פורים פלוגתת מרנן החזו''א והגרי''ז זצ''ל בענין דין עשרה בקריאת המגילה

[ולא כלום]

למעיישה, אחרי כל הדיונים האלו אף א' טרם התנדב לבאר לבער שכמותי במה נחלקו רבותינו ארזי הלבנון זצ''ל.

 

[אורי]

למעיישה, אחרי כל הדיונים האלו אף א' טרם התנדב לבאר לבער שכמותי במה נחלקו רבותינו ארזי הלבנון זצ''ל.

למעשה כבר ביארתי שאם כמו שהבנתי את המחלוקת באופן שאת אתה קריאה הם לא יוצאים ידי חובה על ידי שמיעה רק בקריאה של עצמו אזי מבואר המחלוקת
למרן זיע''א בעינן דין ציבור קריאה בציבור ובכה''ג אין זה קריאה בציבור של עשרה
ולחזון איש לא בינן כאן דין ציבור אלא משום עשרה משום פרסומי ניסא ועל כן די בכה''ג להיות פרסומי ניסא ודו''ק.

 

[אורי]

הקריאה של בני הכפרים היא היא קריאה שלא בזמנה, (עכ''פ ככה זכור לי יכול להיות שאני טועה).

הן אמת חשבתי שהוא מדבר על בין כרך שמוציא בין עיר, והתם באמת לא מהני. אלא הראי' מבן עיר שמוציא בן כפר שזה קריאה קודם י''ד וכבר הוכיחו רבים כן
ברם לענ''ד ייש לדחות הראיה. מלבד מה שהרבה ראשונים שאלו זאת על רש''י ולא תירצו כנ''ל הרי שמוכח שלמדו כמרן הגרי''ז זיע''א ועל כן לא תירצו כך
אך גם בתי' זה לענ''ד אם כולם קוראים מהמגילה לשם מה צריכים שבין העיר יקרא בשבילם ויחזרו אחריו מילה במילה. וגם לא יתכן שיש לכל בני הכפר מגילה לפניהם. ועל כרחך הכוונה שאחד מבני הכפר ישמע מבן העיר ויקרא מילה המילה מהמגילה והוא מוציא את כל בני הכפר על ידי שמיעה והכל בא על מקומו בשלום

 

[ולא כלום]

למעשה כבר ביארתי שאם כמו שהבנתי את המחלוקת באופן שאת אתה קריאה הם לא יוצאים ידי חובה על ידי שמיעה רק בקריאה של עצמו אזי מבואר המחלוקת
למרן זיע''א בעינן דין ציבור קריאה בציבור ובכה''ג אין זה קריאה בציבור של עשרה
ולחזון איש לא בינן כאן דין ציבור אלא משום עשרה משום פרסומי ניסא ועל כן די בכה''ג להיות פרסומי ניסא ודו''ק.

נמצא לפי''ז שלהמ''ב כל הדיון הוא לא רלוונטי,
אמנם בלשון החזו''א לכאו' נר' שכבודו צודק, שכן מה שדן בענין א' ממהר או מאחר אינו נוגע בכלל אם הם יוצאים מצד הקורא.

 

[אורי]

המנהג בבית בריסק הוא בכל שנה לומר מילה במילה יחד עם הש''ץ מהחשש שחושש עליו המט''מ הנז''ל,
משא''כ בשנה כמו השנה שמרן הגרי''ז זצ''ל חשש לשי' הראשונים דחשיב מגילה שלא בזמנה, לא אומרים ביחד וכידוע יש דריכות גדולה וכו'
ומבואר שלא כדבריכם.

לא זכיתי להבין ומה עם קריאה בשנים רגילות הרי בעינן לכתחילה בעשרה למה לא החמירו כאן שלא לחזור מילה במילה אתמהה. ועל כרחך כדבריי שאין בזה שום שאלה בכה''ג שמתכווין לצאת על ידי שמיעה ורק מוסיף קריאה לעצמו על מנת לכווין היטב
וכל הקפידא שלהם היא רק להשלים מילה שלא שמעו מהשליח ציבור שאז הוי קריאה בלי שמיעה וזה לא הוי דין קריאה בציבור

 

[ולא כלום]

לא זכיתי להבין ומה עם קריאה בשנים רגילות הרי בעינן לכתחילה בעשרה למה לא החמירו כאן שלא לחזור מילה במילה אתמהה. ועל כרחך כדבריי שאין בזה שום שאלה בכה''ג שמתכווין לצאת על ידי שמיעה ורק מוסיף קריאה לעצמו על מנת לכווין היטב
וכל הקפידא שלהם היא רק להשלים מילה שלא שמעו מהשליח ציבור שאז הוי קריאה בלי שמיעה וזה לא הוי דין קריאה בציבור

בכל שנה שדין עשרה אינו לעיכובא מעדיפין לומר ביחד שלא יהיו חששות שלא שמו לב וכו' וכמ''ש המט''מ לענין קריה''ת,
ואם כדבריך מה זה נוגע לנוהג זה לומר יחד מילה במילה, למה שלא יעשו את גם בשנה זו.

 

[ולא כלום]

אך גם בתי' זה לענ''ד אם כולם קוראים מהמגילה לשם מה צריכים שבין העיר יקרא בשבילם ויחזרו אחריו מילה במילה. וגם לא יתכן שיש לכל בני הכפר מגילה לפניהם. ועל כרחך הכוונה שאחד מבני הכפר ישמע מבן העיר ויקרא מילה המילה מהמגילה והוא מוציא את כל בני הכפר על ידי שמיעה והכל בא על מקומו בשלום

לא משמע כן בלשון הגרע''א, והסיבה שצריכין מישהו שיקרא בפניהם הוא משום שאינם יודעים לקרות בעצמם.

 

[ולא כלום]

כעת הראינו שאכן פלוגתת מרנן הוא לענין השלמת מילים שלא ביחד עם הקורא וכדברי הרב @אורי ובכן הנוהג בבריסק שלא לומר ביחד עם הש''ץ בפורים הוא לכאו' משום חשש שמא גם ישלים בלי שימת לב וכדו', ואולי יש כאן מישהו שיודע לאשר או להכחיש.