אסתר מדוע חטאה אסתר בכך שקראה לאחשוורוש כלב?

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נוכח בית המלך (ה א)

במגילה טו: "אמר רבי לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה, אמרה וכו׳ שמא על שקראתיו כלב, שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, חזרה וקראתו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה".
וקשה מה החטא בזה שקראה לאחשורוש הרשע כלב, הרי באמת הוא אף פחות מהכלב.
ומהרש״א בחידושי אגדות כתב לבאר דהחטא לא היה משום שזלזלה בכבוד אחשורוש, אלא מפני שהקטינה את הנס, שאין צריך כל כך רחמים, ולכן הגדילה את הנס שבאמת הוא אריה וצריך להרבות ברחמים, עי״ש.

אמנם בפירוש המגילה המיוחס להרמב״ם כתב, שהטעם משום שהקב״ה חלק כבוד למלכות, וכ״כ בספר אדרת אליהו על הש״ס לבעל "הון עשיר" על המשניות, והוכיח דאפילו למלך רשע צוה הקב״ה לחלוק כבוד, שהרי אמרו בזבחים קב. לעולם תהיה אימת מלכות עליך שהרי צוה הקב״ה את משה רבינו לחלוק כבוד לפרעה אע״פ שהיה מלך רשע, ולכן אמר לו "וירדו כל עבדיך אלה" ולא אמר לו שירד בעצמו.

אבל בפירוש לקח טוב למהרי״ט צהלון על המגילה, כתב דאין לומר כן, משום דבמלך גוי או רשע אין חיוב לכבדו אלא בפניו, כמו דמיירי במשה רבינו, אבל שלא בפניו אין דין לכבדו, ודינא ד״רק במדעך מלך לא תקלל" הוא רק במלך ישראל כשר, וא״כ גבי אסתר שאמרה כן בתפילתה ולא אמרה כן לאחשורוש לא שייך לומר כן.

ויש להוכיח דגם במלך גוי איכא דין אימת מלכות גם שלא בפניו, דהנה במנחות צח. אמרינן שעשו בבית המקדש צורת שושן הבירה כדי שתהא אימת מלכות עליהן, ושוב מייתינן הא דלעולם תהא אימת מלכות עליך וכו׳, ומסמיכות הענין נראה דזה גופא הטעם שעשו צורת שושן הבירה, וכן מוכח בדברי רבינו חננאל בפסחים פו. דמייתינן שם הא דעשו צורת שושן הבירה, והביא רבינו חננאל הטעם משום אימת מלכות, והביא הא דלעולם תהא אימת מלכות עליך כדילפינן מפרעה.
וא״כ חזינן דהך מילתא דאימת מלכות היא גם במלכי אומות העולם שלא בפניהם.​

 

[אמת נהדרת]

אך עדיין קשה כיוון שזה היה בדרך תפילה?

 

[מגנא ומצלא]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נוכח בית המלך (ה א)

במגילה טו: "אמר רבי לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה, אמרה וכו׳ שמא על שקראתיו כלב, שנאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, חזרה וקראתו אריה שנאמר הושיעני מפי אריה".
וקשה מה החטא בזה שקראה לאחשורוש הרשע כלב, הרי באמת הוא אף פחות מהכלב.
ומהרש״א בחידושי אגדות כתב לבאר דהחטא לא היה משום שזלזלה בכבוד אחשורוש, אלא מפני שהקטינה את הנס, שאין צריך כל כך רחמים, ולכן הגדילה את הנס שבאמת הוא אריה וצריך להרבות ברחמים, עי״ש.

אמנם בפירוש המגילה המיוחס להרמב״ם כתב, שהטעם משום שהקב״ה חלק כבוד למלכות, וכ״כ בספר אדרת אליהו על הש״ס לבעל "הון עשיר" על המשניות, והוכיח דאפילו למלך רשע צוה הקב״ה לחלוק כבוד, שהרי אמרו בזבחים קב. לעולם תהיה אימת מלכות עליך שהרי צוה הקב״ה את משה רבינו לחלוק כבוד לפרעה אע״פ שהיה מלך רשע, ולכן אמר לו "וירדו כל עבדיך אלה" ולא אמר לו שירד בעצמו.

אבל בפירוש לקח טוב למהרי״ט צהלון על המגילה, כתב דאין לומר כן, משום דבמלך גוי או רשע אין חיוב לכבדו אלא בפניו, כמו דמיירי במשה רבינו, אבל שלא בפניו אין דין לכבדו, ודינא ד״רק במדעך מלך לא תקלל" הוא רק במלך ישראל כשר, וא״כ גבי אסתר שאמרה כן בתפילתה ולא אמרה כן לאחשורוש לא שייך לומר כן.

ויש להוכיח דגם במלך גוי איכא דין אימת מלכות גם שלא בפניו, דהנה במנחות צח. אמרינן שעשו בבית המקדש צורת שושן הבירה כדי שתהא אימת מלכות עליהן, ושוב מייתינן הא דלעולם תהא אימת מלכות עליך וכו׳, ומסמיכות הענין נראה דזה גופא הטעם שעשו צורת שושן הבירה, וכן מוכח בדברי רבינו חננאל בפסחים פו. דמייתינן שם הא דעשו צורת שושן הבירה, והביא רבינו חננאל הטעם משום אימת מלכות, והביא הא דלעולם תהא אימת מלכות עליך כדילפינן מפרעה.
וא״כ חזינן דהך מילתא דאימת מלכות היא גם במלכי אומות העולם שלא בפניהם.​

וי"ל שהטענה הייתה בכך שהראתה כאילו אחשוורוש הוא זה שגזר את הגזירה ולא בא כל זה מהקב"ה.
וכמשל הכלב שנושך את המקל שמכהו במקום את האיש המחזיק בו. וכדכתיב "הוי אשור שבט אפי"....
והיינו שחזרה וקראתו אריה, שרומז על כסא הכבוד וכו' "ודמות פניהם פני אדם ופני אריה"...