מאמר אגדה למה משה שכח אֶת הָאֶלֶף שְׁבַע מֵּאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, ומי הזכיר לו

וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים

למה משה רבינו ע"ה שכח אֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, ומי הזכיר לו

במדרש רבה: עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל מה שעשה ווים לעמודים, התחיל יושב ומתמיה אמר עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמר משה נטלן, מה עשה, האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשוים ווים לעמודים.

ובמדרש תנחומא (פקודי אות ז'): עם שהוא עושה חשבון וכו' שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין [פי' שכל הדברים היו נראים וגלוים אך הווים היו בתוך העמודים ע"כ שכח - מהרז"ו] התחיל עומד תמה ואומר עכשו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם, והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה, מיד האיר הקב"ה את עיניו וראה שהיו עשויין ווין לעמודים, התחיל להשיב להם בקול רם ואת האלף וכו'. [וכן מורה הנגינה על הרמת קול - מהרז"ו].

ובזוהר פקודי (רכו:): ת"ח אוליפנא דאינון תקלין אַנְשִי לון משה ולא ידע מה דאתעביד מנייהו עד דנפק קלא ואמר ואת האלף וכו'.

וכדברי הזוה"ק מובא ברבינו בחיי: יצאה בת קול ואמרה ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.

אפשר לרמז עשה ווים לעמודים (עם התיבות) בגימטריא יצא בת קול (עם הכולל).

ובמדרש אגדה: כיון שנגמרה מלאכת המשכן אמר להם משה בואו ונעשה חשבון ביחד, מיד נתקבצו כל ישראל אצלו, אמר להם אלה פקודי המשכן, וחשב מה שהוציא בכל דבר ודבר, ושכח מה שהוציא בעשיית הווים, והיה תמה והכל תמהים עמו, עד שהשכינה עמדה על הווים, כשהרים משה עיניו נזכר מה שהוציא בווים, שנאמר ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.

ובמגלה עמוקות (פ' ויקרא): כששכח משה הווים לא זכרן עד שבא אליו נשמתו של ר"ע, וטעם הדבר לפי שר"ע מסוד תורה שבע"פ שהם ו' סדרים, ר"ע הוא דדרש ווי"ן, ולכן מן שית מילין איעתר ר"ע (נדרים נ), זה סוד (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי, ר"ל אדם אחד זה ר"ע שיצא נשמתו באחד, מאלף מצאתי כשמצא את האלף הם ווים לעמודים, הוצרך לבא אליו ר"ע שיצא נשמתו באחד.

אפשר לרמז עשה ווים לעמודים בגימטריא רבי עקיבא הזכיר.

וטעם השכחה מובא בשערי בינה להרוקח על מגילת אסתר: וזהו ששכח משה האלף ושבע המאות וע"ה, שאחז"ל כי תשא תלה את ראשו, וראה משה תליית ראש בדבר, והיה סבור שהיה זה מרדכי, ותשש כחו ושכח הווי"ן, שראה נ' ווין בנ' עמודים צפון ומערב ודרום, ונ' לולאות, ומחמת חלישות דעת שבהם, א"ל הקב"ה לא כמו שאתה סבור, ווי העמודים מוכנים לתליית המן ויזתא ווי"ן מוכנין לבני המן.

וכן מביא החיד"א ז"ל בחומת אנך (פ' כי תשא אות א' ובמגילת אסתר אות לח) בשם שערי בינה להרוקח כ"י: משה רבינו עליו השלום ראה תליית ראש וסבר שהיה מרדכי ותשש כחו ושכח הווי"ן א"ל התליה להמן ווי"ן ואת פרשנדתא וכו' ויזתא, זהת"ד.

ובפי' הרא"ש ובדעת זקנים: אלה פקודי העדות, שהיה עדות למשה, כי בשעה שחשדוהו שגנב [ט"ו אלף] שקלים ממלאכת המשכן, אמר להם משה רוצה אני שיהא המשכן עדות, וחזר ומנו ומצאו שהושמו בווין לעמודים, ודריש ליה מוהמלאכה היתה דים, קח ראשי תיבות ויעלו ט"ו - ווין כלומר ט"ו יותר [1], ומיד נתן משה ט"ו שבחות להקב"ה, והן בישתבח שיר ושבחה, וכנגדן ט"ו ברוך [2] בברוך שאמר, וכנגדן ט"ו ווין באמת ויציב וכו'.

ובליקוטי יהודה: אי' במדרש א"ל משה וכו' שכח באלף וכו' האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשוים ווים לעמודים וכו' עי"ש. כ"ק אא"ז מרן אדמו"ר [האמרי אמת] זצ"ל מגור אמר כמו שמספרים מעשה מהבעש"ט זצ"ל שנסע לאיזה מקום ונטלו ממנו כל המדרגות עד ששכח הכל, והתחיל לצרף אות לאות של הא' ב' עד שנזכר הכל, כן היה כאן אצל משה רע"ה, שהאיר הקב"ה עיניו באותיות החורה מן א' עד ת', והחשבון של האותיות מן א' עד ת' עם האותיות של מנצפ"ך עולים בגימטריא אלף ושבע מאות ושבעים וחמש. עכ"ל.

ושמעתי מאבי שליט"א ששמע רמז נאה במספר אלף תשע"ה שהוא עולה בגימטריא כמספר ד' חלקי שו"ע: אורח חיים, חשן משפט, אבן העזר, יורה דעה, וגם כמספר הסימנים בד' חלקי שו"ע שהם: תרצ"ז תכ"ז ת"ג קע"ח.

יש לומר שנרמז בזה אמרם ז"ל (קהלת רבה) אדם אחד מאלף מצאתי, בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצאין מהן מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה לתלמוד, יוצא מהם אחד להוראה, הה"ד אדם אחד מאלף מצאתי.

וזהו ואת האלף [לאלף יש ב' משמעויות אות אל"ף ומספר אלף כנודע], אחד מתוך אלף יוצא להוראה בד' חלקי שו"ע הנרמזים במספר אלף תשע"ה, ולכן שכחם משה ולבסוף נזכר לרמז שרק אחד מיני אלף זוכה וזוכר.

וכמו שאצל משה רבינו הזכירו לו מן השמים את האלף תשע"ה כך את נוסח ברוך שאמר שתיקן משה הראו לאנשי כנסת הגדולה מן השמים ע"י פיתקא שנפלה מן שמיא כמובא בשם ספר היכלות.

​

---

[1] לא הבנתי כוונתם, ועיין בשערי בינה להרוקח הנ"ל שהיו נ' ווין, וצ"ע.

[2] ובנוסח שלנו יש י"ג פעמים ברוך. אמנם בתנא דבי אליהו זוטא פ"ד מובא ברוך שאמר וכו' ברוך שזכר את הראשונות, א"כ י"ל שמשה תיקן ט"ו ובמשך הדורות נשכחו, ובדרך מליצה הרי הט"ו ווים גם משה שכח.​

 

[געגועים]

מדוע משה שכח דוקא אֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים