פסח, חודש ניסן לא היסב בב' הכוסות הראשונות, ונזכר לאחר שנגמר הסדר

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
מעשה שהיה באחד שלאחר שגמר לערוך את כל ליל הסדר, שם אל ליבו שבב' הכוסות הראשונות היסב לצד ימין, ובאותה השעה לא זכר את ההלכה והמשיך כסדר, ורק בסיום הסדר נזכר שהמיסב בהסיבת ימין לא יצא, ויל"ע מהו דינו כעת.

והנה מי שלא היסב חייב לחזור ולשתות שוב בהסיבה. ואמנם בני אשכנז נוהגים כפסק הרמ"א לסמוך בדיעבד על ראבי"ה ואין חוזרים ושותים בכוסות האחרונות, אך במקרה זה ששתה בהסיבת ימין י"ל דגרע ואף לראבי"ה לא יצא, וצריך לחזור ולשתות.

ונראה לומר פסק מחודש, שיחזור וישתה עוד ב' כוסות, אך בלא הסיבה. והטעם שאינו צריך להסב בכוסות הנוספות, משום שבפסחים קח. מבואר שיש ספק האם ב' הכוסות הראשונות צריכות הסיבה, או ב' הכוסות האחרונות, ומספק מסבים בכולן.

ומעתה במקרה דידן, ממה נפשך, אם ב' הכוסות הראשונות אינן צריכות הסיבה, א"כ יפה עשה מתחילה ואינו צריך לחזור ולשתות כלל. וכל מה שצריך לחזור ולשתות, הוא רק אם ב' הכוסות הראשונות צריכות הסיבה. ולפי צד זה, ב' הכוסות הראשונות לא עלו לו, וב' הכוסות אחרונות ששתה בהסיבה עלו לו לכוסות הראשונות [עי' חידושי הגרעק"א פסחים שם], וא"כ עכשיו הוא אוחז בב' כוסות האחרונות, והרי לפי צד זה שהראשונות צריכות הסיבה אזי האחרונות לא בעו הסיבה, א"כ עכשיו ממה נפשך אין צריך הסיבה. והסכים לזה הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל.​

 

[גרינפלד]

ומעתה במקרה דידן, ממה נפשך, אם ב' הכוסות הראשונות אינן צריכות הסיבה, א"כ יפה עשה מתחילה ואינו צריך לחזור ולשתות כלל. וכל מה שצריך לחזור ולשתות, הוא רק אם ב' הכוסות הראשונות צריכות הסיבה. ולפי צד זה, ב' הכוסות הראשונות לא עלו לו, וב' הכוסות אחרונות ששתה בהסיבה עלו לו לכוסות הראשונות [עי' חידושי הגרעק"א פסחים שם], וא"כ עכשיו הוא אוחז בב' כוסות האחרונות, והרי לפי צד זה שהראשונות צריכות הסיבה אזי האחרונות לא בעו הסיבה, א"כ עכשיו ממה נפשך אין צריך הסיבה. והסכים לזה הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ויש שרצו לפקפק על פסק זה, שבטעם החילוק בין הכוסות מבואר שם "אמרי לה להאי גיסא, תרי כסי קמאי בעו הסיבה, דהשתא הוא דקא מתחלא לה חירות, תרי כסי בתראי לא בעו הסיבה מאי דהוה הוה. ואמרי לה להאי גיסא, אדרבה תרי כסי בתראי בעו הסיבה ההיא שעתא דקא הויא חירות, תרי כסי קמאי לא בעו הסיבה דאכתי עבדים היינו קאמר". ולפי הטעמים בגמ', א"כ י"ל דאין זה תלוי במנין הכוסות, אלא היכן הוא נמצא בסדר ההגדה.

אמנם זה טעות, דסו"ס כל מה שהוא שותה עכשיו הוא להצד שרק הכוסות הראשונות צריכות הסיבה, וממילא גם מצד המקום שבו הוא נמצא בסדר ההגדה "מאי דהוה הוה" ואינו צריך לחזור ולהסב.

ובעיקר הנידון עי' בחידושי הגרעק"א בפסחים שם שאם לא היסב בב' הכוסות הראשונים, צריך להסב בכוסות האחרונים בתורת ודאי, מפני שלא יצא בראשונים והשניים הם עתה הראשונים, עי"ש. ומבואר דאי"ז תלוי במקום שבו הוא נמצא, אלא במנין הכוסות.

ובשו"ת מענה אליהו להאדר"ת, כתב השואל שם לחדש, שמי שיש לו רק כוס אחת בליל הסדר, ושותה אותה בקידוש כמו שכתב המג"א ר"ס תפ"ג, אינו צריך להסב. משום שהראשונים הקשו למה צריך להסב מספק, הרי קי"ל דספק דרבנן לקולא. ותירצו דא"כ לא יסב לא בראשונים ולא באחרונים וממ"נ הוי תרתי דסתרי. א"כ כשיש לו רק כוס אחת ואין שייך בזה תרתי דסתרי, אינו צריך להסב מספק.

אמנם כשיש לו ב' כוסות, כתב שם שהדבר תלוי, שאם לוקח אותם לב' הכוסות הראשונות, אינו צריך להסב מספק וכנ"ל. אך אם לוקח אחד לקידוש שהוא מהראשונות ואחד לברהמ"ז שהוא מהאחרונות [וכמו שכתב המג"א שם לעשות], א"כ שוב הוי תרתי דסתרי וצריך להסב בשניהם, ועי' במה שהשיב לו האדר"ת על זה.

וכל דבריו הם לפי ההנחה שהדבר תלוי במקום שאוחז ולא במנין הכוסות, דאל"כ אין שום חילוק למה נוטל את הכוסות, ובכל מקרה שתי הכוסות נחשבות כוסות ראשונות, והוו בצד אחד של הספק.​