פורים מנין שהמגילה נקראת ביום, ומה הנפק"מ בין הדרשות?

[גרינפלד]

בגמ' מגילה כ' ב' דורשת שצריך לקרוא את המגילה ביום [וכל היום כשר] מהפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים".

והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ,
וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס,

וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" -
זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה.


ויתכן נפק"מ בילפותא של הירושלמי - לבני הכפרים, שאינם קוראים בימים הנזכרים במגילה - בכל אופן צריך לקרוא ביום בגלל הפסוק "ביום אשר שיברו היהודים",
[ויש נידון אם הכפרים קראו גם בלילה].

 

[מצַפֶּה]

ויתכן נפק"מ בילפותא של הירושלמי - לבני הכפרים, שאינם קוראים בימים הנזכרים במגילה - בכל אופן צריך לקרוא ביום בגלל הפסוק "ביום אשר שיברו היהודים",
[ויש נידון אם הכפרים קראו גם בלילה].

לכאו' את אותה תקנה שיש כבר, העבירו להם ליום אחר מפני שמספקים מים ומזון.
קשה לומר שכיון שעבר ליום אחר נתקן עם גדרים חדשים.

 

[י"ג מידות]

בגמ' מגילה כ' ב' דורשת שצריך לקרוא את המגילה ביום [וכל היום כשר] מהפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים".

והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ,
וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס,

וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" -
זכר לנס, שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה.


ויתכן נפק"מ בילפותא של הירושלמי - לבני הכפרים, שאינם קוראים בימים הנזכרים במגילה - בכל אופן צריך לקרוא ביום בגלל הפסוק "ביום אשר שיברו היהודים",
[ויש נידון אם הכפרים קראו גם בלילה].

בגמ' במגילה דף ד ע"א יש מקור נוסף "למען יזמרך כבוד ולא ידום"

איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום. שנאמר (תהלים ל, יג) למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:

 

[גרינפלד]

בגמ' במגילה דף ד ע"א יש מקור נוסף "למען יזמרך כבוד ולא ידום"

זה כלפי התקנה שגם בלילה צריך לקרוא,
וי"א שזה לא מדברי קבלה ולא מוזכר במשנה.

 

[מצַפֶּה]

אגב, במהרש"א לגבי קריאתה זו הלילא, מביא שמכאן מקור נוסף מדוע קוראים גם בלילה וגם ביום.

 

[גרינפלד]

אגב, במהרש"א לגבי קריאתה זו הלילא, מביא שמכאן מקור נוסף מדוע קוראים גם בלילה וגם ביום.

היכן המהרש"א?
ומה כוונתך?

 

[מצַפֶּה]

היכן המהרש"א?
ומה כוונתך?

דף י"ד עמוד א' וזה לשונו:
קרייתה זו הלילא כו'. ולפי זה מהאי ק"ו ומה מעבדות כו' יש ללמוד למקרא מגילה בין בלילה ובין ביום כמו שקורין הלל בפסח בלילה וביום ולעיל דריש ליה מקראי ע"ש: