כיצד אפשר לצוות על השמחה?

[מתחילים מחדש]

יש חיוב לעבוד את ה' בשמחה.
"עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק,ב)
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כח, מז).
והשאלה הנשאלת, כיצד אפשר לצוות על השמחה, והרי יתכן שמאוד רוצה להרגיש בשמחה, אבל לא מרגיש כן.

 

[מידה טובה]

זה כמו אהבה, שיש חיוב על אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ה' יתברך.
איך אפשר לחייב לאהוב?

כמדומני יש על שניהם תשובות ברורות, אלא שאין אני זוכר כעת.

 

[המאושר!]

שאלה טובה!

הרב @מתחילים מחדש וכי אינך שמח כשאתה מתחבר לאביך, שהתרחק ממך לזמן מה?

זה בדיוק הנקודה! ה' מצווה אותנו לגשת לקיום התורה ומצוות מתוך מבט פנימי, שבכל מצווה שאנו מקיימים, אנו מתחברים אל אבינו, רוענו, דודנו, כלתנו, אהובנו - ועוד כל מיני קשרים שיש לנו עם ה', כפי שביטא אותם שלמה המלך בספרו הקדוש שיר השירים.

 

[אחד יחיד]

ידועה שאלת האבן עזרא על "לא תחמוד", והוא מאותו שורש:

לא תחמוד - אנשים רבים יתמהו , מה זאת המצוה? איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו , כל מה שהוא נחמד למראה עיניו (ע"פ בר' ב , ט)?

ומה שהוא עונה אינו מתאים כל כך לשמחה, אך כדאי לראותו כדי להבין את כיוון החשיבה הנכון:

ועתה אתן לך משל: דע , כי איש כפרי שיש לו דעת נכונה , והוא רואה בת מלך שהיא יפה - לא יחמוד אותה בלבו שישכב עמה , כי ידע כי זה לא יתכן. ואל תחשוב: זה כפרי שהוא כאחד המשוגעים שיתאוה שיהיו לו כנפים לעוף בהם בשמים! כי לא יתכן להיות זה , כאשר אין אדם מתאוה לשכב עם אמו אע"פ שהיא יפה , כי הרגילוהו מנעוריו לאמר לו , שהיא אסורה לו. ככה כל משכיל שידע , כי אשה יפה או ממון - לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו , רק כאשר חלק לו השם. ואמר קהלת: "יתננו חלקו" (קה' ב , כא); ואמרו חכמים (מו"ק כח , א): חיי , בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא. ובעבור זה , המשכיל לא יקנא ויחמוד. ואחר שידע שאשת רעו - אסרה לו השם , יותר היא נשגבה בעיניו מבת המלך בלב הכפרי. על כן הוא שמח בחלקו , ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו; כי ידע , מה שהשם לא רצה לתת לו - לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבתו ותחבולותיו. על כן יבטח בבוראו , שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.

 

[מגנא ומצלא]

יש חיוב לעבוד את ה' בשמחה.
"עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק,ב)
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כח, מז).
והשאלה הנשאלת, כיצד אפשר לצוות על השמחה, והרי יתכן שמאוד רוצה להרגיש בשמחה, אבל לא מרגיש כן.

קודם צריך לברר מהי שמחה
ואח"כ לשאול כיצד יש לצוות על כך.

 

[י"ג מידות]

יש חיוב לעבוד את ה' בשמחה.
"עבדו את ה' בשמחה" (תהילים ק,ב)
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כח, מז).
והשאלה הנשאלת, כיצד אפשר לצוות על השמחה, והרי יתכן שמאוד רוצה להרגיש בשמחה, אבל לא מרגיש כן.

זה נובע מטעות גדולה.
הפירוש הפשוט של הפסוק אינו שצריך לעבוד את השי"ת בשמחה אלא שלפני הפסוק הזה מובאים הברכות והקללות וע"ז אומר הכתוב מדוע מגיעים הקללות משום שלא עבדת את השי"ת בזמן השמחה והרוגע דהיינו בזמן השפע הגשמי - ברכות.
אבל האר"י הק' הביא רמז מפס' זה שצריך לעבוד את השי"ת מתוך שמחה וטוב לבב.

 

[מתחילים מחדש]

זה נובע מטעות גדולה.
הפירוש הפשוט של הפסוק אינו שצריך לעבוד את השי"ת בשמחה אלא שלפני הפסוק הזה מובאים הברכות והקללות וע"ז אומר הכתוב מדוע מגיעים הקללות משום שלא עבדת את השי"ת בזמן השמחה והרוגע דהיינו בזמן השפע הגשמי - ברכות.
אבל האר"י הק' הביא רמז מפס' זה שצריך לעבוד את השי"ת מתוך שמחה וטוב לבב.

ידעתי הפירוש הפשוט, ואכן כוונתי לפי' האריז"ל

 

[אחד האדם]

כמדומני שיש סיפור על הרב בעל התניא זי"ע ששאלוהו בינקותו מעין זאת על "ואהבת" אולי אחד החברים החשובים יעלה פה