מעשר כספים - דינו? | פורום אוצר התורה

מעשר כספים - דינו?

כותרת האשכול

בשו"ת משנה הלכות פסק שצריך לעשר אפילו מחפצים,
והוכיח כן מיעקב אבינו שאמר "מכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", וכן הוכיח מלשון רבינו יונה עיי"ש.
 
רחמנא אמר:
ההוכחה הינה שצריך לעשר גם חפצים, אין ראיה על עצם החיוב.
לחץ כדי להרחיב...
שוב זה לדעתי הדלה בכלל לא הוכחה.
מכיון שכך יעקב אבינו רצה לעשות אינו מחייב את כולנו.
כמו שנגיד שכולנו צריכים לפתוח אוהלים ולקבל ערבים הביתה כי ככה אברהם אבינו עשה...
 
תשובה: נחלקו הפוסקים אם הוא חיוב גמור ואולי אפילו מה''ת [ט''ז יו''ד שלא סקל''ב ועוד פוסקים] או שאינו חיוב גמור [ב''ח שם ועוד הרבה פו'].
הכרעה: החפץ חיים באהב''ח סי' יח כ' כמ''פ דהחיוב דוקא ליתן לצדקה וזה כהשי' דהוא חיוב ודינו כמעשר עני [עי''ש בט''ז ועוד], אבל מאידך כ' דיתנה שהיא בל''נ וכו', והי' דאפ' שאינו חיוב גמור. עיש''ה
לסיכום: גדר החיוב הוא במחלוקת הפוסקים כנ''ל.
 
יג מידות אמר:
אני מבין שאין לזה מקור ברור בהלכה?
לחץ כדי להרחיב...
ש"ע יו"ד רמט א
שיעור נתינתה, אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצוה מן המובחר; ואחד מעשרה, מדה בינונית; פחות מכאן, עין רעה. וחומש זה שאמרו, שנה ראשונה מהקרן, מכאן ואילך חומש שהרויח בכל שנה. הגה: ואל יבזבז אדם יותר מחומש, שלא יצטרך לבריות. (ב"י בשם הגמרא פ' נערה שנתפתתה) ודוקא כל ימי חייו, אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה (ג"ז שם פ' מציאת האשה ומייתי לה רי"ף ורא"ש ור"ן ומרדכי). ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים. (מהרי"ל הל' ראש השנה).​
 
ובביאור הגר"א (יו"ד רמט ב)

(ב) וא' מעשרה כו'. ספרי הביאו תוס' דתענית ט' א' ד"ה עשר תעשר הכי איתא בספרי עשר כו': (ליקוט) וא' מעשרה כו'. בירושלמי אתמר שמעשר עני נוהג אפי' בכספים ויליף ממ"ש כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך. מרדכי פ"ק דב"ב (ע"כ):​
 
מלבד מה שצויין השבוע נתפרסם באחד הגליונות מ"מ בזה.
ותחילת דבריו כך הם.
י"א שהוא חיוב גמור מהתורה, י"א שהוא מדרבנן, וי"א שאינואלא מנהג, והלכה כדעה זו - שמעשר כספים הוא מנהג.

[מקור אזמרה].
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון