מאמרים נבחרים

יש לדון בשבעה נושעים מן המשא ומתן שבגמ' בין רבי יצחק לרב נחמן א. יש לדקדק מה שהקדים רבי יצחק לשאול את ר"נ תחילה למה לא בא לבית הכנסת, ורק לאחר שהשיב לו שתש כחו, חזר ושאל אותו למה לא אסף לעצמו מנין לביתו, משמע דאילולא שנחלש ויכול היה לבא לבית הכנסת אין היתר להתפלל בביתו אפי' בעשרה, כן דקדק...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - האם מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה - חלק ט' כתבו התוס' בברכות דף יג: וז"ל: היינו שתוס' אומר שאסור להפסיק בין גאולה לתפילה כדי לענות לקדיש ולקדושה. ותוס' אומר שכך משמע בברכות דף לא. בפרק אין עומדין. אך זהו פלא, שאין שם שום הוכחה שאסור להפסיק בקדיש וקדושה...

בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג' א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת. ג'...

אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר...

בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב...

ז. כתב המגן אברהם בהל' תפילה סימן צ' ס"ק י"ז דמשמע בגמ' עבודה זרה ד' ב' דאם מתפלל אדם מוסף בעת שהציבור מתפללים שחרית לא מיקרי בשעה שהציבור מתפללים. וכתב הצל"ח לפי דבריו ז"ל לעיל, שכל דברי המ"א היינו דוקא כשאינו מתפלל עמהם בבית הכנסת, אבל אם מתפלל עמהם בבית הכנסת לא זו שאינה נדחית, אלא אפילו...