שני צדדים למטבע לא?

[תורניק]

מכירים את האנשים שלא מוכנים לקבל שיש עוד צד - בנושאים מסוימים?
ואני לא מדבר על ענייני השקפה פוליטיקה וכיו"ב, שבהם יש לכל אחד כמעט נטייה מפלגתית, כמין רפלקס המכריח אותו להיצמד לצד אחד ולשלול את הצד השני,
אז על מה כן?
על נושאים הלכתיים והנהגות.
ולא, אני לא מדבר במקרה שמישהו מכריע כצד אחד.
שכן ההכרעה תלויה איך בנאדם למד את הסוגיא, ומה יצא לו. (ובמקרה פחות טוב ההכרעה ההלכתית נקבעת עפ"י איך שהוא נוהג..)
אלא אני מעורר על חלק אחד - למה אנשים צריכים לשלול שיש עוד צד?
דוגמאות? בבקשה!
פאה נכרית. החלק של ע"ז בפא"נ. גאונים ור"ת. קשר של תפילין. דרכי הלימוד. הנהגת הבית. ועוד ועוד..

אגב, בכל הנידונים הללו, ישנם משני הצדדים שמכחישים את הצד השני. זה אמור להיות כך?

 

[אם היו]

אפשרות א. כאשר הם ראו בחוש שהצד השני גרם לבעיות (כגון הנהגת הבית).
אפשרות ב. מוח מצומצם.
אפשרות ג. מפלגתיות גם בנושאים אלו.

 

[שניאור]

כבר זה זמן זמנים טובא שהתקשיתי בשאלה זו, ומסקנתי היא שלכאורה זה מגיע בגלל אחת משתי הסיבות:
או סיבה מפלגתית [ישנם אנשים שאצלם כל דבר שהם והקהילה שלהם נוהגים הופך לחלק מה'מפלגה'].
או שהם מוכרחים להיות הכי טובים בכל דבר, והיות ומכל מיני סיבות הם לא יכולים לשנות את ההנהגה שלהם, לכן הם מוכרחים בתת-הכרה להגיע למסקנא שאין צד שני.

 

[איש יהודי]

אפשרות א. כאשר הם ראו בחוש שהצד השני גרם לבעיות (כגון הנהגת הבית).
אפשרות ב. מוח מצומצם.
אפשרות ג. מפלגתיות גם בנושאים אלו.

בנוגע לאפשרות א, פעמים שמה שאחד קורא בעיות חברו קורא מעלות, א"נ רואה בזה מחיר כדאי לתועלות אחרות.

 

[אם היו]

בנוגע לאפשרות א, פעמים שמה שאחד קורא בעיות חברו קורא מעלות, א"נ רואה בזה מחיר כדאי לתועלות אחרות.

התכוונתי לחורבן, וכתבתי בעדינות בעיות.

 

[איש יהודי]

התכוונתי לחורבן, וכתבתי בעדינות בעיות.

אה"נ.

פעמים שמה שאחד קורא חורבן חברו קורא בניה, א"נ רואה בזה מחיר כדאי לתועלות אחרות.

 

[אם היו]

ההבדל בינינו שאתה מדבר על משהו עדין ואני מדבר על משהו קיצוני (זוגות שרבים מחמת השקפה מסוימת, נערים שנושרים מחמת חינוך מסוים וכו'), ובעצם שנינו מסכימים לדברי שנינו.

 

[איש יהודי]

ההבדל בינינו שאתה מדבר על משהו עדין ואני מדבר על משהו קיצוני (זוגות שרבים מחמת השקפה מסוימת, נערים שנושרים מחמת חינוך מסוים וכו'), ובעצם שנינו מסכימים לדברי שנינו.

אני מדבר על כל מה שתדבר.
אתה מביא למה צד א' לא מסכים לשמוע את צד ב' להתיר משהו ואני מביא את דברי צד ב' שמתעקש להתיר (לאו דווקא להתיר אלא הרעיון)

 

[אם היו]

אני מדבר על כל מה שתדבר.
אתה מביא למה צד א' לא מסכים לשמוע את צד ב' להתיר משהו ואני מביא את דברי צד ב' שמתעקש להתיר (לאו דווקא להתיר אלא הרעיון)

גם בדוגמאות שהבאתי? איך אפשר לומר על חורבן כזה בניה?

 

[איש יהודי]

גם בדוגמאות שהבאתי? איך אפשר לומר על חורבן כזה בניה?

אתה כנראה מדבר על התוצאה ואני מדבר על הדרך, וגם כתבתי שלפעמים זה לא בניה אלא מחיר שנצרך לשלם עבור תועלת אחרת גדולה יותר מהמחיר

 

[מתחילים מחדש]

מכירים את האנשים שלא מוכנים לקבל שיש עוד צד - בנושאים מסוימים?
ואני לא מדבר על ענייני השקפה פוליטיקה וכיו"ב, שבהם יש לכל אחד כמעט נטייה מפלגתית, כמין רפלקס המכריח אותו להיצמד לצד אחד ולשלול את הצד השני,
אז על מה כן?
על נושאים הלכתיים והנהגות.
ולא במקרה שמישהו מכריע כצד אחד.
שכן ההכרעה תלויה איך בנאדם הסיק בסוגיא. (ובמקרה פחות טוב ההכרעה ההלכתית נקבעת עפ"י איך שהוא נוהג..)
אלא אני מעורר על חלק אחד - למה אנשים צריכים לשלול שיש עוד צד?
דוגמאות? בבקשה!
פאה נכרית. החלק של ע"ז בפא"נ. גאונים ור"ת. קשר של תפילין. דרכי הלימוד. הנהגת הבית. ועוד ועוד..

אכן תמוה ביותר.
כי זה מחלוקת קלאסי בהלכה

פאה נכרית.

כאן זה כבר נעשה מורכב, כי ההלכה וההשקפה, והממפלתיות נפגשים כאן

החלק של ע"ז בפא"נ.

כנ"ל

קשר של תפילין.
דרכי הלימוד.

עפ"י רוב זה מגיע מצמצום
רוב ברייטע אנשים יודעים שאין כזה דבר "דרך הלימוד אחידה ואמיתית"

הנהגת הבית.

נושא עמוק, סבוך ומורכב
שאכהל"ב

אגב, בכל הנידונים הללו, ישנם משני הצדדים שמכחישים את הצד השני. זה אמור להיות כך?