מדור מאמרים

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים [חלק א'] שכם בן חמור נתגלגל בשור של גדעון קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ. (שופטים ו, כה) פרו דגדעון דצוה לו הקב"ה קח את פר השור אשר לאביך, אם נאמר פר למה נאמר שור, וגם קשה למה בה' הידיעה, וגם אמרו רבותינו ז"ל (תמורה כח:) שמונה עבירות עשה באותו פר וכולם הוראת שעה היתה במצות הקב"ה, ומאי טעם יש בדבר. והענין כך, דגדעון אתא ממנשה הבכור דיוסף, דנולד מאסנת בת שכם בן חמור (פרקי דר"א פרק לח), ונתגלגל שכם בן חמור בשור זה לתיקונו, ועתה בא גדעון דהוה מבני יוסף ותיקון עוית דהוה בהם בהיותם באים מאסנת, וזה שהיה מתמיה [1] הִנֵּה...

בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק ב - גדר קניין יאוש מאמר קודם בסדרה https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%96%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%95%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%96%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%A0%D7%99.2983/ השלמת ענין באיסורא אתא לידיה כמו שהוזכר בחלק א' אות ב' א. הנה יש לדון היאך חל היאוש, דהא ודאי דהיאוש אינו מעשה קנין בפנ"ע אלא דהוא מפקיע רשות הבעלים בחפץ ועי"ז יכול הגזלן לקנותו, אלא דיל"ע באיזה קנין קונה אותו למעשה. והנה התוס' לקמן (סט. ד"ה כל שלקטו) נסתפקו אי בעי' שיהא החפץ ברשות הגזלן בשעת...

ננסה לברר במאמר זה, האם יש חילוק מהותי בעבודת השם בין יושבי הארץ ליושבי חו"ל, ומהי משמעות הדבר מבחינה מעשית. והנה במאמרים הקודמים ראינו שהשי"ת נקרא 'אלוקי הארץ', ונתבאר שהקב"ה רצה להתגלות בגילוי פרטי ומיוחד בתוך הבריאה, ובחר לו ארץ מיוחדת ועם מיוחד שאותם מנהיג בהנהגה פרטית למעלה מדרך הטבע, ובכך יש לו גילוי בעולם. ועוד נתבאר מדברי הספרי [פרשת עקב, מג] שבזה תלוי כל ענין המצוות, משום שהופעת הקב"ה בעולם היא רק על ידי המצוות, שהם בגדר תכשיטי האשה לפני בעלה, שבכך מושכת את לבו אליה, וכל זה שייך רק כאשר השכינה - כנסת ישראל נמצאת לפני בעלה, אבל כאשר אינה בביתו לא שייך כל ענין המצוות. ובהשקפה חיצונית נראה מזה שלמצוות בחו"ל אין חשיבות וערך עצמי. והדבר לא יתכן, וצריך ביאור. 'שלא יהו עליכם חדשים' אמנם יש להתבונן במה שנתנו חז"ל טעם למה התחייבנו...

בדין גזל חמץ ועבר עליו הפסח - חלק א - ראיית הגמרא מדין זה דייאוש לא קני א. ב"ק סו. אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא וכו' מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה מוצא אבידה לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה קני ליה האי נמי כיון דמייאש מרה קני ליה אלמא קני או דלמא לא דמיא לאבידה אבידה הוא דכי אתאי לידיה בהתירא אתיא לידיה אבל האי כיון דבאיסורא אתאי לידיה מדרבנן הוא דאמור רבנן ניקני מפני תקנת השבים ורב יוסף אמר יאוש אינו קונה ואפילו מדרבנן: איתיביה רב יוסף לרבה גזל חמץ ועבר עליו הפסח וכו' וילה"ק דהא אי נימא דיאוש קונה רק מדרבנן לכאו' לק"מ, דודאי יכול לומר דאינו רוצה בתקנה כיון דנעשה רק לטובתו כבכל תקנה דרבנן שיכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים, ובספר כוס הישועות כתב בזה בתרוצו הא' דאיה"נ דמקשי' רק להצד דהוה...

נתבאר במאמרים הקודמים ענין 'משפט אלוקי הארץ', שהשי"ת בחר לו לנחלה את ארץ ישראל, ששם הוא שוכן, ומנהיג את כל ענייני הארץ בעצמו, בשונה משאר ארצות שאינו אלא 'אלוקי השמים', שאינו שוכן בארץ ואינו מנהיג אותן אלא על ידי שליחים וממונים. ונתבאר שכל ענין המצוות תלוי בדבר זה, עד שאמרו חז"ל שקיום המצוות בחו"ל אינו אלא כדי שלא ישתכחו מהם כאשר יחזרו, ולולי שהיו עתידים לחזור לארץ לא היה טעם בקיום המצוות בחו"ל. הבנה זו יוצקת משמעות חדשה במהות ענין המצוות, כי לפי תפיסתנו בפשטות, לא אמור להיות חילוק בין המקומות, ואם אנו רואים שמקום המצוות הוא רק בארץ, מתבאר שתוכן המצוות הוא לא כפי שאנו תופסים אותו, אלא יש לו משמעות אחרת. והדבר צריך פירוש. 'לבבתני אחותי כלה' והנה נתבאר מדברי חז"ל [ספרי פרשת עקב, מג] שהטעם שהמצוות אינן שייכות אלא בארץ, הוא מפני שהמצוות...

למעבר לחלק א' הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ב' - ביעור חמץ מפי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א שנת ה'תשע"ח בתוספת מקצת הערות ממני הקטן ז] בביטול חמץ אנו מדקדקים שלא לומר "ליבטל וליהוי הפקר בעפרא דארעא", (בתוספת וא"ו – וליהוי), שמלשון זה משמע שכוונתו לבטל החמץ וגם להפקירו [ושההפקר יהא כעפרא דארעא], והרי בהפקר אין יוצאים המצוות עשה, והמצווה הוא לבטלו כעפר ולא להפקירו כעפר וכמבואר בראשונים, ולכן ראוי לומר "ליבטל – ליהוי הפקר כעפרא דארעא" בלא וא"ו, שבזה משמע שגוף עשייתו הוא ביטול ולא הפקר, אלא שע"י הביטול נעשה ממילא הפקר. ח] ראוי שמי שאינו מבין ארמית שיאמר התרגום המדויק בלשון הקודש או בשפה המדוברת, וראוי להודיע ש"חמירא" היינו שאור ו"חמיעא" הוא חמץ, [וכמבואר בתרגום אונקלוס], ולא להיפך כמו שנדמה לרבים. ט] ראוי להוסיף כשמבטל ביום...

בגדר חמץ שאינו ידוע חלק ב' מאמר קודם בסדרה בגדר חמץ שאינו ידוע חלק א' והנה כל ד' המהרש"ל להעמיד בד' תוס' דמיירי דהוי ספק אם כלל איכא חמץ אין זה כפשטות ד' תוס' דמד' שם נראה מבואר דאיסור ב"י וב"י אמור בחמץ ידוע אולם בחמץ שאינו ידוע היכן הוא אינו עובר עליו משום ב"י שאינו ידוע ולפ"ז כל שנופל ספק במציאות החמץ אם בכלל קיים או לאו אינו עובר אב"י וב"י משום דאינו מצוי. וכך נקטו כמה מהאחרונים בדעת תוס' עיין בפרי חדש סי' תלא שנוקט בדעת תוס' שאין ב"י וב"י בחמץ שאינו ידוע "דאע"ג דאיכא חמץ ידוע כיון שאינו ידוע היכן הוא אינו עובר משום דכתיב לא ימצא והרי זה אינו מצוי" וכ"כ הפמ"ג במשב"ז סי' תלה סק"א בדעת תוס' שאין ב"י וב"י בחמץ לא ידוע "דאי אפי' חדר שתשמישו כל השנה כיון שא"י היכן הוא מ"ה אין עובר כל שלא הטמין בידים". וכן נוקט שם בדעת רש"י עיי"ש. וכן...

כמה דרכים בגדר חמץ שאינו ידוע בדעת תוס' בגמ' פסחים כא. - למה לי למיתנא בהמה למה לי למיתנא חיה צריכא דאי תנא בהמה דאי משיירא חזי לה אבל חיה דאי משיירא קמצנעא לה אימא לא ואי תנא חיה משום דאי משיירא מיהת מצנעא אבל בהמה זימנין דמשיירא ולא מסיק אדעתיה וקאי עליה בבל יראה ובבל ימצא אימא לא צריכא עיי"ש. ובתוס' שם כתבו וז"ל ואי אשמעינן חיה משום דמצנעת לה - ואין עובר משום בל יטמין דבל יטמין נפקא לן מלא ימצא ואין זה מצוי כיון שאין ידוע היכן הוא וכן משמע בפ"ק (דף ו:) דפריך וכי משכחת לה ליבטלה משמע דכל כמה דלא משכחת לא עבר בבל יראה. הק' רשב"ג היכי שרי להאכיל לחיה שדרכה להטמין הא תנן בפ"ק (דף ט:) מה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה אחריו וכ"ש שאסור ליתן בפניהם ויש לחלק בין חיה לחולדה המגדלים בבתים דההיא לא מצנעא כולי...