כיצד התנבאו בנ"י בשירה? הרי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד!

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה׳ ויאמרו לאמר אשירה לה׳ כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים (טו א)

בסוטה כז: דעת רבי נחמיה ששרתה רוח הקודש על כל ישראל ואמרו את השירה כאחד ברוח הקודש.
והקשה מהרי״ט בדרשותיו (דרוש ראשון לפרשתינו), הרי קי״ל בסנהדרין פט. דאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, ומכח זה אמרינן דהיה להם להבין שנבואת נביאי השקר לאחאב אינה אמתית, כיון שכולם נתנבאו בסגנון אחד.

ותירץ מהרי״ט שם, דכל זה היכא שהנביא מתנבא לפי הכנתו, דאז אין הכנתו של זה שוה לשל זה, אבל הכא ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, ולא היה זה על ידי הכנתם רק מתנה מאת הקב״ה, ובזה כולם שוים, עי״ש.

ולכאורה יש לומר עוד, דבסתם נבואה אין צורך שיהיו ב׳ נביאים מתנבאים בסגנון אחד, ולכן מתנבא כל אחד בסגנון שלו, אבל היכא דאיכא צורך שכולם יכוונו באותו סגנון, אזי כולם מתנבאים כאחד באותו לשון, ומתגלה להם ברוח הקודש בלשון אחת.​

 

[גרינפלד]

ושו"ר שהובא בשם ה'שם משמואל' שתירץ ששכינה דיברה מתוך גרונם.

 

[גרינפלד]

ובאבני שהם תירץ ע"פ המהרש"א שכתב שדין זה היינו דווקא כשכיוונו לכך ביחד לומר שקר.
וטעם זה שייך רק בנבואה שנשלחה לציבור, אבל נבואה שלא נשלחה לציבור, יכולין שפיר שני נביאים להתנבא בסגנון אחד;
וא"כ נמצא דבאמירת השירה שלא שרתה רוה"ק אלא לצורך עצמן, לא איכפת לן שתאמר בסגנון אחד.

 

[הצעיר שבחבורה]

בסוטה כז: דעת רבי נחמיה ששרתה רוח הקודש על כל ישראל ואמרו את השירה כאחד ברוח הקודש.

שם לא מצאתי אלא שאמרו כולם כאחד, אבל במכילתא איתא

ר' נחמיה אומר כל המקבל עליו מצוה אחת באמנה כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקדש שכן מצינו באבותינו שבשכר אמנה שהאמינו אבותינו בה' זכו ושרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה שנא' ויאמינו בה' ובמשה עבדו ונאמר אז ישיר משה ובני ישראל.

ומסתפקנא אי רוח הקדש דכאן היינו נבואה.​