נס להתנוסס - התמודדות יומיומית של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים חלק ב'

בטח אתם מכירים את ה'גאונים' האלו, שספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניהם. הללו שיודעים כל דבר 'למה' זה קורה, ומה ה' דורש מאחרים (לא מהם כמובן) הם מנהלים בחכמה גדולה את הפנקס הפתוח למעלה והיד רושמת בו. תמיד הם ידעו להצביע באצבע צרידה על מה עשה ה' ככה מה חרי האף הגדול הזה.

אבל גם מצדיקים גדולים לפעמים מסתתמים מעיינות החכמה, גם להם לפעמים קורה שהקב"ה מעלים מהם. וזה קורה בדרך כלל כשמשהו לא טוב קורה ח"ו אצלם בבית או אצל משפחתם הקרובה. שאז הם מרימים ידיהם כלפי מעלה ואומרים, 'אי אפשר לדעת חשבונות שמים', ואי אפשר להבין...
אחד מהצדיקים הנסתרים האלו פגש בי פעם, משך אותי בשרוול וקרא אותי הצידה, יש לו דבר מה חשוב מאוד לגלות לי, דברים מכבשונו של עולם שידוע אך ורק לו.

ובכן הוא לוחש לי, חשבתי אם להגיד לך או לא, אמנם לא נעים, אבל מרוב אהבת ישראל שבקרבי, אני יעשה משהו שלא מקובל, כי זה אך ורק לטובתך!!!!
בהכרותי העמוקה את האיש את שיגו ואת שיחו, הבנתי לאן הדברים מובילים, ולאיפה הוא חותר להגיע, אבל בכל זאת החלטתי להקשיב ברצינות תהומית...
ואז הוא אומר בלחש, כמעט בדממה, שלדעתו הסיבה שהקב"ה העניק לי את הנסיון הזה, בדמות ילד מיוחד, זה כי בעבר עסקתי באיזה ענין ציבורי, ולדעתו זאת היתה בעוכריי... והקב"ה 'העניש' אותי בכך... הוא כמובן לא יהיה ה'נודניק' הזה חסר הטעם והטקט, ולכן סיים בהתנצלות כנה, שהוא מקוה מאוד שלא נפגעתי, כי הוא בסך הכל מבקש טובתי...

מבחינתי לא הייתי עונה לו, ב"ה הקב"ה ברא אותי מחומר גלם אחר לחלוטין, חסד ה' שלא קל לפגוע בי, והנותן שלג כצמר, שהעניק לי את הנסיון, גם העניק לי עור של פיל להכיל - ולצערי - אף להשיב בשנינות בעת הצורך. (מידה שעלי לעבוד על עצמי לתקן, בהחלט.) אבל מחשש שיביא מסקנות דומות להורים אחרים, שב"ה אני אתם בקשר, החלטתי שהפעם עלי לענות כסיל כאיוולתו.

אמרתי לו שיבדוק את התאריכים, דוקא ב"ה בילדים האחרים שלי, כולם אהובים וברורים, ילדים חריפים שב"ה שומעים עליהם רק דברים טובים מהמלמדים והמורות, ובחסדי ה', כן יעזור ה' הלאה, מביאים לי המון נחת יהודי. לפני שנולדו עסקתי באותם ענינים ציבוריים, ובמקרה יצא, שעסקתי ביתר שאת לפני שנולדו, דוקא אצל הילד הזה, מסיבות שונות שלא אפרט, נתבקשתי ממו"ר שליט"א להפסיק בפעילות הציבורית לזמן מה, ואכן, באותה תקופה לפני ואחרי שנולד הילד הזה, לא עסקתי כלל בענינים ציבוריים שנויים במחלוקת לכאורה. ואם כן, איך התפקשש לך החשבון הכל כך ברור שאתה מנהל, שלכאורה זה אומר שהפסקת הפעילות שלי גרמה כל זאת???

וילך ההוא אבל וחפוי ראש, רק הפטיר לעברי, שאכן, לא יודעים חשבונות שמים! (ברגע זה הקב"ה העלים ממנו את כל התוכניות שלו...) כי הפעם זה לא הסתדר אם האג'נדה שלו.

ובכן, למה אני מביא את הסיפור, דוקא בפניה להורים היקרים! אחת הבעיות המאוד נפוצות אצל הורים כאלו (ושוחחתי עם רבים מאוד כאלו) זה האשמות העצמיות... אולי זה מה שגרם ואולי דבר אחר גרם לזה. רבותי, אני כותב זאת באחריות מלאה. ילד כזה אינו 'עונש' נקודה. ויש לי הרבה הוכחות לכך, ילד כזה הוא 'נסיון' אמנם נסיון קשה מאוד, אבל 'נסיון' לא עונש. בשום פנים ואופן לא.

ראיה לדבר מפרשת נגעים. שהקב"ה מביא לאדם נגע על בגדו, כדי שיחזור בו מכל העוונות שמנו חז"ל שבעקבותיה באים הנגעים, לא חזר בו, הקב"ה מביא את הנגע לביתו, פן ואולי יחזור בו ושב ורפא לו, מי שלא הבין את הרמזים, הקב"ה מביא את הנגע על גופו, כי אין הקב"ה פוגע בנפשות תחילה. וגם לאחר כל המהלך הזה, הוא אכן יהיה סגור ומסוגר ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא, אבל אח"כ הכהן המשיח יראה את הנגע, ולא פשה הנגע בעור, והביא את קרבנותיו ושב להיות שיינער יוד כבתחילה. כי הקב"ה כשמביא עונש על האדם, אם בממון אם בחולאים ח"ו, הרי שכאשר יתקן האדם את המעוות, המצב יחזור לקדמותו.

בשונה מכך בילד מיוחד, ילד על הרצף, או ילד עם תסמונת דאון, ילד עם סי פי, הרי זה בלתי הפיך (סוגיא בפני עצמו שסובל אריכות, כאשר כל מיני נביאי הבעל, באובות, טבעונים וצמחונים וכל שום וחניכא דאית להו, שפרנסתם תלויה בכך שהם רוכבים על הסבל הנורא של ההורים הכאובים ומבטיחים להם הרים וגבעות שכלל לא ניתן לבצע... אולי עוד נגיע לזה בהמשך) ואיך יתכן לומר שזה 'עונש'? אם זה היה עונש היו אמור להיות אופציה גם לתקן. ולכן ידידי היקרים, הורים גיבורים, המתמודדים בגאון ובעוז בנסיון קשה זה, ישנם נשמות כאלו שצריכים לבוא לזה העולם, נשמה מיוסרת, כלים שבורים ורצוצים, אנחנו לא מבינים למה? מה הם עושים כאן? בשביל מה? אבל ברור שיש להם תפקיד מסויים שנדע עליה בקץ הפלאות, והקב"ה בחר בנו/בכם להיות ה'ארון הקודש' להחזיק את ספר התורה הזאת בקרבה, להצמיחה לגדלה ולחנכה כפי היכולת שלה, לנסות לקדם אותם כפי מה שאפשר, כי אתם נבחרתם לכך, ישנם אנשים שהקב"ה סומך עליהם, ויש כאלו שלא. עליכם הוא סומך.

ולסיום, את התורה הזאת, לי נאה לדרוש, נאה דורש ונאה מקיים, אתם אל תהיו חכמים, ואל תגידו את הדברים, כפי שאמר לי פעם, 'זכית בנשמה גבוהה'. איחלתי לו בצחוק 'וכן למר'.. גרויסע חכמה. מי שלא עובר את הנסיון, עליו רק להסתכל בהערצה, 'חיזוק' להורים שכולים יתנו הורים שכולים ל"ע, חיזוק למחלה הנוראה ה"י, יתנו כאלו שעברו זאת, השאר, רק יכולים לעמוד מן הצד, ולומר: אנחנו מעריצים אותך, אני לא הייתי יכול לעמוד בזה.

יש לזה הרבה השלמות, אבל אני מחכה מהורים אחרים שגם הם יתנו את חלקם.