כלי המקדש שלקחום בשבי – האם יהיו צריכים קידוש מחדש?

[גרינפלד]

מתוך 'שער העזרה' (קונטרס מהרה יבנה המקדש, פרק בנין הבית, אות ט):
יש לעיין בכלי המקדש הנמצאים ברומי, כדאיתא בסוכה (ה.) שהציץ נמצא ברומי, וביומא (נז.) שהפרוכת נמצאת ברומי, ובאבות דרבי נתן (פרק מ״א, י״ב) "אבל מכתשת של בית אבטינס, שולחן ומנורה ופרוכת וציץ, עדיין מונחים ברומי", כשיחזרו אלינו לעתיד לבוא, האם יצטרכו לקדש אותם מחדש.

ונראה שיהיו צריכים קידוש מחדש, עפי״ד הגמ׳ בעבודה זרה נב: לגבי אבני המזבח ששקצו אנשי יון "קרא אשכח ודרש, דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה", ופירש רש״י "מכיון שנכנסו נכרים להיכל יצאו כליו לחולין", ומטעם זה מבואר שם בגמ׳ שגם כל המטבעות שהיו של בדק הבית יצאו לחולין כשכבשו הנכרים.

ובנדרים (סב.) "מה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה, כיון שפרצום נעשו חול, נעקר מן העולם, המשתמש בכתרה של תורה שהוא קיים לעולם ועד על אחת כמה וכמה", והיינו כנ״ל שכלי הקודש יוצאים לחולין כשנכנסו הגוים להיכל. ולפי״ז כלים אלו שברומי אינם מקודשים וצריכים קידוש מחדש. וכ״כ בס׳ שאילת דוד סי׳ ג׳ עמ׳ ז׳, לענין כלי בית ראשון שחזרו בבית שני, שיצאו מקדושתם והיו צריכים לקדשם מחדש, ע״ש[‏א].
​

---

[‏א] וביומא עב. אמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקודש, אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט, ובפירוש רבינו אליקים שם בפירושו השני כתב לבאר דקאי על זמן הזה, שאין קרבנות המכפרים, אבל בגדי כהונה יש שהם נמצאים ברומי, והם מכפרים כמבואר בערכין טז. וזבחים פח: שבגדי כהונה מכפרים.
והנה מה שכתב שבגדי כהונה נמצאים ברומי, לכאורה לא מצינו כן אלא על הציץ, אבל שאר בגדי כהונה איתא באבות דר״נ שם שהם גנוזים, עי״ש.
עוד יש חידוש בדבריו שבגדי כהונה מכפרים אף שלא בשעת לבישת הכהנים, וכבר חקרו בזה הקדמונים, עי׳ דרשות מהרי״ט פרשת שמיני דרוש ראשון שמצדד שזה תלוי במחלוקת התנאים לגבי ריצוי ציץ על הטומאה, האם מרצה רק כשהוא לבוש, ובס׳ עטרת צבי דרוש ח׳ לשבת הגדול ד״ה גם נקט שמכפרים רק בשעה שלבוש, ועי׳ עמק סוכות סוכה נא. ומעשה חושב ערכין טז., ומדברי רבינו אליקים הנ״ל מבואר שמכפרים גם כשאינו לבוש.
ולפי משנ״ת שבגדי הכהונה שברומי יצאו לחולין משום "ובאו בה פריצים וחיללוה", קשה טובא איך אפשר לומר שהם מכפרים בזה״ז הרי כבר אינם בגדי קדש, והעירו ליישב עפ״י שיטת בעל המאור בע״ז שם שדוקא בפריצי ישראל אמרינן באו בה פריצים וחללוה ומטעם מעילה, ולא בפריצי נכרים, עי״ש, ואפשר שרבינו אליקים בפירוש זה סובר כן.​