פּוֺרֵשׂ מַפָּה

[יואל שילה]

לגבי הספק מה לעשות בברכת המזון בשבת, בסיום סעודת פורים שחל בע"ש:

לענ"ד אין זו מוגדרת כ'שאלה חמורה' שיש להשאר בה בצ"ע, או לנסות לברוח מהשאלה, כפי ששמעתי שאלו שלא נוהגים כך - הוא מפני החשש שאינם יודעים מה להזכיר ברכה.

כפי שבספק מה הוא 'כל פניותיך לא יהיו אלא לימין' לגבי נר חנוכה אין שום חובה לבנות בית אחר שבו ייה ניתן לצאת ידי כל הדעות, כי המשמעות של דעביד כמר עביד היא לא שיש כאן משהו דיעבדי שיש לחרוק בו שיניים ולעשות כאחד הצדדים כמי שכפאו שד.

אלא הכוונה היא שזה טוב וזה טוב.

לענ"ד גם כאן, אין כאן איזה חשש הלכתי אמיתי, שהרי אין זה שקר שזו סעודת פורים, וגם אין זה שקר שזו סעודת שבת [ואינו דומה למה שנהגו שלא לומר וידוי מעשרות למי שלא הפריש כדין, מחשש 'מדבר שקר תרחק' באמירת 'עשיתי ככל אשר ציויתני'], וממילא ראוי להזכיר הן פורים והן שבת, שניהם נכונים.

וגם אפשר להזכיר את שניהם - כי שניהם נכונים, ואין הגיון בעיני לומר שהזכרת האחד מהוה סתירה לשני, כי הרי זו גם סעודת שבת וגם סעודת פורים.

אם היו שולחים לסעודה זו פתק הזמנה - לא היו מסתפקים מה לכתוב בו - פורים או שבת, אלא היתה זו הזמנה לסעודת פורים ושבת.

ומה שכשחל ר"ח במוצ"ש נתנו עצה לסיים את אכילת הלחם לפני השקיעה כדי שלא להכנס לספק - אין זה אלא מהיות טוב כשאפשר לו, משא"כ בסעודת פורים שחל בע"ש - נחשב שאי אפשר לו, כי האפשרויות האחרות הן רק או לשבש את כל היום בסעודה בבוקר [שהקיבה כלל לא מסתדרת עם בשר ויין בבוקר, וגם הרצים יוצאים דחופים לשיגור המנות, ובפרט מי שאחראי על חלוקת המתנות לאביונים - שהוא טרוד ביותר בבוקר פורים], ולאכול סעודה לחוצה שמסתיימת מהר לפני שעה עשירית - גם הוא שיבוש לסעודת פורים.

 

[אמת נהדרת]

ומה שכשחל ר"ח במוצ"ש נתנו עצה לסיים את אכילת הלחם לפני השקיעה כדי שלא להכנס לספק - אין זה אלא מהיות טוב כשאפשר לו,

מחד גיסא אתה מציג זאת פשוט ומאידך גיסא כספק???

 

[שר האוצר]

@יואל שילה אולי תשנה את הכותרת קצת
ברגע הראשון
חששתי שאתה פורש מהפורום

 

[מכון באר שלמה]

ולאכול סעודה לחוצה שמסתיימת מהר לפני שעה עשירית - גם הוא שיבוש לסעודת פורים.

כן הוא פשטות הב"ח בסימן רמ"ט שאף סעודת מצוה שזמנה קבוע כגון ברית (ולכאורה כן הוא סעודת פורים) צריך לגמור קודם שעה עשירית.
ואם אי אפשר לקיים שניהם תתבטל סעודת שבת (לבוש, והובא במג"א ובשועה"ר) ולא הביאו את הפתרון של 'פורש מפה'. אף כאשר שיתבטל סעודת שבת.

 

[חכימא]

לגבי הספק מה לעשות בברכת המזון בשבת, בסיום סעודת פורים שחל בע"ש:

לענ"ד אין זו מוגדרת כ'שאלה חמורה' שיש להשאר בה בצ"ע, או לנסות לברוח מהשאלה, כפי ששמעתי שאלו שלא נוהגים כך - הוא מפני החשש שאינם יודעים מה להזכיר ברכה.

כפי שבספק מה הוא 'כל פניותיך לא יהיו אלא לימין' לגבי נר חנוכה אין שום חובה לבנות בית אחר שבו ייה ניתן לצאת ידי כל הדעות, כי המשמעות של דעביד כמר עביד היא לא שיש כאן משהו דיעבדי שיש לחרוק בו שיניים ולעשות כאחד הצדדים כמי שכפאו שד.

אלא הכוונה היא שזה טוב וזה טוב.

לענ"ד גם כאן, אין כאן איזה חשש הלכתי אמיתי, שהרי אין זה שקר שזו סעודת פורים, וגם אין זה שקר שזו סעודת שבת [ואינו דומה למה שנהגו שלא לומר וידוי מעשרות למי שלא הפריש כדין, מחשש 'מדבר שקר תרחק' באמירת 'עשיתי ככל אשר ציויתני'], וממילא ראוי להזכיר הן פורים והן שבת, שניהם נכונים.

וגם אפשר להזכיר את שניהם - כי שניהם נכונים, ואין הגיון בעיני לומר שהזכרת האחד מהוה סתירה לשני, כי הרי זו גם סעודת שבת וגם סעודת פורים.

אם היו שולחים לסעודה זו פתק הזמנה - לא היו מסתפקים מה לכתוב בו - פורים או שבת, אלא היתה זו הזמנה לסעודת פורים ושבת.

ומה שכשחל ר"ח במוצ"ש נתנו עצה לסיים את אכילת הלחם לפני השקיעה כדי שלא להכנס לספק - אין זה אלא מהיות טוב כשאפשר לו, משא"כ בסעודת פורים שחל בע"ש - נחשב שאי אפשר לו, כי האפשרויות האחרות הן רק או לשבש את כל היום בסעודה בבוקר [שהקיבה כלל לא מסתדרת עם בשר ויין בבוקר, וגם הרצים יוצאים דחופים לשיגור המנות, ובפרט מי שאחראי על חלוקת המתנות לאביונים - שהוא טרוד ביותר בבוקר פורים], ולאכול סעודה לחוצה שמסתיימת מהר לפני שעה עשירית - גם הוא שיבוש לסעודת פורים.

בפרזים בכלל אין חשש לעשות פורס מפה, שכן אפשר לומר על הניסים גם בליל ט"ו ואינו בגדר דובר שקרים. וכן איתא במאירי שהיה המנהג בזמנו לעשות כן.
אבל בפורים דמוקפין שחל בע"ש יש לחשוש בזה משום דובר שקרים כיון שכבר אמר רצה, ומאידך גיסא דעת חלק מהפוסקים שחייב להזכיר ואפילו יש חשש עיכובא בזה, ע"כ מורים גדולי ההוראה שאין לעשות כן לכתחילה, ואם לא הספיק לאכול עד סמוך לערב הורה הגרי"ש אלישיב שעדיף להקדים ולקבל שבת ולעשות קידוש ולאכול מלהתחיל מבעו"י ולפרוס מפה משום חששא זו.
ויש עוד ספק בפורס מפה לענין המוציא אם חייב לברך המוציא או פטור, וכמדומה שנפסק בשו"ע שאין מברך המוציא, וגם בגלל חששא זו יש מקום להמנע מפורס מפה ומקדש, אך זה אפשר לפתור ע"י שמביאים אורח שלא התחיל מבעו"י והוא מוציא את כולם בהמוציא.

 

[צריך עיון]

@יואל שילה אולי תשנה את הכותרת קצת
ברגע הראשון
חששתי שאתה פורש מהפורום

גא''מ מצטרף
אולי לכתוב פורס בסמ''ך

 

[נדיב לב]

גא''מ מצטרף
אולי לכתוב פורס בסמ''ך

גא"מ.
ר' יואל אתה לא בסדר. הורדת לי את הלב...:)

 

[יואל שילה]

נו באמת, 'פורש מפה' לפני פורים שחל בע"ש - איך יכול להביא לכל מחשבות הפרישה הללו?
אה, ניקדתם פורש מִפָּה...
אין לי מושג איך לשנות את שם האשכול
'פורס' - לשון פרוסה?
מזכיר לי ששאלתי בשיעור עירובין איך זוכרים מה שתי ומה ערב, וענה אחד 'עצי שיטים עומדים...', צחקתי שהרי 'שתי' הוא בת' ולא בט'...
שיעשו המנהלים מה שירצו

בסך הכל טענתי שזה נידון ממש לא כל כך חמור, שידרוש להרוס את הסעודה כדי לברוח מספק רצה או על הניסים, מה שיעשה הוא טוב
אף מי שלא מתעסק עם העירוב או שהוא גבאי צדקה בבוקר פורים - מרגיש שסעודה בבוקר היא לא לעניין [עכ"פ לבטן שלא מורגלת ביין ובשר על הבוקר]
דברי הם בעצם תגובה למאמר נהדר של ידיד על כל הקידוש הזה, אך לא קבלתי רשות לעת עתה להעלותו

 

[נדיב לב]

נו באמת, 'פורש מפה' לפני פורים שחל בע"ש - איך יכול להביא לכל מחשבות הפרישה הללו?
אה, ניקדתם פורש מִפָּה...
אין לי מושג איך לשנות את שם האשכול
'פורס' - לשון פרוסה?

אי אי. הזכרת לי את הסיפור עם האור שמח כמדומני. לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. תלוי באיזה צד שמים את הנקודה בשין.
אך במקרה דנן זה הפוך... מקווה שהובנתי.

 

[יואל שילה]

מצ"ב המאמר הנהדר של ידידי, הרב שלמה ליפשיץ שליט"א

 

[רבי]

איפה שאני נמצא נוהגים לעשות "פורס מפה".
והסדר הוא: סועדים שמגיע שבת מתפללים ערבית וקבלת שבת בלי ברכת המזון. ואח"כ מקדשים ונוטלים ידיים שוב ואח"כ ממשיכים את הסעודה השנייה.

 

[זוטא]

'פורס' - לשון פרוסה?

בגמ' ובראשונים איתא "פורס"

 

[יהודי פשוט]

כפי ששמעתי שאלו שלא נוהגים כך - הוא מפני החשש שאינם יודעים מה להזכיר ברכה

לא רק מפני חשש זה, כיון שמשום חשש זה אפשר לאכול סעודת פורים ולפרוש מפה ולא לומר ועל הניסים, ויצאו יד"ח סעודת פורים.
והחשש הוא בגלל ברכת המוציא. וכן משום קידוש לפני תפילת מעריב שע"פ עניני קבלה צריך קודם להתפלל מעריב ורק אח"כ לקדש.

 

[מכון באר שלמה]

לא רק מפני חשש זה, כיון שמשום חשש זה אפשר לאכול סעודת פורים ולפרוש מפה ולא לומר ועל הניסים, ויצאו יד"ח סעודת פורים.
והחשש הוא בגלל ברכת המוציא. וכן משום קידוש לפני תפילת מעריב שע"פ עניני קבלה צריך קודם להתפלל מעריב ורק אח"כ לקדש.

ובפרט החשש הוא:
כיוון שהוזכר בראשונים ואחרונים לגמור את סעודת פורים מוקדם (קודם שעה עשירית/ חצות), כדין סעודת מצווה שזמנה קבועה שאינה רגיל בה בימות החול.
ולא הוזכר הפתרון של 'פורס מפה ומקדש', ע"י הראשונים והאחרונים שדנו בכך, ככל הנראה אינו לכתחילה מדיני 'כבוד שבת'. וכן נראה לענ"ד.