עמידה בקבלת שבת

[הכהן הגדול]

המ"ב לא הזכיר לעמוד בכל קבלת שבת אלא רק ב'ובואי בשלום', [לא כתב שבכל קבל"ש יושבים!]
בכל הקדמונים מובא שיש ענין גדול לעמוד, ובמיוחד בפיוט לכה דודי,
ותמהני מדוע אצל ציבור בני הישיבות נהגו לשבת?

 

[מעיינות]

המ"ב לא הזכיר לעמוד בכל קבלת שבת אלא רק ב'ובואי בשלום', [לא כתב שבכל קבל"ש יושבים!]
בכל הקדמונים מובא שיש ענין גדול לעמוד, ובמיוחד בפיוט לכה דודי,
ותמהני מדוע אצל ציבור בני הישיבות נהגו לשבת?

כי כמו שכתבת במ"ב כתוב לעמוד רק בבואי בשלום, ולא מוזכר לעמוד בשאר קבלת שבת.

 

[הכהן הגדול]

וזה בדיוק אני שואל מדוע?
דהרי לא מובא שמותר לשבת באחרונים, ומי שכן מדבר כותב שצריך לעמוד,
עי' אליה רבה, כה"ח, ועוד,

 

[עושה שלום]

יש מהאחרונים שכתבו שהמנהג לעמוד בשעת קבלת שבת, ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול. ויש שכתבו שצריך לעמוד בשעת אמירת הפיוט "לכה דודי". ויש שכתבו שהמנהג לעמוד בשעת אמירת מזמור לדוד הבו לה'. ויש שכתבו שצריך לעמוד באמירת מזמור שיר ליום השבת, שבמזמור זה - לסוברים כן - מקבל שבת.

אנציקלופדיה תלמודית:קבלת שבת – ויקישיבה

www.yeshiva.org.il

 

[הכהן הגדול]

יש מהאחרונים שכתבו שהמנהג לעמוד בשעת קבלת שבת, ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול. ויש שכתבו שצריך לעמוד בשעת אמירת הפיוט "לכה דודי". ויש שכתבו שהמנהג לעמוד בשעת אמירת מזמור לדוד הבו לה'. ויש שכתבו שצריך לעמוד באמירת מזמור שיר ליום השבת, שבמזמור זה - לסוברים כן - מקבל שבת.

אנציקלופדיה תלמודית:קבלת שבת – ויקישיבה

www.yeshiva.org.il

יפה הבאת, אך לא הבאת שיש מי שאומר שאפשר לשבת כל הקבל"ש, ובמיוחד שבהנ"ל שכחו לציין מ"ב לעמוד ב'ובואי בשלום',
וזה בדיוק אני מחפש, מה המקור לזה שכולם יושבים כל הקבל"ש חוץ מ'ובואי בשלום',
ובמיוחד שהמ"ב כותב בזה"ל "ואנו נוהגין שמהפכין פניהם לצד מערב כשאומרים בואי בשלום ונוהגין לעמוד אז ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול",
המ"ב כתב דנוהגין לעמוד אז ולעשות וכו' שזה לשון הכנה"ג וכ"כ הא"ר והובא גם בבאה"ט, אבל זה הולך על כל קבל"ש ולא רק על בואי בשלום, ולכאו' היה למ"ב לכתוב "נוהגין לעמוד בובואי בשלום ולעשות דוגמא וכו' ואנו נוהגין שמהפכין וכו".
וצ"ב

 

[הצעיר שבחבורה]

וזה בדיוק אני שואל מדוע?

השאלה היא מדוע המשנה ברורה לא כתב.
ולא

מדוע אצל ציבור בני הישיבות נהגו לשבת?

 

[הכהן הגדול]

השאלה היא מדוע המשנה ברורה לא כתב.
ולא

נכון מאוד!!!

 

[זעירא דמן חבריא]

עיין במשנת יוסף ( ר' יוסף ליברמן זצ"ל) שהאריך בכך כמדומני ח"ה

 

[חכימא]

וזה בדיוק אני שואל מדוע?
דהרי לא מובא שמותר לשבת באחרונים, ומי שכן מדבר כותב שצריך לעמוד,
עי' אליה רבה, כה"ח, ועוד,

באליהו רבה כתו שצריך לעמוד כל הקבלת שבת?
אשמח למקור ולציטוט דבריו.

 

[בן תורה]

אם כבר עוסקים בזה, נראה לי שבציבור הליטאי בבני ברק לא עומדים ב"מזמור לדוד", ואילו בירושלים כן עומדים - מעניין למה?

 

[הכהן הגדול]

אם כבר עוסקים בזה, נראה לי שבציבור הליטאי בבני ברק לא עומדים ב"מזמור לדוד", ואילו בירושלים כן עומדים - מעניין למה?

אינני יודע היכן ראית שלא עומדים במזמור לדוד, עומדים בודאי!!!

 

[הכהן הגדול]

באליהו רבה כתו שצריך לעמוד כל הקבלת שבת?
אשמח למקור ולציטוט דבריו.

בבקשה
אליה רבה סימן רסב ס"ק ה
כיוצא וכו'. כתב כנסת הגדולה [בסוף הסימן] טוב למקבלי שבת ליצא לעזרת בית הכנסת. ואנו נוהגין לעמוד ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול.

 

[הכהן הגדול]

אני אציין דבר מעניין שמצאתי אמנם מקורו חסידות אבל צריך לדעת,
בספר ביתו נאוה קודש [זכרונות והנהגות של הרה"ק מהר"א מבעלזא] כתב דברים מפעימים

 

[צריך עיון]

עד לפני שנים לא רבות בכל בני הכנסיות הליטאיים הותיקים לא היו שרים כלל ב'לכה דודי'
וכמובן כן הוא בהרבה מן הישיבות הותיקות
וש''מ דלא קיבלו זה [ואולי הכל באותה ההלכתא של העמידה..]

 

[חכימא]

בבקשה
אליה רבה סימן רסב ס"ק ה
כיוצא וכו'. כתב כנסת הגדולה [בסוף הסימן] טוב למקבלי שבת ליצא לעזרת בית הכנסת. ואנו נוהגין לעמוד ולעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול.

לא כתוב כאן על עמידה בכל קבלת שבת, אלא שבקבלת שבת עושים גם דוגמא כמו שמקבל אדם גדול.

 

[הכהן הגדול]

לא כתוב כאן על עמידה בכל קבלת שבת, אלא שבקבלת שבת עושים גם דוגמא כמו שמקבל אדם גדול.

תקרא מה שכתבתי במאמר על קבלת שבת ותראה שנראה שבזמן הכנה"ג לא בטוח שאמרו את כל הקבל"ש,

 

[חכימא]

תקרא מה שכתבתי במאמר על קבלת שבת ותראה שנראה שבזמן הכנה"ג לא בטוח שאמרו את כל הקבל"ש,

אז איך הוצאת מדבריו שיש ענין לעמוד בכל קבלת שבת, עד כדי קושיא על הנהוג שיושבים עד מזמור שיר ליום השבת?