לחכות למשיח

[א' היהודים]

כ' הרמב"ם בהל' מלכים ד"כל מי שאינו מאמין בו ואינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים לבד הוא כופר אלא בתורה ומשה רבינו וכו'" (עיי"ש אריכות דבריו החמורים),

והנה, ענין האמונה עצמו מובן - כמו שכותב שם הוא בעצמו "שהרי התורה העידה עליו" - ופשיטא שצריך להאמין בדברי התורה וכו' (ועי' בארוכה שו"ת חת"ס סש"ו),

אך מהו הדגש וענין הציפיה, והלא העיקר הוא לימוד התורה, ובפרט בעיון וכו', ולאחרי כן קבלת השכר בג"ע וכו'. ומדוע צריכים לחכות למשיח דוקא?!


אודה במיוחד אם יביאו תשובות עם מקורות, וכן מדברי רבותינו גדולי הדורות.

 

[צריך עיון]

לכאו' כוונת השאלה [עוד קודם שנבוא לתרץ] אמאי דבר זה נכלל בעיקרי האמונה שהם לכאו' בעיקר דעות ואמונות וכאן זה לכאו' יותר ענין של מצוה
האומנם?

 

[מחכה]

...הלכות המלך מביא הרמב"ם בסוף ספרו דוקא (אף שהמצוה הראשונה בכניסתם לארץ הוא למנות מלך) כדי לרמז שהמלך הוא שלימות התורה ומצות, דעל ידו שייך קיום כל התורה כולה. ובפועל היה זה על ידי דוד (שהיה הראשון שהכין את בנין בית המקדש כו') ויהיה בעתיד על ידי מלך המשיח.

וזהו ההלכה שבענין זה, והוא שגדר המשיח שצריך להאמין בו הוא שמשיח יפעול שלימות התורה ומצות.

מסיכום לקו''ש חח''י, בלק ב

 

[מתחילים מחדש]

גדר "אחכה לו בכל יום שיבוא" | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חפץ בחיים]

אך מהו הדגש וענין הציפיה,

אח יקר ואהוב
אין לי מושג אם התכונת להציף נושא, או לקבל תשובה לשאלה כואבת
אך לא בטוח שכאן המקום לנושאים קריטיים כמו עיקרי האמונה שסטייה מהם היא סכנת חיים
אך ליקרת ואהבת עיקרי האמונה אשיב לך את ששמעתי מרבותי
האמונה בביאת המשיח אינה אמונה מרית דהיינו שכך גזרה חכמתו שיקרה ביום מן הימים והוטלה עלינו החובה להאמין לאותה נבואה
אלא יש כאן תביעה מכל אדם בעולם לראות את העולם במצבו היום, שכבודו של בורא עולם נסתר, והנהגתו מוכחשת רח"ל, ואי הכסא שלם כמצב בלתי אפשרי. והבנה זו שהמצב הוא בלתי אפשרי היא עצמה מחייבת את האמונה בביאת המשיח שעניינה הוא התיקון והגילוי השלם ביחס לכל העיותים והחסרונות הקיימים כיום.
אדם שמאמין שיבןא משיח אך אינו מצפה לו, משמע שמבחינתו המצב כיום הוא אפשרי מאד ואין סיבה מכרחת מצד העולם כיום לביאתו של משיח.
מקוה שהובנתי והוא רחום יכפר

 

[צריך עיון]

אח יקר ואהוב
אין לי מושג אם התכונת להציף נושא, או לקבל תשובה לשאלה כואבת
אך לא בטוח שכאן המקום לנושאים קריטיים כמו עיקרי האמונה שסטייה מהם היא סכנת חיים

בהחלט צריך לדון בנושאים אלו בזהירות יתירה, אף כי כל טעות בדבר הלכה מכאיבה לב מבין.
איך שיהיה, כמדו' כאן אין נדון בהגדרת עיקרי האמונה וכיו''ב אלא שאלת תם, מדוע ה'ציפייה' שהיא 'פעולה' לכאו', גם אם פעולה לבבית, נכללת ב'אמונה'
מה מקום לחשש יש כאן?

 

[עוזי ומגני]

קו' זו מדוע האמונה בביאת המשחי היא מעקרי האמונה, וא"א לאמונה בלעדיה, היא כבר קו' החת"ס, [וכמדומני אין לי כרגע הספרים תח"י] והוא משאיר אותה בצ"ע.
וכמדומני [מזכרון] שנחלקו בתשובה לשאלתו ר' שמשון פינקוס, ור' משה שפירא, זכר צדיקים לברכה.
ר' שמשון ס"ל, דעיקר האמונה הוא שהקשר שלנו עם הקב"ה הוא קשר של ברית, והברית לא תופר, והא קשר עמוק חי וקיים, ורק עכשיו אנו גלינו מעל שולחנו של אב, אבל כשנשפר את מעשנו או כשיעלה רצון מאיתו יתברך, אנו נחזור להיות סמוכים על שולחנו, וזה עיקר הציפיה לגאולה שעכשיו אנו נמצאים במצב זמני בקשר.
את דברי ר' משה שפירא איני זוכר במדויק, ומעדיף שלא לכתוב בערך ...