שמירת עיניים - רש"י ואפוד

[י"ג מידות]

רש"י בפרשת תצווה "וְאֵפוֹד – לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי בַּבָּרָיְתָא פֵּרוּשׁ תַּבְנִיתוֹ. וְלִבִּי אוֹמֵר לִי שֶׁהוּא חָגוּר לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, רָחְבּוֹ כְּרֹחַב גַּב אִישׁ, כְּמִין סִינָר שֶׁקּוֹרִין פורציינ"ט [porceint = חגורה], שֶׁחוֹגְרוֹת הַשָּׂרוֹת כְּשֶׁרוֹכְבוֹת עַל הַסּוּסִים. כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד"

וידוע מה שהקשו מנ"ל לרש"י כיצד הולכות השרות, והשיבו שנזדמן לו כדי שידע כיצד נראה חושן דהינו שהשי"ת רצה שידע כיצד נראה חושן וזימן לו לראות שרה שרוכבת כדי שידע מה הוא חושן.

ומה שמדהים הוא שנמצא תשובה של רש"י בקשר לתענית אסתר "מעשה ואירע פורים בא' בשבת וקדמו הקהל להתענות בה' בשבת כמנהג הקהילות, ובאה אשה א' שהיתה צריכה לרכוב אצל השלטון. ושאלה לרבינו אם היא יכולה להתענות למחר ותאכל היום מפני טורח הדרך"
כלומר שרש"י לא נכשל בהרמת עיינים אלא שהאשה באה אליו.

והיותר מדהים שפרשת תצווה בשנה שאינה מעוברת יוצאת שבת לפני פורים, בדיוק מתי שהאשה תבוא אליו והוא יוכל להשיב על השאלה ולפרש את פרשת השבוע.