד אם הקשר עם בורא העולם אמור להיות דיסטנסי או לא דהיינו האם ראוי לבקש ממנו דברים גשמיים הכי פשוטים וכגון שהאוכל יצא ערב וכדו' כמובן שהוא טען בכל תוקף שלא וח"ו ואין זה ראוי אך אני הק' לא הצלחתי להשתכנע מדבריו כלל...

היכ"ת שאדם מחוייב להתפלל בציבור אך ורק בימות החול. כמובן ייתכנו כמה אפשרויות, כוונתי לאופציה מסוימת, ורק היא נחשבת לפיתרון.

איפה מצינו?

נחלקו הפוסקים האם אומרים למנצח באיסרו חג דעת הרמ"א שאומרים ודעת היעב"ץ שלא אומרים ונהרא נהרא ופשטיה יש לציין שלשיטת המגן אברהם איסרו חג שייך רק בחג השבועות ויש חולקים

נח נפשיה דר' שמעון בן לקיש והוה קא מצטער ר' יוחנן בתריה טובא אמרו רבנן מאן ליזיל ליתביה לדעתיה ניזיל רבי אלעזר בן פדת דמחדדין שמעתתיה אזל יתיב קמיה כל מילתא דהוה אמר רבי יוחנן אמר ליה תניא דמסייעא לך אמר את כבר לקישא בר לקישא כי הוה אמינא מילתא הוה מקשי לי עשרין וארבע קושייתא ומפריקנא ליה עשרין...

בדרך צחות..

ישנה שאלה למה פותחים באתה חונן ב"אתה" לשון נוכח וגם בשבח והרי בשאר בקשות פרטיות אי"ז כך. נראה לתרץ כך: הרשב"א כתב שעניין אמירת "אתה" הוא כדי להחדיר את אמיתת הימצאו בכ"מ (ואף כי בפשוטו לשון נוכח הוא גס ומהווה פחיתות עצומה בכבודו של כל מכובד וודאי בממ"ה הקב"ה), לפי"ז נסביר את מה שאומרים אתה...

ידוע דברי הר"ן הנ"ל ויש להבין אם כל סיבת התפילה הוא כדי שלא יסבול יסוריים הרי כשימות ויגיע לעולם שכולו טוב הרי יסבול יותר ואין אנו מקילין על צערו ?

ראיתי לנכון לפתוח אשכול בעזה"י שיעסוק בקטעי התפילה טעמיהם ביאורם ועוד. אתחיל בקטע שעלה לי להתבונן בו בתקופה האחרונה אשמח לשמוע ביאורי הת"ח דפה. "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" כידוע אמרו משה לאחר הקמת המשכן בכדי שתשרה עליו השכינה. אשמח לביאור מילולי...

לא צריך להרחיב ולספר מדי הרבה, כל אחד מאתנו מן הסתם מנסה מידי פעם לכון יותר ואופסס... שוב הראש מרחף למכירה הקרובה ולאיפה נהיה בליל הסדר ואיך משיגים מצות בחצי מחיר וכו וכו והנה כל' חז''ל מחזיקנא טיבותא לראשי כי מטינא למודים כרע מגרמיה, וכאן הבן (וגם האב) שואל(ים) האם אין סיכוי לשנות את המצב? האם...

ברכות ל. הָיָה עוֹמֵד בְּחוּץ לָאָרֶץ — יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם״. הָיָה עוֹמֵד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִתְפַּלְלוּ אֶל ה׳ דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ״...

ק"ק הרי טובה מידה טובה ממידת פורענות לפחות פי חמש מאות וא"כ היה צ"ל הרחב פיך ואמלאהו (ואף שבברכות נ. על ד"ת, שאני הכא שנסמך וכו'). והרי צריך לפרט בתפי' (כידוע מאסת"ר ז, כ זוהר וישלח קסט. אוה"ח ריש ואתחנן ועוד).

ושוב, הילד שלי שואל אבא- למה יש אזעקות? זה מסוכן? ושוב פרקי תהילים בבית הכנסת, אנשים מתהלכים בפנים מתוחות, ושוב חיים צעירים נגדעים באיבם, הותר לפרסום נשמע שוב, ושוב חתונות מתקיימות במרתפים במחשכים, שמחות נמהלות בעצב על אנשים שנקטעוו חייהם בפתאום, ושוב הילד שבי תמה, מתי יחדלו קולות...

בפרשת השבוע (תצוה) מצינו לגבי אבני האפוד: לזכרון. שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו, ויזכור צדקתם. (רש"י כ"ח, י"ב). היכן מצינו עוד כה"ג - מעשים הנעשים לזיכרון לפני ה'. לפחות 5. עם מקורות.

סופר על הרה"ק רבי יואל מסאטמר זי"ע שכבר בעת היותו רך בשנים היתה ידועה התלהבותו והתעלותו בשעת קיום רצון ה' ומצוותיו. ופעם בעת שאביו הרה"ק הקדושת יו"ט זי"ע הצטרך לנסוע לעיר אחרת לכמה ימים עקב אסיפת רבנים מסויימת, צירפו אליו לנסיעתו. בשהותו במקום התפלל רבי יואל בדיוק כמו שהתפלל בעירו, עם כל...

אך יכול להיות בתפילה, שאם יעשנה גדול הדור יהיה זה מעשה ראוי, אך אן יעשנה א' משאר העם יהיה זה לא ראוי.

וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ (כג, כה). בספר מאור ושמש (בפרשתנו ד"ה ועבדתם) כתב, כי עיקר עבודת ה' היא שישתתף אדם עם הציבור, ואם מתפלל עם הציבור יהיה מובטח לו שפרנסתו תהיה מצויה במעשי ידיו. וזהו פירוש הפסוק "ועבדתם את ה'...

היכי תימצי שאם אדם מתפלל הוא נחשב לעובד עבודה זרה, ואם אינו מתפלל מובטח לו שינצל מכל צרה? יתכן שיש עוד תשובות, אבל לפיתרון יחשב רק מה שהתכוונתי אליו.

קשה דמשמע רק ביום מנוחתנו לא תהיה צרה הא בשאר ימים ח"ו וכו' וכידוע מאסת"ר (ז אוה"ח ריש ואתחנן זוהר וישלח קסט.) שיש לפרש ולפרט בתפי' (זה עצמו צ"ב, אך זה נושא בפנ"ע). יש לי ביאור. אך אשמח לשמוע איך הבנתם עד עתה.