כרטיס הגרלה שלא הוגרל

[נדיב לב]

פלוני רכש כרטיס הגרלה מתוך מספר רב של כרטיסים, ובשעה שהגרילו התברר שלא כללו את כרטיסו. וכעת הוא מערער כנגד הזוכה בטענה שאילו כרטיסו היה נמצא בקופת ההגרלה, סיכוייו היו יורדים, ולא ברור שהיה זוכה. עם מי הדין?

והיה ובעל כרטיס שהוגרל וזכה, מסכים לפצות ולהתחלק עם בעל הכרטיס 'החסר', אלא ששאר בעלי הכרטיסים מערערים, שאם הכרטיס החסר היה בנמצא, הם היו מגרילים. עם מי הדין?

מוזמנים לקרוא סיפור מעניין בגורל שהקפיץ את סיכוייו אך נפסל בדין תורה.

שו"ת חוות יאיר סימן סא
בחבורה לומדים אצלי ומקשיבים לקולי סעדו יחד י"ב ב"ב בטוב לבם ביין בימי פורים הטילו גורל על כוס כסף גדול מוזהב ונתן כל אחד א' ר"ט וזה מעשה הגורל מביאי' שתי קלפי או שני כלים ומטילים י"ב פתקים כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת ומטילים לקלפי שניה ג"כ י"ב פתקים על אחד מהם כתוב מז"ט וי"א ישארו חלקים ותינוק או תינוקת לוקחת א' מכלי זה וא' מכלי זה ועם מי שיצא מז"ט זכה בכוס.

והנה אירע בגורל הנ"ל שיצא מז"ט בהעלאה שניה והיה פלא בעיני הרואים שעלה פתק המז"ט מהר. ואחד מהם בדק וראה כי היו רק פתקים חלקים יוד והיה ראוי להיות י"א ועל שנים היה כתוב מז"ט וביקש זה שזכה בו לומר אחר שאיך שנעשו שני טעותים אלו בזדון או בשגגה או דרך היתול ושחוק אין בו שום גרעון או יפוי כח לאחד יותר מלחבריו ואם מזלו גרם לו ה"ה אם היה כנכון וראוי עמדה לו שעה.

ואמרתי בפשיטות שבטלה הגורל דק"ל כרב דאמר בטלה המחלוקת בבא להם אח ממה"י בפרק בית כור דף ק"ו ע"ב והוא בטור ח"מ ובש"ע סי' קע"ה. וחזרו להטיל פתקים חדשים באופן הנ"ל לשני כלים וזכה מהם אחד בהעלאה ששית ואחד מן הנשארים בקלפי לפי תומו פתח פתקים הכרוכים הנשארים ומתוך כך ראה שחסר שם א' מנותני מעות שלא נזרקו לתוך הקלפי רק י"א פתקי ב"ב.

ואמרו בני חבורה לבטל גם פייס זה וזה שזכה טען נגדם דאין טעם לתלונתם לקלקל הגורל אדרבה ע"י גרעון שם אחד מהם היו קרובים לשכר וע"ד זה שהיה חסר ביקש הזוכה לפשר וליתן לו ד' ר"ט והיה מרוצה.

ובאמת לפום ריהטא היה הדבר מעויין אצלי בלי הכרעה אבל אחר עיון מעט זמן כמן ימא לטיגנא פסקתי שג"כ בטלה המחלוקת שהרי חזינא גבי שני אחין שחלקו ואח"כ בא להם אח ממה"י שאפילו היו להם ג' שדות שוות בערך ונטל אחד מהם שדה ומחצה ואחר שבא להם אח ניסו וכתבו ג' פתקים ורשמו עליהם ג' שדות ולקח האח הנכרי פתק אחד ועלה בידו שדה שחלקו ונתרצה אח השלישי בו מ"מ יכול כל אחד משני האחים לבטל גורל הראשון לגמרי והם דברי ר"י בתוס' שם (עם כי לא ידעתי פי' מלת מקמצין לדעת ר"י) וכ"פ בש"ע שם אף על פי שאין טעם ושום סברא ומקום לערער שום אחד מהם מצד השכל מ"מ גורל הנעשה שלא כהוגן בטל מכ"ש אם הטעות במעשה הגורל בעצמו (ע' שו"ת מהר"ם יפה סימן קט"ז. מהגהות ב"ד) מ"ש אעפ"י שאין טעם ושום סברא ע' שו"ת שערי תשובה ח"ב (סי' רכ"ט אות י"ג) מש"ש מ"מ גורל שאני דבלה"נ מסוגל להשגחה ע' שו"ת גאוני קדמאי (סי' ס') שאין הגורל אלא מפי שמים שנא' עפ"י הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות כי ראינו מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן לולי שפדאוהו העם לא מצד הודאתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומה' כל משפטו ואפילו בא"ה היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטי' דקרא (ע' תשו' בעל יד דוד בתשו' מגד שמים סימן י"ד שדחה דברי המחבר משום שעכן הודה מעצמו, ועוד דהתם עפ"י הדיבור הוי) מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים מש"כ אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל חד למימר אלו נעשה הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי ע"פ מזלי או ע"פ תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר ממ"ש בש"ס דב"מ ק"ו ע"א דמצי מחכיר למימר הוי מתקיים בי ותגזור אומר ויקם לך וכמ"ש אתה תומיך גורלי ואף על פי שמתוס' שם סוף העמוד יש קצת סתירה לזה דלא אמרינן כך על תפילה כללית מ"מ גורל שאני דבלה"נ מסוגל להשגחה אם נעשה כהוגן וגדולה מזה נ"ל אם הערים אדם והטיל ב' פתקים ששמו כתוב עליו לקלפי וזכה אחר בפתק מז"ט וגילה זה החוטא אח"כ ובדקו ומצאו כך. מ"מ יכולי' האחרים לבטל הגורל ואפילו הוא עצמו והנלפענ"ד כתבתי. נאם יאיר חיים בכרך עכ"ל.


כמובן, שלפי תורת ההסתברויות המשתתפים הגדילו את סיכוייהם.
8.333 לכל אחד מתוך 12
9.090 לכל אחד מתוך 11
0.790 הפער לכ"א בין שני ההגרלות

ובכל זאת החוות יאיר פוסק שהגורל בטל: "מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים מש"כ אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת הן שהקלקול ע"י תחבולת אנוש או בשגגה עכ"פ הגורל מקולקל ומצי כל חד למימר אלו נעשה הגורל כהוגן היה קיימא לי שעתי ע"פ מזלי או ע"פ תפילתי שיתן לי הצלחה בכל עסקיי יותר" עכ"ל. ועכ"פ מבואר בדבריו שגם בגורל יש מקום לתפילה כדי לשפר את הסיכויים..

ובשו"ת רב פעלים (ח"ב יו"ד סימן ל') השיג על החוות יאיר וכתב שיש בזה משום איסור משחק בקוביא, ואיך השביח החו"י עסק הגורל שידובק בו השגחה העליונה, ולכן פירש שמנהג העולם לעשות גורל תמורת חפצים והוי דרך מכר עיין שם -
וז"ל: ועוד אני תמיה תמיהה זו, במ"ש להגאון חוות יאיר ז"ל בסי' ס"א שכתב וז"ל, בחבורה לומדים אצלי ומקשבים לקולי, סעדו יחד י"ב בני ביתי, כטוב לבם ביין בימי פורים הטילו גורל על כוס כסף גדול מזוהב, ונתן כל אחד ר"ט, וזה מעשה הגורל, מביאים שתי קלפים, או שני כלים ומטילים י"ב פתקים כתוב על כל אחד שם אחד מהם לקלפי אחת, ומטילים לקלפי השניה ג"כ י"ב פתקים, על אחד מהם כתוב מזל טוב, וי"א ישארו חלקים, ותינוק או תנוקת לוקחת א' מכלי זה, וא' מכלי זה, ועם שיצא מזל טוב זכה בכוס, והנה אירע שנעשו ב' טעותים בגורל, והעלה הגאון הנז' שבטל הגורל, מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידובק בו השגחה עליונה כמ"ש הבה תמים, משא"כ אם הגורל מקולקל וכו' ע"ש, ותמהני איך לא חש הגאון הנז' בזה משום איסור קוביא, דנראה שברשותו הוו עבדי הכי, ואדרבה לעסק זה נותן לו את השבח, כי השביח השביח עסק הגורל, ואמר שידובק בו השגחה העליונה, ומאי שנא האי עובדא מהך דמנה גדולה כנגד מנה קטנה, דאתמר בגמרא דשבת הנז"ל דאסרו אותה משום קוביא, ואם בנידון הגאון ח"י ז"ל הנז' היו מקנים חלקם, ודאי היה מפרש ד"ז כשפירש אופן עשיית הגורל איך הוא.
ונראה לי ליישב מנהג העולם בגורל של י"א נצי"ב בטעם נכון בעזה"י, והוא כי רוב ככל עושין זה הגורל על חפצים, דהיינו שיש לאדם חפץ א' ורוצה למכרו בהרווחה ביותר מן שוויו, על כן מאסף חלקים של הדמים מבני אדם, ולוקח דמי החפץ לעצמו מאלו האנשים שנכנסו בהטלת הגורל, וכותב שם כל אחד בפתקא אחת, ואז אחר שמטיל הגורל וזוכה אחד משמות של הפתקאות, אז הוא לוקח לו את החפץ מאותו אדם בעל החפץ, באופן שאין הזוכה נוטל המעות שנתנו בעלי הפתקאות, אלא נוטל החפץ שהוא ביד האדם שקבל הדמים מכל בעלי פתקאות, וזה החפץ היה עודנו ביד בעליו, והמשחקים בעלי הפתקאות, לא עשו שום קנין של משיכה בגוף החפץ ההוא, כדי שיזכו בגוף החפץ, כי אם רק נתנו מעות, וגם במעות לא נעשה גמר קנין, אלא הם בסוג פקדון אצל בעל החפץ, דודאי אם נאבד או נגנב החפץ אבד לבעל החפץ, והם לוקחים מעות שנתנו, על כן אם יש חשש גזל משום אסמכתא, אין החשש אצל זה הזוכה בגורל, כי הזוכה קבל החפץ מיד בעל החפץ בעד סך מעט הדנרים שנתן לו, ומה לו אצל שאר המשחקים שנתנו המעות, כיון דהוא אינו מקבל ולוקח המעות שלהם, ואם יש חשש בזה הוא אצל בעל החפץ שלקח המעות מיד המשחקים, ולכן בכה"ג אין שום חשש ביד כל או"א מן המשחקים הזוכה בגורל בחפץ ונוטלו, ולכן נהגו היתר בזה השחוק של י"א נצי"ב שעושין על החפץ. ובזה ממילא תבין, כי גם נידון הגאון חוות יאיר שהמשחקים נתנו המעות על כוס הכסף, שהזוכה לקח הכוס ולא לקח מעות, אין ביד הזוכה בגורל שום חשש, ואפשר שגם ביד בעל הכוס אין חשש, כי קיבל המעות ברצון בעלי הפתקאות, וגמרו ומקנו ליה בכה"ג כל או"א מעות שמסר בידו.