סדרי עדיפויות בלימוד | פורום אוצר התורה

סדרי עדיפויות בלימוד

כותרת האשכול

א

אור חדש

משתמש רגיל
הודעות
91
תודות
268
נקודות
46
מהו היחס הנכון בין לימוד גמרא, הלכה, מוסר ותנ"ך? האם יש עדיפות לתחום לימוד מסוים בתקופות שונות של החיים?
 
תמיד כדאי ללמוד מה שליבו חפץ
ולהקפיד שמה שהתחלת אל תפסיק באמצע אלא תמשיך עד הסוף
לדוגמא אם התחלת מסכת, אפילו אם באמצע נמאס לך ממנה תגמור אותה
כי אם לא תקפיד לגמור תשאר בסוף בלי כלום
וגם חשוב לעשות חזרות בשביל לשמר את מה שיש כבר
בהצלחה
 
אור חדש אמר:
מהו היחס הנכון בין לימוד גמרא, הלכה, מוסר ותנ"ך? האם יש עדיפות לתחום לימוד מסוים בתקופות שונות של החיים?
לחץ כדי להרחיב...
מסכת אבות פרק ה' משנה כ"א "הוא היה אומר, בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד" וכו'.
ומאידך ע' במסכת קידושין ל' ע"א, (סנהדרין כ"ד ע"א, ע"ז י"ט ע"ב)"אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא מאי דכתיב {דברים ו-ז} ושננתם לבניך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי יודע כמה חיי לא צריכא ליומי", וע' שם רש"י ותוס', ואפשר דאין סתירה דמה דתנינן שישלש מיירי לאחר גיל חמש עשרה, וע"ע חגיגה דף י' ע"א, בב"מ דף ל"ג ע"א וע"ב, וב"ב דף ח' ע"א וברש"ש שם.
ובתנחומא פרשת נח, שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על תורה שבע"פ וכו' (משהו בסגנון זה).
 
יג מידות אמר:
אומרים בשם אחד הצדיקים שאינני זוכר מיהו.
שיש יצר הרע שתפקידו למנוע מבני"א לעשות "סיום".
לחץ כדי להרחיב...
במסכת שבת: "אמר אביי, תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה, עבידנא יומא טבא לרבנן".

ומה שציטטת, הוא ככה"נ הווארט שר"ת הס"מ, הוא 'סיום מסכת אין לעשות'.

ובפ' ויצא 'והנה סלם מוצב ארצה', אמרו בשם גדול שאיני זוכר מיהו, ש'סלם', ר"ת של 'סיום מסכת לעשות', שהוא אמנם מוצב ארצה, אך ראשו מגיע השמימה.
 
שלחן ערוך יורה דעה סימן רמ''ו ס''ד - הלכות תלמוד תורה
''חייב אדם לשלש למודו, שליש בתורה שבכתב, דהיינו הארבעה ועשרים; שליש במשנה, דהיינו תורה שבעל פה, ופירושי תורה שבכתב בכלל זה; שליש בתלמוד, דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מתוך דבר, וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה, דברים שלמד מפי השמועה. כיצד, היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה, קורא ג' מהם בתורה שבכתב, ובג' תורה שבעל פה, ובג' יבין דבר מתוך דבר. במה דברים אמורים, בתחילת לימודו של אדם. אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה, יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה, כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה, ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו.
הגה: ויש אומרים שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא, במשנה וגמרא, אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל. (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו). ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם, ובזה יקנה העולם הזה והעולם הבא, אבל לא בלמוד שאר חכמות. (ריב"ש סימן מ"ה ותלמידי רשב"א) ומכל מקום מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס. ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין, והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה)''

כמדומה שנהוג כהרמ''א למעשה, ואף בתחילת לימודו אין נוהגים ללמוד כי אם תלמוד בבלי, וצ''ע לדברי הרמ''א כגון מי שילמד דף היומי בדף שאין בו לא פסוקים ולא משניות, לכאו' לא יצא יד''ח כדבעי באותו יום
עוד כ''ז בתחילת לימודו, אבל אח''כ יקבע עיקר לימודו בגמ' וכו'
לפי האר''י יש ללמוד כסדר הנ''ל: תורה.נביאים.כתובים.משנה.גמרא.זוהר (וכ''ה בסדר חוק לישראל, אלא שהוסיפו אח''כ מוסר והלכה) ונראה לענ''ד שהוא סדר טוב
אמנם מי שילמד רק ''חוק לישראל'', יצא קרח מצד אחד - כי לא יספיק את כל התנ''ך וכל הש''ס, אלא רק קטעים מסוימים ויחזור עליהם כל שנה
עצתי ללמוד (בנוסף לחק לישראל, למי שנוהג לקרוא חל''י) כל יום קטע תורה קטע נ''ך (או קטע נביאים וקטע כתובים) פרק-חצי פרק או כך וכך דקות משניות על הסדר, גמ' בעיון כמה שעות טובות, ואח''כ גמ'/גמ' בקיאות/ירושלמי/רמב''ם הלכה, הלכה בעיון, כל אחד ואחד כמנהגו ומה שליבו חפץ... ומי שזכה יכול להוסיף: זוהר.כתבי האר''י וכיו''ב, כמובן לא לשכוח מוסר/מחשבה/חסידות... וכך גודלים ומתעלים בתורה ויראת שמיים...

לכאו' ברור שבחור צעיר ישקיע הרבה בגמ' בעיון, וזו דעת רוב ככל גדו''י מכל העדות והחוגים, ואח''כ יוכל להשקיע בשאר דברים
אין ספק שלרכוש תנ''ך/ש'ס משניות, בגיל צעיר זה 'נכס' עצום, ובד''כ קשה להתחיל ללמוד את זה בגיל 40-45-50, אבל למי שיש קצת מושגים, אפי' ידיעות בסיסיות, יקל עליו הרבה
עוד אמרו חז''ל במדרש שה''ש שת''ח צריך להיות בקי/רגיל בכ''ד ספרים, אך יעויין ברש''ש ב''ב ח. מ''ש ןלפי דבריו זה אינו לעיכובא
אבל יש לדון מצד מצוות ידיעת התורה, מי שלא למד כל התורה כולה לכאו' לא קים כדבעי את מצוות ידיעת התורה
ומה נענה ביום הדין כשישלאונו ''כסא כבודי איך הוא עומד?''
ונסיים בדברי הגמ' שבת לא.
''אָמַר רָבָא בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אָדָם לְדִין אוֹמְרִים לוֹ נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בָּאֱמוּנָה קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה עָסַקְתָּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה צָפִיתָ לִישׁוּעָה פִּלְפַּלְתָּ בְּחׇכְמָה הֵבַנְתָּ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וַאֲפִילּוּ הָכִי אִי יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ אִין אִי לָא לָא''
 
נערך לאחרונה:
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון