שיטת החזו"א במהות הביטחון

[מבקש תורה]

ידועים דברי החזו"א באמו"ב שגדר הביטחון אניו כמו המקובל בפי העולם- לבטוח שיהיה טוב,
אלא ביטחון שהכל מנוהל ע"י הבוית"ש, ושום דבר אינו במקרה,

והקושיות על פשטות דבריו רבות: (ואמנה מעט מהעולים כעת בזכרוני)
א': תהלים קיב, ז 'משמועה רעה לא יירא, נכון לבו בטוח בה'. עי' ברכות ס' ע"א.
ב': "מגן הוא לכל החוסים בו" (תהלים יח, לא).
ג': "אל אבוש כי חסיתי בך" (תהלים כה, כ).
ועוד פסוקים רבים.

וכן בראשונים משמעויות הפוכות (חוץ מהחוה"ל)
א': "ובטחו אל ה'." (תהלים ד, ו) כתב רש"י "ובטחו אל ה' שישפיע לכם טובה".
ב': ספר העיקרים לר"י אלבו ח"ד פרק מ"ז
ועוד רבים.

באשכול זה נדון בשיטת החזו"א ובבירור מקחו של צדיק.

 

[מצַפֶּה]

היכן בתהילים רשום שהביטחון שיהיה לי "עוד יותר טוב"...........
כשאדם מרגיש שהוא בידים של השם ושם דבר לא במקרה זה מרגיע אותו בכל מצב.

למה לא שאלת מהוא ייטיב לנו............?

 

[מה ידידות]

דברי רבי י"א וינטרוב המתיחס לשיטת החזו"א

 

[מבקש תורה]

היכן בתהילים רשום שהביטחון שיהיה לי "עוד יותר טוב"...........
כשאדם מרגיש שהוא בידים של השם ושם דבר לא במקרה זה מרגיע אותו בכל מצב.

עי' במה שציינתי ברכות ס' שמבואר שלא יהיה רע מכוח ביטחונו בה'
וזה נוגד לכאורה את דברי החזו"א.

בנוגע לשיר "יהיה לי יותר טוב"
הנושא כבר נטחן ונדוש ואין כאן המקום להאריך.

 

[שר האוצר]

גם החזו"א בסוף דבריו מודה שיש דרגה כזו בבטחון

"יש עוד ממדת הבטחון, כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ד',
וכמו שאמר דוד המלך ע"ה אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו',
וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו."

(חזו"א אמונה ובטחון ב, ז)

לפי"ז כלל הקושי' הנ"ל מיושבות

 

[צריך עיון]

גם החזו"א בסוף דבריו מודה שיש דרגה כזו בבטחון

"יש עוד ממדת הבטחון, כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ד',
וכמו שאמר דוד המלך ע"ה אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו',
וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו."

(חזו"א אמונה ובטחון ב, ז)

נראה לכאו' בלשון קדשו שזו אינה 'עבודת' הבטחון של הבוטח
אלא כמין 'אתערותא דלעילא' לפי מעלתו ורב קדשו.

 

[מבקש תורה]

גם החזו"א בסוף דבריו מודה שיש דרגה כזו בבטחון

"יש עוד ממדת הבטחון, כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ד',
וכמו שאמר דוד המלך ע"ה אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו',
וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו."

(חזו"א אמונה ובטחון ב, ז)

נראה לכאו' בלשון קדשו שזו אינה 'עבודת' הבטחון של הבוטח
אלא כמין 'אתערותא דלעילא' לפי מעלתו ורב קדשו.

עוד נראה מלשונו הק' שאין זה הבטחה בכל בוטח אלא יש כאלו שמתגלה להם מה יהיה,
אך אין זה מובטח.

 

[צריך עיון]

עוד נראה מלשונו הק' שאין זה הבטחה בכל בוטח אלא יש כאלו שמתגלה להם מה יהיה,
אך אין זה מובטח.

כמדו' דבלשון החזו''א נראה יותר. לא רק שמתגלה להם 'מה יהיה' אלא שהם מובטחים על עזרת השם וכמו שהביא [בלשון המועתקת למעלה] מדוד המלך ע''ה.

 

[מבקש תורה]

כמדו' דבלשון החזו''א נראה יותר. לא רק שמתגלה להם 'מה יהיה' אלא שהם מובטחים על עזרת השם וכמו שהביא [בלשון המועתקת למעלה] מדוד המלך ע''ה.

היכן משמע בפסוק הבטחה על מה שיהיה
בפסוק כתוב רק את הרגשת דוד המלך ע"ה.

ולכאו' זה קשה אף על החזו"א עצמו.

 

[ענוה גדולה מכולם]

אין ברור כל כך מה כוונתו. ויש שביארו את דבריו שכתב לאפוקי שהרואים ראיה אופטימית שאין זה בטחון כלל. כלומר שוודאי יהיה טוב, וזה וודאי לא בטחון אלא אופטימיות.
אלא הבטחון הוא לדעת שאנו ביד בורא עולם ובידו בלבד, ומכח זה אנו בוטחים בו שיעשה לנו טוב.
והקורא בעיון את דבריו יראה שזה בעיקר מה שבא לחדד.

 

[צריך עיון]

היכן משמע בפסוק הבטחה על מה שיהיה
בפסוק כתוב רק את הרגשת דוד המלך ע"ה.

ולכאו' זה קשה אף על החזו"א עצמו.

כאשר דהמע''ה אומר שאין בו הרגשת יראה ופחד אף במקום שדרך בני אדם לירא ולפחד, ש''מ שיש לו טעם הגון, ואם לאו, אי''ז שבח אלא חיסרון.

 

[מתחילים מחדש]

גם החזו"א בסוף דבריו מודה שיש דרגה כזו בבטחון

"יש עוד ממדת הבטחון, כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ד',
וכמו שאמר דוד המלך ע"ה אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו',
וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו."

(חזו"א אמונה ובטחון ב, ז)

לפי"ז כלל הקושי' הנ"ל מיושבות

אכן שמעתי מהגה"צ רבי מוטל זילבער שליט"א שמדריגות הבטחון הזו - המיוחס לבעש"ט הק' - הוא מדריגה הניתנת לאדם משמים, והוא מרגיש בבירור שיוושע וכדו' אך זה לא שייך לסתם בני אדם.
וכן ראיתי במאמרי האדמו"ר מבעלזא שליט"א שזה תלוי במדריגת הדביקות בה' של האדם.

 

[המביט]

אין ברור כל כך מה כוונתו. ויש שביארו את דבריו שכתב לאפוקי שהרואים ראיה אופטימית שאין זה בטחון כלל. כלומר שוודאי יהיה טוב, וזה וודאי לא בטחון אלא אופטימיות.
אלא הבטחון הוא לדעת שאנו ביד בורא עולם ובידו בלבד, ומכח זה אנו בוטחים בו שיעשה לנו טוב.
והקורא בעיון את דבריו יראה שזה בעיקר מה שבא לחדד.

תמוה מאד לפרש כך את כוונתו כנגד דבריו המפורשים כו"כ םעמים.
בעיקר השאלו מהפסוקים ומאמרי חז"ל, נלענ"ד בפשטות, כי ודאי הביטחון הוא סיבה שהיה לאדם טוב, אולם זה לא עדיף ממש"כ בתורה לגבי שביעית וציוויתי את ברכתי, וכתב ע"ז החזו"א בשביעית סי י"ח סק"ד כי אין זה הבטחה מוכרחת ויתכן שיגרום החטא, ולכן תקנו חז"ל תקנות מחשש פיקו"נ בשביעית.

וה"נ אין כאן הבטחה ברורה אלא ברכה וסגולה לזכות ע"י הבטחון, וכל הפסוקים הנ"ל אינם עדיפים מקרא דוציוותי את ברכתי. אך מכיון שאינו מובטח לא יתכן שזו המצווה לבטוח שיהא כן.

 

[מבקש תורה]

כאשר דהמע''ה אומר שאין בו הרגשת יראה ופחד אף במקום שדרך בני אדם לירא ולפחד, ש''מ שיש לו טעם הגון, ואם לאו, אי''ז שבח אלא חיסרון.

חיסרון????

הלא לדעת החזו"א זה הביטחון האידיאלי

 

[צריך עיון]

חיסרון????

הלא לדעת החזו"א זה הביטחון האידיאלי

לא עמדתי על כונת כ''ת.
לעיל נכתב

כמדו' דבלשון החזו''א נראה יותר. לא רק שמתגלה להם 'מה יהיה' אלא שהם מובטחים על עזרת השם וכמו שהביא [בלשון המועתקת למעלה] מדוד המלך ע''ה.

על זה השיב כ''ת

היכן משמע בפסוק הבטחה על מה שיהיה
בפסוק כתוב רק את הרגשת דוד המלך ע"ה.
ולכאו' זה קשה אף על החזו"א עצמו.

ועל זה הושב לעיל

כאשר דהמע''ה אומר שאין בו הרגשת יראה ופחד אף במקום שדרך בני אדם לירא ולפחד, ש''מ שיש לו טעם הגון, ואם לאו, אי''ז שבח אלא חיסרון.

כלומר, שאין לומר שהפסוק מתאר רק את 'הרגשת דוד המלך' בלי שהובטח על כך, שאם אינו חושש בלי טעם הגון זה חסרון.
ואין לתרץ ש:

חיסרון????
הלא לדעת החזו"א זה הביטחון האידיאלי

שהרי בהא עסקינן, שאין דעת החזו''א שזה 'פעולת' הבטחון של הבוטח, אלא שיש גם ענין ומציאות כזו וכנ''ל.

 

[מבקש תורה]

לא עמדתי על כונת כ''ת.
לעיל נכתב

על זה השיב כ''ת

ועל זה הושב לעיל

כלומר, שאין לומר שהפסוק מתאר רק את 'הרגשת דוד המלך' בלי שהובטח על כך, שאם אינו חושש בלי טעם הגון זה חסרון.
ואין לתרץ ש:

שהרי בהא עסקינן, שאין דעת החזו''א שזה 'פעולת' הבטחון של הבוטח, אלא שיש גם ענין ומציאות כזו וכנ''ל.

ייש"כ על ההסבר המפורט
אבל הקו' במקומה עומדת, שהרי לדבריך החזו"א מייסד יסוד חדש,
ומביא לו ראיה מפסוק, שהראיה מהפסוק מבוססת על היסוד שאין לו ראיה, וחוזר חלילה.


אקווה שהובנתי

 

[שר האוצר]

ייש"כ על ההסבר המפורט
אבל הקו' במקומה עומדת, שהרי לדבריך החזו"א מייסד יסוד חדש,
ומביא לו ראיה מפסוק, שהראיה מהפסוק מבוססת על היסוד שאין לו ראיה, וחוזר חלילה.


אקווה שהובנתי

החזו"א לא חיפש 'הוכחה' לדבריו
הוא ביאר את דרגת הבטחון ועפי"ז ביאר את הכתוב

 

[ענוה גדולה מכולם]

תמוה מאד לפרש כך את כוונתו כנגד דבריו המפורשים כו"כ םעמים.

עיין בספר הנפלא "אגרת על הבטחון" שביאר את דבריו, והביא כמה מקומות מדברי החזו"א שאין משמע כן,
כמו "כי השגחתו יתברך הוא לפי מדת הבטחון שאדם משליך יהבו על בוראו יתברך" ואם מדובר באמונה גרידא אין שייך לכתוב דברים אלו.
ואם כדבריך מה הקשר לדבריו שם על "בטחון מזויף כי הכל הולך טוב וכו'" הרי את דברים אלו אפשר לומר לפי כל הבסר במידת הבטחון.

 

[צריך עיון]

ייש"כ על ההסבר המפורט
אבל הקו' במקומה עומדת, שהרי לדבריך החזו"א מייסד יסוד חדש,
ומביא לו ראיה מפסוק, שהראיה מהפסוק מבוססת על היסוד שאין לו ראיה, וחוזר חלילה.


אקווה שהובנתי

זו טענה נכונה לכאו'
אך כמדו' שהחזו''א אינו מביא ראיה או מופת חותך, אלא מסביר את הדברים עם דוגמה ומקור, מקור- לא ראיה והוכחה.

 

[יהודי כשר]

במכתב הגאון רבי שמחה סאלאוויציק שליט"א (אחי הגאון רבי יצחק סאלאווייציק) שהובא בתחילת מאמר הבטחון לבית הלוי, הוא מביא מהגרי"ד סאלאווייציק שנראה מדעתו שפשטות דעת חכמי בריסק בנידון זה כבעלי המוסר ולא כהחזון איש.

מאמר הבטחון לבעל בית הלוי - רב יצחק דוב סולוביציק (page 6 of 224)