מלבד שני הטעמים הידועים של להרבות אהבה ואחוה, ולצרכי הסעודה יש טעם נוסף והוא משום שמחה, כך מדוייק ברמב"ם שכתב טוב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות משלוח מנות שהוא משמח לב וכו'. ומשמע ששניהם מדין שמחה אלא שיש עדיפות לאחד. וגם בדברי הב"ח כך נראה. ור' שלמה זלמן כותב טעם נוסף לצערי נשכח ממני ואולי תעזרו לי למצוא.