למה לא מזכירים בשחרית קרבן שחרית.

[י"ג מידות]

הנה בגמ' יש מחלוקת משום מה תיקנו תפילות האם משום האבות או משום הקרבנות.
ולא זכיתי להבין מדוע בשחרית לא מזכירים קרבנות ובמוסף כן מזכירים

 

[ירושלים של מעלה]

הנה בגמ' יש מחלוקת משום מה תיקנו תפילות האם משום האבות או משום הקרבנות.
ולא זכיתי להבין מדוע בשחרית לא מזכירים קרבנות ובמוסף כן מזכירים

אומרים קרבנות לפני התפילה.

 

[י"ג מידות]

אומרים קרבנות לפני התפילה.

בסדר,
ולמה למוסף לא מסתפקים בזה?

 

[צריך עיון]

כבר נשאל על זה הנוב''י באחת התשו' הראשונות שבספר
ואעתיק לשונו מפני הלשונות הנפלאים ששם.

להרב הנ"ל [הרב מנחם נאוורי]

ואשר בדק לן מעלתו למה פסוקי המוספין קבעו בתפלת המוסף ופרשת התמיד לא תיקנו לומר בתפלה פסוקי התמיד?
הנה בדבר זה היה לי למנוע מלהשיב כי מי הוא ואיזה הוא שיאמר מלבו טעם על דברים העומדים ברומו של עולם ואנשי כנסת הגדולה להם לבדם נפתחו שערי שמים וקבעו הכל בטעם ידוע להם ואין אתנו יודע עד מה.
ואעפ"כ ע"פ פשוטן של דברים נלע"ד משום שהתפלות שנקבעו בכל יום נקבע בהם כל צרכי האדם וכל אחד בעת הצורך יפרוש כפיו בתפלה להתפלל אפילו כמה פעמים ביום וכמ"ד הלואי שיתפלל כל היום. ואפילו לדעת החולק עכ"פ אם אירע לו לחדש דבר יכול הוא לחזור ולהתפלל. ואם היו מזכירין התמיד בפירוש בתפלה לא היה אפשר להתפלל אלא שחרית וערבית ולמי שהיה נולד איזה דבר להתפלל עליו לא היה יכול להתפלל ואין כל אדם ביכלתו לחדש נוסח תפלה מלבו. ולקבוע תפלה אחרת חוץ מתפלה שבמקום התמיד לא רצו להטריח בכל יום. ולכן אף שתפלתנו נגד תמידין תקנו לא קבעו זכרון התמיד בפירוש בתפלה משא"כ בתפלת המוסף שהיא לפרקים קבעו פרשת המוספין מפורש. ​

 

[מתחילים מחדש]

כבר נשאל על זה הנוב''י באחת התשו' הראשונות שבספר
ואעתיק לשונו מפני הלשונות הנפלאים ששם.

להרב הנ"ל [הרב מנחם נאוורי]

ואשר בדק לן מעלתו למה פסוקי המוספין קבעו בתפלת המוסף ופרשת התמיד לא תיקנו לומר בתפלה פסוקי התמיד?
הנה בדבר זה היה לי למנוע מלהשיב כי מי הוא ואיזה הוא שיאמר מלבו טעם על דברים העומדים ברומו של עולם ואנשי כנסת הגדולה להם לבדם נפתחו שערי שמים וקבעו הכל בטעם ידוע להם ואין אתנו יודע עד מה.
ואעפ"כ ע"פ פשוטן של דברים נלע"ד משום שהתפלות שנקבעו בכל יום נקבע בהם כל צרכי האדם וכל אחד בעת הצורך יפרוש כפיו בתפלה להתפלל אפילו כמה פעמים ביום וכמ"ד הלואי שיתפלל כל היום. ואפילו לדעת החולק​

מעניין מאוד, כי המשמעות הוא שקיי"ל כשי' הראשונה

עכ"פ אם אירע לו לחדש דבר יכול הוא לחזור ולהתפלל. ואם היו מזכירין התמיד בפירוש בתפלה לא היה אפשר להתפלל אלא שחרית וערבית ולמי שהיה נולד איזה דבר להתפלל עליו לא היה יכול להתפלל ואין כל אדם ביכלתו לחדש נוסח תפלה מלבו. ולקבוע תפלה אחרת חוץ מתפלה שבמקום התמיד לא רצו להטריח בכל יום. ולכן אף שתפלתנו נגד תמידין תקנו לא קבעו זכרון התמיד בפירוש בתפלה משא"כ בתפלת המוסף שהיא לפרקים קבעו פרשת המוספין מפורש. ​

וצריך עיון, למה א"א - לשיטתו הנ"ל - להתפלל כמה פעמים ביום, ולהזכיר בתפילתו קרבן מוסף?

 

[צריך עיון]

וצריך עיון, למה א"א - לשיטתו הנ"ל - להתפלל כמה פעמים ביום, ולהזכיר בתפילתו קרבן מוסף?

לא זכיתי להבין שאלתו. יואיל נא מר לבאר מה @צריך עיון

 

[מתחילים מחדש]

לא זכיתי להבין שאלתו. יואיל נא מר לבאר מה @צריך עיון

נא לכתוב את התירוץ במילים שלך

 

[מתחילים מחדש]

נא לכתוב את התירוץ במילים שלך

כוונתי לתירוצו של הנודע ביהודה

 

[צריך עיון]

נא לכתוב את התירוץ במילים שלך

הנני לקיים ציוויו של מר
הנוב''י מתרץ שתפילה שיש בה פסוקי קרבנות והזכרתם בהדיא אי אפשר להתפלל אותה יותר מפעם אחת כמו דא''א להקריב הקרבן אלא פ''א.
ועל כן כיון שרצו להניח תפילה שיהא אפשר להתפלל אותה לפי הצורך, לא הזכירו בה ענין הקרבן להדיא.
משא''כ מוסף דבאמת א''א להתפלל טפי מפעם א'.

 

[מתחילים מחדש]

הנני לקיים ציוויו של מר
הנוב''י מתרץ שתפילה שיש בה פסוקי קרבנות והזכרתם בהדיא אי אפשר להתפלל אותה יותר מפעם אחת כמו דא''א להקריב הקרבן אלא פ''א.
ועל כן כיון שרצו להניח תפילה שיהא אפשר להתפלל אותה לפי הצורך, לא הזכירו בה ענין הקרבן להדיא.
משא''כ מוסף דבאמת א''א להתפלל טפי מפעם א'.

ועל זה אני שואל, דאם יכולים להזכיר כמה פעמים ביום בקשה על בנין ירושלים, ויכולים להזיחר כמה פעמים ביום שבח של "רצה", יכולין גם להוסיף כמה פעמים ביום "ומפני חטאינו וגו', כאמור את קרבני לחמי וגו'."

 

[רבי]

לכאורה התשובה של הנוב"י היא שהיות והתפילה עצמה היא מעלה והיא נתקנה כדי להתפלל ולדבר עם הקב"ה ללא קשר לקרבן התמיד.

 

[צריך עיון]

ועל זה אני שואל, דאם יכולים להזכיר כמה פעמים ביום בקשה על בנין ירושלים, ויכולים להזיחר כמה פעמים ביום שבח של "רצה", יכולין גם להוסיף כמה פעמים ביום "ומפני חטאינו וגו', כאמור את קרבני לחמי וגו'."

כלומר אין שאלת כ''ת לפי הטעם של הנוב''י, אלא דלא ניח''ל בטעמו.
דהנוב''י קאמר דכיון שהתפילה נתקנה כנגד הקרבן וגם מזכירים בה הקרבן בהדיא, דמי התפילה כהקרבה ואי אפשר להתפללה ב''פ.
וכ''ת חולק על הנוב''י וס''ל שאפ''ה אפשר להתפלל ב''פ.

 

[מתחילים מחדש]

כלומר אין שאלת כ''ת לפי הטעם של הנוב''י, אלא דלא ניח''ל בטעמו.
דהנוב''י קאמר דכיון שהתפילה נתקנה כנגד הקרבן וגם מזכירים בה הקרבן בהדיא, דמי התפילה כהקרבה ואי אפשר להתפללה ב''פ.
וכ''ת חולק על הנוב''י וס''ל שאפ''ה אפשר להתפלל ב''פ.

אין בכוחי לחלוק על הנוב"י - כמובן.
אני רק כתלמיד המנסה להבין את דברי הרב.
ואני מבקש ממי שמבין מה שקשה לי - שיסביר לי.

 

[רבי]

שאלת תם מה העניין בהזכרת קרבן המוסף בשבת. או קרבן היום ביום טוב?

לכאורה לעורר עניין מחודש בתפילה ולהדגיש שזה יום טוב או שבת. ודון מינה.

 

[מתחילים מחדש]

שאלת תם מה העניין בהזכרת קרבן המוסף בשבת. או קרבן היום ביום טוב?

לכאורה לעורר עניין מחודש בתפילה ולהדגיש שזה יום טוב או שבת. ודון מינה.

באמת...

"ונשלמה פרים שפתינו".

 

[רבי]

באמת...

"ונשלמה פרים שפתינו".

ולכאורה למה זה לא מספיק לשלם בהזכרה לפני התפילה?

למה צריך שהנשלמה יהיה בתוכו. (אגב, רק לדעת הרמ"א, לדעת המחבר אין מזכירים קרבנות רק בשבת כי זה מבלבל את המתפללים).

 

[הרב מרודוש]

לכאו' למ"ד אבות תיקנום רק אסמכינהו אקרבנות משא"כ במוסף דעיקרו משום מוסף
וגם למ"ד כנגד תמידים תיקנום היינו רק כנגד ולא משום

ואגב דאיירינן רציתי להסתפק אי אבות תקנום באותו זמן שחז"ל תיקנו או שיש לחלק בזמנים
ועי' תוס' ברכות כו: בסוף העמוד וצ"ע