פרשת תרומה לקט וורטים

[מאן דהו]

ועשו לי בתוכם מקדש ושכנתי בתוכם
מסופר על הרה"ק רבי ר' זוסיא מאניפולי זיע"א שאמר: האדם בעצמו הוא מקדש מעט, "ועשו לי מקדם ושכנתי בתוכם", בתוכו של כל' אחו ואחד, אם תהיה אחדות ביניכם, ותעזרו איש לרעהו, אז תהיה השכינה שורה במעשה ידכם, וישכון השלום בביתכם, כמו שאמר דוד המלך ע"ה, " אין שלום בעצמי מפני חטאתי". אך אם אין ח"ו אחדות בישראל. מציקים איש לרעהו, רווחת לשון הרע, רכילות ושנאת חינם, אז הקב"ה מוציא את שכינתו מהמקדש והוא נופל כידי הגויים, זוהי רק אזהרה בחינת שפך חמתו על העצים ועל האבנים.

 

[מאן דהו]

במסורה מצוין ששלוש פעמים מופיעה המילה 'ונשמע': בפרשתנו, ובמתן תורה "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", ובמגילה "ונשמע פתגם המלך". אמר חכם אחד: כנגד שלושה רבנים הכתוב מדבר. יש רב שמלא בתורה ויראת שמים, בבחינת "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע. יש מי שאין בו את זה אבל הוא יודע לנאום, " ונשמע קולו בבואו אל הקודש". ויש שאפילו את זה אין בו אבל ממנים אותו לרב רק מפני שהוא מקורב למלכות, " ונשמע פתגם המלך"...

 

[מאן דהו]

"והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה... ופניהם איש אל אחיו"
יש יהודים שעסוקים בחסד עם הבריות והוא הערך הנעלה בחייהם. ויש יהודים שמנסים להידבק בקונם ככל הניתן ופורשים מחברת הבריות.
אולם הדרך הנכונה להתעלות היא "והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה", לשאוף לעלות במעלות הסולם העולה בעבודת הבורא, אולם בד בבד להקפיד "ופניהם איש אל אחיו", לא להתעלם מצורכי הזולת.

 

[מאן דהו]

ועשית מנורת זהב טהור... ירכה וקנה... ממנה יהיו
רש"י: ירכה היא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלושת הרגלים יוצאים הימנה ולמטה.
רבי יחזקאל טויסיג ממטרסדורף זי"ע מסביר בספרו תפארת יחזקאל הסבר נחמד לשם מה הוזקקו לשלושה רגלים מאחר שכבר היה יכולה המנורה להיות נתמכת ע"י הירכה שעשויה כמין תיבה כדברי רש"י: ומסביר כך, משום דאיתא במשנה (אבות א.ב) "הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". ובגמרא (יבמות קט:) "כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו. ואמר רב הונא: כל העוסק בתורה בלבד, דומה כמי שאין לו א-לוה וכו'". ובגמרא (עבודה זרה ה:) "אשריכם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמילות חסדים יצרם מסור בידם". ועל כן, הרוצה לזכות בכתרה של תורה, עליו לשלב עמה "עבודה וגמילות חסדים", ואז תורתו מתברכת, ויצרו מסור בידו.

והנה מנורה רמוזה לתורה כמאמר חז"ל (בבא בתרא כח:) הרוצה להחכים ידרים, וסימנך מנורה בדרום. אמנם כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו, ועל כן עליו לשלב כל הג' עמודים יחדיו, דהיינו, "תורה עבודה וגמילות חסדים". ולכן יש למנורה ג' רגלים, לרמז שרק אז יש קיום להתורה אור, אם משלב עמה כל שלושת העמודים!...

ולחידוד העניין קראו את הסיפור הבא: עם התמנותו כרב בקהילת פראג, הרבה הגה"ק בעל הנודע ביהודה זי"ע להוכיח את בני עדתו על התרפותם מלהחזיק ידי עניים. משנוכח לדעת שדברי תוכחתו נופלים על אוזניים ערלות, הלך לרחובה של עיר, אל בין הסוחרים העומדים שם, ועשה עצמו מתעניין במכירת סחורה. כשראו זאת הסוחרים תמהו מאוד, מה לו לגאון הגדול בין הסוחרים. אחד הסוחרים אף הרהיב עוז בנפשו ושאלו על כך. ברוב חריפותו השיבו הנודע ביהודה: הנה אנחנו רואים כי שולחן שיש לו שלושה רגליים אם נחסרת לו רגל אחת, מניחים תחתיו איזה דבר וסומכים אותו, ושוב יכול השולחן לעמוד כבתחילה. אולם אם נשברת גם הרגל השנייה, אי אפשר לסמוך השולחן עוד, והעצה היא לקצץ חלק מהרגל השלישית עד שהשולחן יעמוד בגובה שווה עם שתי רגליו האחרות.

והנמשל: הנה חכמינו זיכרונם לברכה אמרו: (אבות פרק א' משנה א') "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". כאשר נחרב בית המקדש נשברה רגל אחת והיא "העבודה". באו חכמינו זיכרונם לברכה ואמר: איזוהי עבודה שבלב? תפילה, ונשאר העולם עומד כבתחילה. כעת, כאשר אנשי עדתנו קופצים את ידיהם מלחנון דלים, אזי גם הרגל השנייה גמילות חסדים נשברת, ואם כן, על מה יוכל העולם לעמוד ולהתקיים? על כן, אמרתי בליבי, אלך גם אני אל השוק ואשבור גם את הרגל השלישית התורה ואז יוכל העולם לעמוד ותבל בל תימוט...

 

[י"ג מידות]

"והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה... ו"
יש יהודים שעסוקים בחסד עם הבריות והוא הערך הנעלה בחייהם. ויש יהודים שמנסים להידבק בקונם ככל הניתן ופורשים מחברת הבריות.
אולם הדרך הנכונה להתעלות היא "והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה", לשאוף לעלות במעלות הסולם העולה בעבודת הבורא, אולם בד בבד להקפיד "ופניהם איש אל אחיו", לא להתעלם מצורכי הזולת.

בגמ' שפניהם כרביה = תינוק.
וכבר רימז על כך מי שרימז.
שיש לאדם מריבה עם חבירו שיזכור שחבירו כמו תינוק וממילא לא יכעס עליו כי א"א לכעוס על תינוק.
וזה כוונת הגמ' כרביה יש לך מריבה עם חברך זכור שהוא תינוק, ואז יהיה פניהם איש אל אחיו

 

[י"ג מידות]

דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, רש"י , לי לשמי.
ראיתי ביאור,
שאדם עשיר רוצה לתרום את הכל כדי שיכתבו את שמו על הבניין ולכן לא מפרגן לעוד נדיבים את המצוה.
ע"ז אמר השי"ת הבנין ביהמ"ק יהיה רק על שמי ואז כולם יכולים להיות שותפים במצוה.