מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן

[יישר כח גדול]

בעל הטורים כותב על הפסוק בפרשת השבוע (שמות לח, כז) מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן, שכנגד מאה האדנים תיקנו לברך מאה ברכות שבכל יום. הוסיף וביאר בעל חידושי הרי"ם: כמו שהאדנים היו היסודות של המשכן, כך מאה הברכות הם היסודות של המשכן הפרטי של כל יהודי, כל קדושתו של איש יהודי מבוססת על מאה הברכות, כי אדנים הוא מלשון אדנות, ועל ידי מאה הברכות מעידים שהקב"ה הוא האדון של הבריאה כולה.

 

[בצ"ל]

ובשימת לב, שהאדנים היו כמעט הדבר היחיד במשכן שלא נתרם בנדבת-לב אלא במחצית השקל שנגבה מכל אחד ואחד מישראל.