צו מדוע בעולה נאמרה עריכה ובשלמים הקטרה?

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים (ו ה)

יש לדקדק בשינוי לשון הכתוב, שהזכיר הקרבת איברי העולה בלשון עריכה "וערך עליה העולה", ואת הקרבת חלבי השלמים בלשון הקטרה "והקטיר עליה חלבי השלמים". והרי שניהם הקטרה הם, ולמה נשתנה הלשון זה מזה. ועי' באילת השחר כאן מש"כ בזה.

והנה מהאי קרא ילפינן דעולת תמיד קריבה הראשונה לכל הקרבנות, שנאמר "וערך עליה העולה", העולה הראשונה. ובתוס' (עירובין ב. ד"ה שלמים ופסחים נח:) כתבו, דקרא מיירי בהקטרה ולא בשחיטה ושאר עבודות, דזה ילפינן מדכתיב מלבד עולת הבוקר, דתדיר קודם. ובספר רחובות הנהר פרשת ויקרא כתב, דהא דתמיד צריך להיות קודם לכל דבר בהקטרתו, זהו דוקא להעלותו ולשים אותו על אש המערכה, אבל מיד כאשר הניח בשר תמיד על אש המערכה מותר להניח על המערכה חלבי השלמים ושאר קרבנות, ואין צריך להמתין עד שבשר העולה יהיה נשרף, אלא גם בעוד הבשר של התמיד בעין על המערכה כיון שהקדים להניחו על האש של המערכה די בכך.

ובביאור הענין י"ל דכיון דהוא מטעם קדימה מענין תדיר קודם, וכדמשמע בתוס' הנ"ל, כל הדין קדימה הוא רק כלפי המעשה שמוטל על האדם לעשות, אבל לאחר שכבר עשה את המעשה שמוטל עליו ואין המצוה לפניו, אין שייך עוד דין קדימה על גמר קיום המצוה שנעשה מאליו.

ומעתה ניחא היטב לשון הכתוב, "וערך עליה העולה", ועוד טרם שנתקיימה הקטרה שהוא משתצית האור ברובו או עכ"פ שתמשול בו האור (כמבואר במנחות כו:), מיד כבר רשאי להקטיר עליה חלבי השלמים.
​

◆ ◆ ◆​

עוד יש לפרש דהנה לדעת רב ביומא כד: זר שסידר שני גזירי עצים פטור, משום דאין חייבין אלא על עבודה תמה שאין אחריה עבודה, וסידור שני גזירי עצים יש אחריו סידור איברים, ופירש רש"י "סידור איברים דתמיד בתריה, וכל זה מעבודת הסידור הוא". מבואר דסידור איברי התמיד מלבד שהוא הקטרה ככל ההקטרות, יש בו גם גמר עבודת סידור המערכה, ומחמת זה סידור שני גזירי עצים אליבא דרב אינה נחשבת עבודה תמה, והוא דבר מיוחד דוקא בסידור איברי התמיד דסידורן חשוב עבודה מעבודות המערכה.

מעתה היינו דכתיב "וערך עליה העולה", ועריכה היינו סידור כמו שתרגם אונקלוס "ויסדר עלה עלתא". אבל בשלמים אינו נחשב אלא עבודת הקטרה, ואין בו משום "סידור", ולכן כתיב "והקטיר".
​

◆ ◆ ◆​

עוד נראה לומר דבאמת החילוק בין עולה דכתיב בה עריכה לשלמים דכתיב ביה הקטרה, אינו מתחיל בפרשה זו, אלא כן הוא גם בפרשת ויקרא, דלגבי עולת נדבה כתיב (א ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים, וכן שם (יב) וערך הכהן אותם, ואילו לגבי שלמים לא נאמרה אלא הקטרה. ובטעם הדבר י"ל לפי מה שאמרו בתורת כהנים "וערך הכהן, כסידרן", ופירש רבינו הלל דהיינו שיקטיר כסדר ששנינו בתמיד (פ"ד) הראשון בראש וברגל וכו', דהיינו לפי סדר חשיבות האיברים, והיינו "וערך". וזה אינו שייך אלא באיברי העולה שקרבים לפי סדר חשיבותן, אבל הקטרת אימורים אמרינן בפסחים סד: "והקטירם כולם כאחד", וכיון שכן אין שייך בזה סדר, ולכן לא נאמר בהם לשון עריכה.

ולפי זה מקרא דידן הוא כפשוטו, "וערך עליה העולה", דלשון עריכה נאמר בעולה, "והקטיר עליה חלבי השלמים" דבשלמים לא נאמרה אלא הקטרה, ומטעם הנ"ל.

והגרח"מ שטיינברג שליט"א כתב ליישב, לפי מה שכתב הרמב"ם בהלכות מעה"ק פ"ו ה"ד "כשמנתח אברי העולה וכו' וזורק כל האיברים על האש וכו' ואחר שזורקן חוזר ועורך אותן על גבי האש שנאמר וערך הכהן אותם", ובכס"מ ציין לתו"כ ויקרא נדבה סוף פרשה י"ב, וי"ל דהוא דין רק בעולה, ולכן נאמר וערך, ובשלמים נאמר והקטיר, דאי"צ לערוך, עכ"ד.​

 

[גרינפלד]

ובביאור הענין י"ל דכיון דהוא מטעם קדימה מענין תדיר קודם, וכדמשמע בתוס' הנ"ל, כל הדין קדימה הוא רק כלפי המעשה שמוטל על האדם לעשות, אבל לאחר שכבר עשה את המעשה שמוטל עליו ואין המצוה לפניו, אין שייך עוד דין קדימה על גמר קיום המצוה שנעשה מאליו.​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
אמנם כבר כתבו האחרונים לדון בזה דהקדימה של העולה עולה ראשונה הוא גזה"כ ולא דין קדימה לחוד כמו בתדיר קודם, דהא בתוס' מצדדים שאם הקריב קודם תמיד של שחר מעכב אף בדיעבד, ודין קדימה אינו מעכב. אך גם לפי"ז י"ל דמה שמעכב הוא רק העריכה, וכלישנא דקרא "וערך עליה העולה".​

 

[גרינפלד]

עוד יש לפרש דהנה לדעת רב ביומא כד: זר שסידר שני גזירי עצים פטור, משום דאין חייבין אלא על עבודה תמה שאין אחריה עבודה, וסידור שני גזירי עצים יש אחריו סידור איברים, ופירש רש"י "סידור איברים דתמיד בתריה, וכל זה מעבודת הסידור הוא".​

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ויל"ע בדברי הגמ' שם, דלכאו' מ"מ זר שסידר את המערכה שניה של קטורת יתחייב, שאין אחריה עבודה, ובדברי רב שם מבואר דאין שום עבודה שחייב עליה זר מלבד ד' עבודות עי"ש, ואולי גם במערכה שניה מה שנוטלים ממנה גחלים לפנים חשיב שיש אחריה עבודה. ושוב ראיתי בשיח יצחק יומא לג. (סוף ד"ה מנלן) שהוכיח כן מדברי הגמ' הנ"ל, דסידור מערכה שניה של קטורת אינה נחשבת עבודה תמה [ומ"מ לכאורה כל זה אליבא דרב, אבל לריו"ח דסידור שני גזירי עצים הוי עבודה תמה יש לדון דגם סידור מערכה שניה כן].

ומ"מ קשה דזר שסידר מערכה של קיום האש יתחייב דאין אחריה עבודה, [ואולי י"ל לפי"מ שפירש המנ"ח במצוה ש"צ דאם סידר מערכה על גבי האש ודאי חייב משום דהוי בכלל הקטרה, ונידון הסוגיא הוא שיתחייב על סידור לחוד קודם הדלקת האש, ולפי"ז אולי י"ל דמערכה של קיום האש דכל עניינה הוא האש, התחלת המצוה הוא רק כשיש אש, וסידור העצים דידה לחוד אינו חשוב עבודה, וצ"ע בזה, דגם בשאר המערכות עיקר התכלית הוא ההקטרה ולא בסידור עצים לחוד, ומ"מ גם הסידור חשוב עבודה].​