משקל ההכרעה של מרן החזון איש

[תורניק]

בספר פניני רבינו האבי עזרי עמוד 359 כתב: "וכאן המקום אתי לכתוב מה שסיפר לי ת"ח אחד שליט"א, שהיה פעם נוכח בביקור חוהמ"פ אצל כבוד מרן הגאב"ד דפוניבז' זצוק"ל, כשהיה שם כבוד מרן "האבי עזרי" שליט"א, ודיבר שם אחד על אודות ענין "קו התאריך", ואמר שבענין זה רוב הדיעות היו דלא כהפסק של החזון איש, ומיד הגיב כבוד "האבי עזרי" שליט"א בחומרה ואמר: במקום שהחזון איש פוסק - אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה, והפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום!... ("אז דער חזון איש זאגט -איז נישט דא קיין רוב נישט!"...)

ואני שואל כמסתפק האם יש מקור הלכתי, לחלק בענין רוב ומיעוט יחיד ורבים, וכן בין סוגי הפוסקים.
והנה באותו ספר (עמ' 223) מביא שאחד מתלמידי הרב שך שלמד באותה העת בסוגיית בורר, בנידון הגדול של הביאור הלכה לגבי הוצאת העצמות מהדגים, ונתברר לו מהסוגיא, לא כמו המשנה ברורה.
אמר לו רבינו: דבר ראשון צריך לדעת שההלכה היא כמו שכתוב במשנה ברורה! ועכשיו אפשר לדבר בלימוד... עד כאן.

ואם כך עולה השאלה כיצד לנהוג באופנים שנחלקו המ"ב והחזו"א. (מן הסתם הרב שך אמר את דבריו, בדברים שהחזו"א נחלק בדורו כמו קו התאריך ועוד ענינים, משא"כ ד' המ"ב, שהם לפני ד' החזו"א. אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו. וי"ל בין המ"ב לשאר אחרונים.
וכמש"כ מרן החזון אי"ש באגרותיו (ח"ב מא): "ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית". (ובהקדמת עוז והדר הביאו בזה"ל: אחד מגדולי דורנו שליט"א, התבטא אודות הספר משנה ברורה, "המשנה ברורה מיוסד על דברי הראשונים, ולכן צריך לדייק בדבריו כמו בדברי הראשונים" ע"כ. ואם כך הרי שכל ספר שמיוסד על הראשונים כמו גם ספרי זמנינו שהולכים בסגנון זה. ומה החידוש דווקא במ"ב.)

והנה לאחר שהסתכלתי בביאור הלכה לגבי בורר עצמות דגים שדן בו התלמיד לפני הרב שך, ההערה מתעצמת.
הביה"ל שם (סי' שיט ד"ה מתוך) כותב ללמד זכות בענין זה על הנוהגים להיתר עיי"ש. ואילו החזו"א או"ח סי' נ"ד ס"ק ג-ד כתב לאסור. ולמרות הכל מרן הרב שך, הורה לתלמיד הלכה כדברי המשנה ברורה להיתר, זאת על אף שהחזו"א כתב לאסור. וצריך בירור גדול בענין זה. (מסתבר שהתלמיד שעסק בד' הביה"ל (הארוך ביותר בהל' בורר) נתקל בד' החזו"א, ובכדי לחזק את דבריו אף ציין את ד' החזו"א שחולק עליו).

לסיכום, שאלתי היא בנוגע לכוח פסיקתו של החזו"א. ומה שהתבטא מרן הגרא"מ שך.

 

[שומת נזיקין]

המ"ב הוא הספר ההלכתי שהתקבל בכלל ישראל. והלכה כמותו.
אין שום רוב בעולם נגד מרן החזו"א, זה פשוט.
אם יש מנהג שהתקבל, אזי לא מחיובים לחזו"א, כי הקבלה והמעשה המה עמודים גדוליםבהוראה כמש"כ הרמב"ם, וכמדומה שמרן הגרא" שך לא עשה סוכה חזו"א [יבואו הרבנים ויתקנו אם טעיתי]
אבל שחזו"א מנהיג את כלל ישראל, ויגידו שיש רבנים שיכולים לחלוק עליו?
אני חושב שכיום אחרי שבעים שנה מפטירת מרן החז"א כוווווווולם מבינים שד' מרנא האבי עזרי, יותר מפשוטים

 

[ירושלים של מעלה]

ידוע כמה אחז האור לציון מפסקי החזו"א עולמות.
ודבר זה גם נראה בחוש בספריו.

 

[כהנא דמסייע]

תלוי במחלוקת רב האי גאון ורמבן בסנהדרין פק אם מכריעים כחכם מופלא נגד רוב או שרק חייבים לשמעו לפני ההכרעה

 

[שומת נזיקין]

ידוע כמה אחז האור לציון מפסקי החזו"א עולמות.
ודבר זה גם נראה בחוש בספריו.

"כל ימיו היה מתייגע בהבנת דברי מרן החזו"א, וכמה פעמים אמר לי שחשקו הרב ביותר הוא לעזוב את הכל ולכתוב פירוש ביאור ועיון על סדר ספרי מרן החזון איש" – זאת אומר לנו בגילוי לב בשיחה מיוחדת, בנו יחידו הגאון רבי אליהו אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת 'אור לציון'.
ראה כאן

 

[כהנא דמסייע]

"כל ימיו היה מתייגע בהבנת דברי מרן החזו"א, וכמה פעמים אמר לי שחשקו הרב ביותר הוא לעזוב את הכל ולכתוב פירוש ביאור ועיון על סדר ספרי מרן החזון איש" – זאת אומר לנו בגילוי לב בשיחה מיוחדת, בנו יחידו הגאון רבי אליהו אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת 'אור לציון'.
ראה כאן

אגב נכדו של הגרעי שכידוע לא פעם נטה מדעת מרן החזוא. מעיד כי אמר לו הגרעי כי מחלוקת בסברא עם החזוא אף פעם לא חלק. רק אם מצא תשובות של גאונים קדמונים מלפני כמה מאות שנים שמסיעות אותו הכריע כדעתם. אבל בשיקול דעת לא חלק מעולם.

 

[חכימא]

אגב נכדו של הגרעי שכידוע לא פעם נטה מדעת מרן החזוא. מעיד כי אמר לו הגרעי כי מחלוקת בסברא עם החזוא אף פעם לא חלק. רק אם מצא תשובות של גאונים קדמונים מלפני כמה מאות שנים שמסיעות אותו הכריע כדעתם. אבל בשיקול דעת לא חלק מעולם.

זה עצמו ענין של שיקול הדעת, כמה משקל לתת לתשובות של גאונים קדמונים מלפני כמה מאות שנים.

 

[הצעיר שבחבורה]

תלוי במחלוקת רב האי גאון ורמבן בסנהדרין פק אם מכריעים כחכם מופלא נגד רוב או שרק חייבים לשמעו לפני ההכרעה

אינו מוכרח, שיש לחלק בין סנהדרין שדנה, לחכם שהורה.

 

[צריך עיון]

בזכרוני שיש ב'מכתבים ומאמרים' של הרב שך זללה''ה מכתב על זה שהוא כותב שהלכה כהמ''ב תמיד וכו' ולדעתו בא''י יש להתחשב יותר בפסקי החזו''א שהוא כמו אתריה דרב, כמובן שיש משמעות למילים המדויקות אך אין לי את גוף הספר או מאגר תורני מתאים לעיין בפנים ועברו כטו' שנים מאז ראיתי המכתב.

 

[כהנא דמסייע]

אינו מוכרח, שיש לחלק בין סנהדרין שדנה, לחכם שהורה.

אכן יש חילוק. וכמבואר במהר''ם בן חביב דרוב הוא דווקא שהם יחד.
הסברא שאמר הגרי''ז פעם שאם יש מאה אנשים בלי משקפת ואומרים שלא רואים ספינה, ואילו אחד נמצא עם משקפת ורואה. הרי שבעל המשקפת נאמן. וכך הוא בגדול וקטן. הגדול רואה מה שמאה קטנים לא רואים.
היה גדול אחד בתוניס שהיה אב''ד וכל השאר היו תלמידיו, והוא אמר אריה אחד מבריח שבעים כבשים... על אותו ענין.
וייתכן דבאמת בסנהדרין שהתורה קבעה רוב, א''כ לאחר ששמעוהו, ונשארו בדעתם. מ''מ הלכה כמותם.
ומאידך מר''מ שלא עמדו על סוף דעתו אע''פ שידעו שגדול. באותם מקומות אין הלכה כמותו. ומוכח להיפך.
אע''פ דסתם משנה ר''מ והלכה כסתם משנה. אך במקום שלא עמדו חבריו על דעתו, אין הלכה כמותו.

 

[הצעיר שבחבורה]

אכן יש חילוק. וכמבואר במהר''ם בן חביב דרוב הוא דווקא שהם יחד.
הסברא שאמר הגרי''ז פעם שאם יש מאה אנשים בלי משקפת ואומרים שלא רואים ספינה, ואילו אחד נמצא עם משקפת ורואה. הרי שבעל המשקפת נאמן. וכך הוא בגדול וקטן. הגדול רואה מה שמאה קטנים לא רואים.
היה גדול אחד בתוניס שהיה אב''ד וכל השאר היו תלמידיו, והוא אמר אריה אחד מבריח שבעים כבשים... על אותו ענין.
וייתכן דבאמת בסנהדרין שהתורה קבעה רוב, א''כ לאחר ששמעוהו, ונשארו בדעתם. מ''מ הלכה כמותם.
ומאידך מר''מ שלא עמדו על סוף דעתו אע''פ שידעו שגדול. באותם מקומות אין הלכה כמותו. ומוכח להיפך.
אע''פ דסתם משנה ר''מ והלכה כסתם משנה. אך במקום שלא עמדו חבריו על דעתו, אין הלכה כמותו.

כמובן שיש מקום להכרעה ע"פ רבים, ומצינו כיוצא בזה בש"ס.
רק הערתי לגבי המובאה הספציפית שאינה מכריחה.

 

[כהנא דמסייע]

כמובן שיש מקום להכרעה ע"פ רבים, ומצינו כיוצא בזה בש"ס.

לא הבנתי מה הגבת על מה שכתבתי.

 

[צריך עיון]

בזכרוני שיש ב'מכתבים ומאמרים' של הרב שך זללה''ה מכתב על זה שהוא כותב שהלכה כהמ''ב תמיד וכו' ולדעתו בא''י יש להתחשב יותר בפסקי החזו''א שהוא כמו אתריה דרב, כמובן שיש משמעות למילים המדויקות אך אין לי את גוף הספר או מאגר תורני מתאים לעיין בפנים ועברו כטו' שנים מאז ראיתי המכתב.

סליחה על שאני מצטט דברי עצמי
אבל לצערי אין הספר ת''י וכמדו' שתועלת יש בציטוט הדברים, מי שיש בידו את הספר או פשוט 'אוצר החכמה' יעשה חסד אם יעלה המכתב המדובר

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

אולם עדין צריך בירור שכן לענין קו התאריך הנ"ל, הברי פלוגתא עם מרן החזו"א הביאו ראיות מד' האחרונים שקדמו רבות בשנים להחזו"א ועם זאת הרב שך טען שהלכה כמותו.

אינני מונח כעת בסוגיא זו, אבל אינני בטוח כלל בנקודה זו וכמעט בטוח שלהיפך.