ידוע פלוגתת מרנן החזו''א והגרי''ז זצ''ל לענין קריאת המגילה שלא בזמנה שצריכה עשרה לעיכובא האם מתקיימת דין עשרה רק אם כולם שומעים ויוצאים מהבעל קורא (דעת מרן הגרי''ז זצ''ל) או דאף אם אומרים לבד יוצאים (דעת מרן החזו''א זצ''ל).
ובהקדם גילוי דעת שטרם זכיתי לעיין בשמעתתא דא כדבעי - ברצוני לברר שורש פלוגתתם.
האם לדעת הגרי''ז אין יוצאין ידי שמיעה כשאומרים גם לבד, ולדוגמא בקידוש שכ' המ''א שהנשים שאינן מבינות יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכאו' הדברים צ''ע שכן אי אין יוצאות בברכת המקדש מה הועילו בכך שגם אמרו לבד, והא אין להם קידוש על היין, (וגם לד' הגרע''א בשו''ת סי' ז' שכ' שהפתיחה והסתימה לא יאמרו ביחד, סו''ס קשה למה שיאמרו ביחד ומה מרוויחים בזה), וכן יש לשאול שאלה זו לענין זימון שכתבו הפוסקים שמכיון שיש לחוש שלא יכוין עדיף שלא לצאת יד''ח הברכה מהמזמן אלא לומר עמו מילה במילה ומה הרוויח בזה, וכן לענין קריה''ת דאטו ניימא דמי שאומר לבד אינו יוצא חובת קריה''ת וכהנה רבות, וע''כ מבואר דאפי' אם גם אומרים לבד יוצאים גם בשמיעה ואין הדיבור גורע מהשמיעה.
ואם כנים הדברים צ''ע דעת הגרי''ז שהרי סו''ס שפיר יוצא מהקורא אע''ג שאומר גם לבד.
ולכאו' יש בזה דין מיוחד לענין ''עשרה'' שזה מחייב דוקא שכולם יצאו רק מהקורא, וצ''ב דין זה מהו.
אשמח אם חו''ר אתרא קדישא הדין יועילו להחכימנו בזה.
ובהקדם גילוי דעת שטרם זכיתי לעיין בשמעתתא דא כדבעי - ברצוני לברר שורש פלוגתתם.
האם לדעת הגרי''ז אין יוצאין ידי שמיעה כשאומרים גם לבד, ולדוגמא בקידוש שכ' המ''א שהנשים שאינן מבינות יאמרו מילה במילה עם המקדש, ולכאו' הדברים צ''ע שכן אי אין יוצאות בברכת המקדש מה הועילו בכך שגם אמרו לבד, והא אין להם קידוש על היין, (וגם לד' הגרע''א בשו''ת סי' ז' שכ' שהפתיחה והסתימה לא יאמרו ביחד, סו''ס קשה למה שיאמרו ביחד ומה מרוויחים בזה), וכן יש לשאול שאלה זו לענין זימון שכתבו הפוסקים שמכיון שיש לחוש שלא יכוין עדיף שלא לצאת יד''ח הברכה מהמזמן אלא לומר עמו מילה במילה ומה הרוויח בזה, וכן לענין קריה''ת דאטו ניימא דמי שאומר לבד אינו יוצא חובת קריה''ת וכהנה רבות, וע''כ מבואר דאפי' אם גם אומרים לבד יוצאים גם בשמיעה ואין הדיבור גורע מהשמיעה.
ואם כנים הדברים צ''ע דעת הגרי''ז שהרי סו''ס שפיר יוצא מהקורא אע''ג שאומר גם לבד.
ולכאו' יש בזה דין מיוחד לענין ''עשרה'' שזה מחייב דוקא שכולם יצאו רק מהקורא, וצ''ב דין זה מהו.
אשמח אם חו''ר אתרא קדישא הדין יועילו להחכימנו בזה.
