תפילות השבת

[יודע רזי תורה]

למה רק בשחרית לא אומרים זכר למעשה בראשית?

 

[והב בסופה]

א) קודם כל זה לא מדויק כי גם במנחה ל''א (כי ל''א ישמחו במלכותך)
ב) יש הרבה נוסחאות שכן אומרים זכר למעשה בראשית בשחרית, ע''פ האר''י בודאי לא אומרים
ג) הבא''ח בפר' תולדות שנה שנייה כותב שכצ''ל ע''פ האר''י אבל הוא לא מצא לזה טעם מפורש בדבריו, גם בשערי תשובה סימן רפ''א ס''א, וכן בחסד לאלפים ובכה''ח שם כתבו שכצ''ל ע''פ דברי האר''י, וכן הוא בסידורי הרש''ש, לכן נראה דודאי כצ''ל ע''פ הסוד
ד) עיין שו''ת וישב הים להגר''י הלל ח''ג סימן יז, שהאריך בזה

 

[חכימא]

למה רק בשחרית לא אומרים זכר למעשה בראשית?

עיין בטור שביאר כנגד מה נתקנו ג' התפילות בשבת,
ותפילת ערבית כנגד שבת בראשית, על כן אומרים בה זכר למעשה בראשית, אבל בשאר תפילות לא.
ומה שאומרים זכר למעשה בראשית במוסף, סוד יש בדבר.

 

[והב בסופה]

עיין בטור שביאר כנגד מה נתקנו ג' התפילות בשבת,
ותפילת ערבית כנגד שבת בראשית, על כן אומרים בה זכר למעשה בראשית, אבל בשאר תפילות לא.
ומה שאומרים זכר למעשה בראשית במוסף, סוד יש בדבר.

בהרבה נוסחים אומרים 'זכר למעשה בראשית' במוסף

 

[הר זהב]

ומה שאומרים זכר למעשה בראשית במוסף, סוד יש בדבר.

בהרבה נוסחים אומרים 'זכר למעשה בראשית' במוסף

מילין דאיטמרו ע"י @חכימא אתגליין ע"י @והב בסופה.

 

[הצעיר שבחבורה]

למה רק בשחרית לא אומרים זכר למעשה בראשית?

בנוסח שלפני, בקטע המתחיל "ולא נתתו" מסתיים במילים "חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית".

בהרבה נוסחים אומרים 'זכר למעשה בראשית' במוסף

וכן במוסף, בקטע המתחיל "ישמחו במלכותך"

וכתב בעל הטורים "ויכל אלהים. תרגום ירושלמי "וחמד". זהו שאמרו (בתפילת שחרית של שבת) חמדת ימים אותו קראת".