פסח, חודש ניסן קטניות, לא תסור?

[שי למורא]

בשערי תשובה סי' תנ"א ס"ק א', כתב בענין איסור קטניות בשם ליקוטי מהרי"ל, שהאוכלם בפסח עובר בלאו דלא תסור.
ויל"ע בזה, אטו כל מנהג שהתקבל אצל קבוצה מסויימת בכלל ישראל, יש בזה משום לא תסור?
האם אלו שנוהגים באיסור שרויה, עוברים בשרויה באיסור דלא תסור.

 

[אחד יחיד]

בשערי תשובה סי' תנ"א ס"ק א', כתב בענין איסור קטניות בשם ליקוטי מהרי"ל, שהאוכלם בפסח עובר בלאו דלא תסור.
ויל"ע בזה, אטו כל מנהג שהתקבל אצל קבוצה מסויימת בכלל ישראל, יש בזה משום לא תסור?
האם אלו שנוהגים באיסור שרויה, עוברים בשרויה באיסור דלא תסור.

לכאורה זה תלוי אם זה מנהג שנוצר לבד, או מנהג שהנהיגו הפוסקים.

 

[שי למורא]

לכאורה זה תלוי אם זה מנהג שנוצר לבד, או מנהג שהנהיגו הפוסקים.

א. גם המנהג לא לאכול שרויה, לא נוצר לבד, אלא הנהיגו אותם הפוסקים.
וכפי שהאריך השו"ע הרב, בשו"ת שלו בסוף הספר.

ב. מדברי הרמב"ם ריש הלכות ממרים, משמע דלאו דלא תסור ליכא אלא בבי"ד הגדול שבירושלים, דהיינו הסנהדרין,
אמנם תקנה מאוחרת יותר, מהיכ"ת דאיכא לאו דלא תסור.

ג. עוד יל"ע לשי' הרא"ש במסכת שבת, דאחר חתימת התלמוד, אי אפשר לתקן תקנות, א"כ איך אסרו הקדמונים אכילת קטניות.

 

[עומק המושג]

סי' תנ"א​

צ"ל: תנ"ג.​

ויל"ע בזה, אטו כל מנהג שהתקבל אצל קבוצה מסוימת בכלל ישראל, יש בזה משום לא תסור?​

כנראה ס"ל כדעת החינוך מצוה תצ"ו שאף בחכם שבימיך יש דין לא תסור, וצ"ע.
אגב, די ברור שכוונת המהרי"ל (וכך מבואר מד' השערי תשובה שם, עיי"ש בלשונו) היא רק היכן שיש חשש חמץ בקטניות, שאז יש איסור לאכול מחמת המנהג, אך אם אין חשש איסור כלל - אין בזה איסור אפי' ממנהגא*, וצ"ע על המנהג כיום.
*ופשוט מסברא, שהרי ברור שאם הכנסייה הייתה הבית הראשון בעיירה, ולכן נמנעו כל בית ישראל מלהיכנס לבית זה, אין כיום איסור בכניסה לבית הראשון בכל עיר מחמת המנהג, כיון דזיל בתר טעמא ולא נתפס הדין בגוף המנהג. ​

 

[שי למורא]

צ"ל: תנ"ג.

כנראה ס"ל כדעת החינוך מצוה תצ"ו שאף בחכם שבימיך יש דין לא תסור, וצ"ע.
אגב, די ברור שכוונת המהרי"ל (וכך מבואר מד' השערי תשובה שם, עיי"ש בלשונו) היא רק היכן שיש חשש חמץ בקטניות, שאז יש איסור לאכול מחמת המנהג, אך אם אין חשש איסור כלל - אין בזה איסור אפי' ממנהגא*, וצ"ע על המנהג כיום.
*ופשוט מסברא, שהרי ברור שאם הכנסייה הייתה הבית הראשון בעיירה, ולכן נמנעו כל בית ישראל מלהיכנס לבית זה, אין כיום איסור בכניסה לבית הראשון בכל עיר מחמת המנהג, כיון דזיל בתר טעמא ולא נתפס הדין בגוף המנהג. ​

יש עוד טעם לאיסור קטניות, דאיכא הדיוטים ועמי הארץ טובא שלא יבחינו בין קמח זה לקמח של מיני דגן, ובין פת לפת של מיני דגן, ואתי לאקולי גם בפת וקמח של מיני דגן, לפיכך החמירו עליהם לאסור כל פת, (ועי' עוד ביאור הלכה שם בשם רבינו מנוח, טעם שלישי).

ויש לדון אי האי טעמא שייך גם בדורינו.