לחימה על פי התורה | פורום אוצר התורה

לחימה על פי התורה

כותרת האשכול

עי' (שמואל א' פרק ט"ו, ו') "ויאמר שאול אל־הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן־אספך עמו וגו" - ובמפרשים דהיינו מדיני מלחמה דככל דאינו סר מותר להרגו.
ועי' רמב"ם הלכות מלכים בדין מצור, דמצור הוא מג' צדדים כדי שבצד רביעי יוכלו לברוח.
 
זה מאוד מסובך ובלתי אפשרי היום עם הכללים שיש לכל חייל.
אם אני לא טועה הרב אלישיב אמר על אחת מעיסקאות החטופים שטוב שהם לא שואלים דעת תורה
כי אם היו שואלים לא מצאנו ידים ורגליים בבית המדרש.
ונראה לי שהוא הדין בלחימה.
 
אומר את האמת שמעודי לא הבנתי איך חרדים לדבר ה' יראים ושלמים,
משתתפים בישיבות קבינט ומצביעים נגד או בעד החלטות שיש בהם משום חיי נפש,
הרי זה דיני נפשות ממש.
ומי אתה רוצה שיכריע?
רשעים גמורים שלא איכפת להם חיי אדם?

זה כמו שתאמר, איך חרדים לדבר ה' מרשים לעצמם ולהיות רופאים ומנתחים.
 
ומי אתה רוצה שיכריע?
רשעים גמורים שלא איכפת להם חיי אדם?
זה כלל לא העניין. אם תתקבל ההחלטה ע"י רשעים שלא אכפת להם חיי אדם, או ע"י שומרי תורה ומצוות שאכפת להם חיי אדם.
הנושא הוא הלכתי נטו איך מותר להם להצביע בעד או נגד החלטות שיש בהם משום חיי נפש,
וכי הם מוסמכים לפסוק בדיני נפשות.

זה כמו שתאמר, איך חרדים לדבר ה' מרשים לעצמם ולהיות רופאים ומנתחים.
מה עניין שמיטה אצל הר סיני, לרופא ניתן רשות לרפאות ולנתח, ואם הוא מומחה לדבר זה יש לו מצווה של הצלת נפשות.
אבל בישיבות קבינט מכריעים בעניינים הרי גורל שיש בהם משום חיי נפש, ואני אנקוט דוג' אחת מיני רבים וללמד על הכלל כולו יצא, ההחלטה של להכנס קרקעית לעזה ולבנון. שהחלטה זו עלתה בחייהם של מאות נפשות מבני ישראל.
מי יכול במחי ההחלטה אחת כזו, ליטול על שכמו את האחריות הכבדה מהפן ההלכתי לדבר שכזה.
 
שבועות לה, ב
דאמר שמואל: מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא
 
אחד הבעיות הכי גדולות לדעתי, חילוץ חטופים:
1. חילוץ גופות שבהם נהרגו חיילים אחרים, למי שזוכר בנו של גדי איזנקוט נהרג בחילוץ גופות חטופים, מבחינה הלכתית אין שום התר למסור את הנפש בשביל גופה.
2. חילוץ חטופים חיים, יש מח' האם מותר למסור את הנפש בשביל חיי אחר, שיש שאומרים שאסור, המח' היא האם חייך קודמים זה חוב - דהיינו שבכל נידון חיי האדם קודמים לחברו וממילא אסור לו למסו את הנפש בשביל השני, אמנם י"א שמותר לו למסור את הנפש, אבל מה שבטוח לכו"ע שאי אפשר להכריח אדם למסור את הנפש בשביל חבירו, וא"כ אם ירצו לצאת למבצע לחלץ חטוף וחייל יסרב לצאת למבצע מבחינה הלכתית אי אפשר לומר לו מילה.
3. חילוץ חטופים ישראלים שאינם יהודים, אין צורך להאריך באיסור לעשות זאת.
 
אחד הבעיות הכי גדולות לדעתי, חילוץ חטופים:
1. חילוץ גופות שבהם נהרגו חיילים אחרים, למי שזוכר בנו של גדי איזנקוט נהרג בחילוץ גופות חטופים, מבחינה הלכתית אין שום התר למסור את הנפש בשביל גופה.
2. חילוץ חטופים חיים, יש מח' האם מותר למסור את הנפש בשביל חיי אחר, שיש שאומרים שאסור, המח' היא האם חייך קודמים זה חוב - דהיינו שבכל נידון חיי האדם קודמים לחברו וממילא אסור לו למסו את הנפש בשביל השני, אמנם י"א שמותר לו למסור את הנפש, אבל מה שבטוח לכו"ע שאי אפשר להכריח אדם למסור את הנפש בשביל חבירו, וא"כ אם ירצו לצאת למבצע לחלץ חטוף וחייל יסרב לצאת למבצע מבחינה הלכתית אי אפשר לומר לו מילה.
3. חילוץ חטופים ישראלים שאינם יהודים, אין צורך להאריך באיסור לעשות זאת.
איני יודע מנין הפשיטות להלכות אלו, שמשתנים בהחלט כאשר יש 'מלחמה' ויש בזה צורך לתועלת המלחמה והלוחמים.
 
איני יודע מנין הפשיטות להלכות אלו, שמשתנים בהחלט כאשר יש 'מלחמה' ויש בזה צורך לתועלת המלחמה והלוחמים.
איזה תועלת יש בחילוץ גופות?
בחילוץ אזרחים ישראלים ערבים?
ואם יש תועלת כיצד ניתן להכריח חייל לעשות זאת?
 
חילוץ גופות?
אזרחים ערבים?
איזה ביטחון המדינה יש בזה
לענ"ד, יש בזה משום בטחון לאזרחים בידיעה זו, לגבי שלוותם. איני רואה תועלת בהמשך דיון בשאלה זו.
 
עוד דיון הוא האם ע"פ הלכה מותר להכנס לג'נין (לדוג') או שצריך פשוט להפציץ אותה עד תום.
הכוונה האם מותר לסכן חיי לוחמים להכנס לתוך שטח אויב בגלל כמה מדינות שזה לא מוצא חן בעינם.
כמובן רגע שיש חשש שאחת המדינות הללו תפתח במלחמה וחיי יהודים יהיו בסכנה הדיון שונה, אך אני מדבר שהחששות הם דיפלומטיות וכלכליות.
 
עוד דיון הוא האם ע"פ הלכה מותר להכנס לג'נין (לדוג') או שצריך פשוט להפציץ אותה עד תום.
הכוונה האם מותר לסכן חיי לוחמים להכנס לתוך שטח אויב בגלל כמה מדינות שזה לא מוצא חן בעינם.
כמובן רגע שיש חשש שאחת המדינות הללו תפתח במלחמה וחיי יהודים יהיו בסכנה הדיון שונה, אך אני מדבר שהחששות הם דיפלומטיות וכלכליות.
'דפילומטיות' זה אומר בעצם גם לעורר עלינו זעמם של האומות דבר שעשוי בסופו של דבר להביא לידי סכנה
אומנם זה ודאי דאין זה מצד עצמו 'סכנה' כדי לחלל ע''ז שבת או לסכן ע''ז נפשות ישראל, אבל כיש סכנה ובאנו לדון על אופני ההצלה, אין לנקוט בהצלה כזו שיש בה צד סכנה עתידית גדולה, ואפ' דעדיפא כה''ג סכנה קטנה יותר, והבן.
 
1. חילוץ גופות שבהם נהרגו חיילים אחרים, למי שזוכר בנו של גדי איזנקוט נהרג בחילוץ גופות חטופים, מבחינה הלכתית אין שום התר למסור את הנפש בשביל גופה.
וכן אמר ר' חיים. מפי השמועה...
 
לא הבנתי על מה דנים, אם להפציץ או להכנס, אם לשבת בקבינט או לא.
הרי איך נדון בשאלות צדדיות כאלו, אם כל עצם ענין המוסב אסור, או עכ"פ אינו ברור לן...
וכי מותר להם להכנס לג'נין וכו' שאנו נדון להם איך יבצעו...
 
חזור
חלק עליון