"כי שם ה' אקרא" וגו' - מדוע יש שאינם אומרים אותו קודם שמו"ע? [במוסף ומנחה]

[גרינפלד]

בסידור שיח יעקב מביא הגרח"ק שאמירת "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" היא למלאכים; והחזו"א לא אמר זאת.
וחשבתי טעמו שהוא לשיטתו שאמר שלא לשיר "שלום עליכם" בליל שבת ע"פ השו"ע סי' ג' שאין אנחנו מחזיקים עצמינו ראויים לליווי מלאכים.
אכן בכף החיים סי' קי"א סק"ד הביא ממהרש"ל בתשובה סי' ס"ד, שנוהג שלא לומר פסוקים קודם ה' שפתי תפתח; וקצת נראה שלא רוצים להיראות כמוסיפים על התקנה.

ואשמח אם יש למישהו טעמים נוספים בענין.​

 

[תלמיד וחבר]

לא הייתי ממהר להסיק שהדבר משום שאין אנו מחזיקים עצמנו כראויים למלאכים, אלא שיש בעיה בעצם הפניה אליהם
באמירת כי שם קודם התפילה יתכן שיש בעיה בלבקש מהם לבצע פעולה

 

[גרינפלד]

לא הייתי ממהר להסיק שהדבר משום שאין אנו מחזיקים עצמנו כראויים למלאכים, אלא שיש בעיה בעצם הפניה אליהם
באמירת כי שם קודם התפילה יתכן שיש בעיה בלבקש מהם לבצע פעולה

א"כ נמצא שהחזו"א חלק על הרא"ש שכן אמר להגיד.

 

[תלמיד וחבר]

א"כ נמצא שהחזו"א חלק על הרא"ש שכן אמר להגיד.

ראיתי שהטור מביא לומר במוסף ובמנחה, לא ראיתי שהביא כן משם הרא"ש
אשמח להחכים היכן הרא"ש נמצא
יש"כ

 

[הצעיר שבחבורה]

באמירת כי שם קודם התפילה יתכן שיש בעיה בלבקש מהם לבצע פעולה

מה הבעיה?

 

[הצעיר שבחבורה]

בסידור שיח יעקב מביא הגרח"ק שאמירת "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" היא למלאכים; והחזו"א לא אמר זאת.

ומצאתי
שו"ת שיח יצחק סימן נו

אודות חקירתו, למי אנחנו אומרים טרם עמדנו לתפלת העמידה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. אענהו מיד ואומר לו, במג"א סי' ס"ו ס"ק ז' כותב משמיה דמטה משה [סי' קנ"ד], שאף כשמתפלל ביחיד יאמר אחר עושה שלום "ואמרו אמן", שאומר כן להמלאכים השומרים אותו, וממילא מתורץ ג"כ הערתו, כי למלאכים אומר הבו גודל.
אלא דצל"ע, דהמחבר בסי' ג' [ס"א] פוסק, שאנו אין אומרים התכבדו מכובדים, ועי"ש בט"ז [סק"א] לפי שאין אנו מחזיקים עצמינו שמלאכים מלוין אותנו. ומדשתיק שם המג"א, משמע דמודה למחבר בזה, וכאן כותב דאומר כן למלאכים. והמלבי"ם בספרו [ארצות החיים ב'] ארץ יהודה סי' ג' [סק"א], העיר רק מגמ' תענית י"א [ע"א], שגם אצלינו מצויים מלאכים, והיה לו להעיר על המג"א עצמו.​

 

[הצעיר שבחבורה]

אלא דצל"ע, דהמחבר בסי' ג' [ס"א] פוסק, שאנו אין אומרים התכבדו מכובדים, ועי"ש בט"ז [סק"א] לפי שאין אנו מחזיקים עצמינו שמלאכים מלוין אותנו. ומדשתיק שם המג"א, משמע דמודה למחבר בזה, וכאן כותב דאומר כן למלאכים. והמלבי"ם בספרו [ארצות החיים ב'] ארץ יהודה סי' ג' [סק"א], העיר רק מגמ' תענית י"א [ע"א], שגם אצלינו מצויים מלאכים, והיה לו להעיר על המג"א עצמו.

ולי הצעיר, יש ליישב קושייתו, שאין אומרים אמירה שכל עיקרה היא למלאכים, אבל לשנות מנוסח התפילה אין משנים.

 

[גרינפלד]

ומצאתי
שו"ת שיח יצחק סימן נו

אודות חקירתו, למי אנחנו אומרים טרם עמדנו לתפלת העמידה כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. אענהו מיד ואומר לו, במג"א סי' ס"ו ס"ק ז' כותב משמיה דמטה משה [סי' קנ"ד], שאף כשמתפלל ביחיד יאמר אחר עושה שלום "ואמרו אמן", שאומר כן להמלאכים השומרים אותו, וממילא מתורץ ג"כ הערתו, כי למלאכים אומר הבו גודל.
אלא דצל"ע, דהמחבר בסי' ג' [ס"א] פוסק, שאנו אין אומרים התכבדו מכובדים, ועי"ש בט"ז [סק"א] לפי שאין אנו מחזיקים עצמינו שמלאכים מלוין אותנו. ומדשתיק שם המג"א, משמע דמודה למחבר בזה, וכאן כותב דאומר כן למלאכים. והמלבי"ם בספרו [ארצות החיים ב'] ארץ יהודה סי' ג' [סק"א], העיר רק מגמ' תענית י"א [ע"א], שגם אצלינו מצויים מלאכים, והיה לו להעיר על המג"א עצמו.​

ולי הצעיר, יש ליישב קושייתו, שאין אומרים אמירה שכל עיקרה היא למלאכים, אבל לשנות מנוסח התפילה אין משנים.

יישר כוח עצום!!!

 

[הצעיר שבחבורה]

ולי הצעיר, יש ליישב קושייתו, שאין אומרים אמירה שכל עיקרה היא למלאכים, אבל לשנות מנוסח התפילה אין משנים.

ועפי"ז, התכבדו מכובדים פשיטא שאין לנו לומר, ו'אמרו אמן' דהוא מן התפילה אין אנו מבטלים.

ויש לדון בכי שם ה' אקרא, אם הפך להיות חלק מנוסח התפילה, ובהא תליא הך מילתא.