כתיבת סת"ם תוך כדי שמיעת שיעורי תורה/שירים כשרים

[סאדיגורא]

פעם אחת ולתמיד, מאי טעמא דאסור להעסיק המוח בדברי תורה?
מאי טעמא אנו נצרכים לחתום ע"כ?
מאי טעמא אנשים 'מהדרים' בסת"ם שנכתב תוך כדי שיטוטי המוח בכל דבר שבעולם?
(לא סגנון תשובות של 'כי כך פסק רב פלוני' כי הא גופא קשיא למה)
(לא סגנון תשובות של 'מסיח את הדעת' וכדו', לאשר מנסיון שלי ושל הרבה מידידי העוסקים בכך, עצם ההאזנה לשיעורי קודש גורמת שמחשבתם לכה"פ תשוטט בעניני קדושה וד"ל)

 

[יואל שילה]

כי העולם הפנימי של עבודת השם הפך במידה מרובה לטכנוקרטי
הכל צריך להיות מוגדר ותחום גם בתחומים שלא שייך בכלל לתחום
ואם תצא מהתחום - הרי שתהיה מחוץ לתחום
אין באמת הבדל בין להקשיב לנוו"ב ובין להאזין לשיעור חינוך של הרב יעקובסון, ועל זה אתה חותם ועל זה לא
מנסיון רב מאד של ראיית כתבים ושגיאות - ישנם סופרים שאצלם אחוז השגיאות הוא מבהיל - והם אומרים שהבית רועש וגועש ואין להם יכולת להתרכז
ועוד סופרים עם המון שגיאות - שפשוט העינים שלהם כבר לא של צעירים, ובפרט כשמעתידים משקף - יש המון חילופי ב\כ י\ו וכד' כי לא ניתן להבחין טוב
ואצל סופרים רבים השגיאות מזעריות
ללא קשר מחייב בין אם הוא שומע שיעור תורני או לא

 

[יואל שילה]

צ"ל כשמעתיקים מִשֶקֶף
היינו שקף המונח תחת הקלף, ועם שולחן אור - האותיות משתקפות בקלף
בהשקפה ראשונה זה מונע טעויות, אך עם נסיון רב שנתי אני יכול לומר בבירור שזה מרבה מאד את החסר יתר

 

[סאדיגורא]

צ"ל כשמעתיקים מִשֶקֶף
היינו שקף המונח תחת הקלף, ועם שולחן אור - האותיות משתקפות בקלף
בהשקפה ראשונה זה מונע טעויות, אך עם נסיון רב שנתי אני יכול לומר בבירור שזה מרבה מאד את החסר יתר

מקובל בד"כ להשתמש בתיקון