איך נהגו כל השנים בירושלים בפורים המשולש, לענין מנין לנשים?

[שייף נפיק]

כנודע נחלקו המשנ"ב והחזו"א אם בפורים המשולש שמקדימין לקרוא המגילה בי"ד אם הוא נחשב לקריאה בזמנה או לאו, ונפק"מ אם נשים צריכים לקרות בי' או אי"צ ובמשנ"ב החמיר בזה, והחזו"א כ' להקל יעוי' בדבריו שכ' כמה צירופים ולא ברירא כ"כ אם כונתו שיש ע"מ לסמוך אבל ראוי להחמיר ועיקר דבריו להקל עכ"פ במנין של י' נשים, ולענין קטן אי מצטרף נסתפק שם עיי"ש כ"ד.
ויש לברר מה היה המנהג כל השנים בירושלים אם החמירו ע"ז כדעת המשנ"ב שהרי לכאו' קשה בהווה מאוד הענין להצריך הנשים לשמוע במנין של בני חיובא שהרי עסוקים בטפלי וכו', ואמנם החזו"א כ' להקל, [ושמעתי שכ' זה לבקשת אנשי ירושלים שביקשו למצוא צדדי קולא וצ"ע], וירושלים שרבות בשנים נהגו בה ע"פ חכמים וסופרים מה היו עושים בה כל השנים, אתמהה .
ואולי הביאו י' אנשים שכבר קראו ויצאו יד"ח וגם זה מהני למנין בני חיובא, וצ"ע.

 

[זרח לווין]

לענ"ד
מקובל לעשות שני מנינים ובא' נמצא הבעל ובשני האשה.

 

[הצעיר שבחבורה]

כמדו' בספרו של הגרמ"מ קארפ מובא שהוראת רבני ירושלים היא להחמיר במידת האפשר.
אך, במקרה שאי אפשר ניתן לקרוא בברכה ביחיד.

 

[שייף נפיק]

כמדו' בספרו של הגרמ"מ קארפ מובא שהוראת רבני ירושלים היא להחמיר במידת האפשר.

כשאומרים להחמיר האם הכוונה שהצריכו להתפלל עם מנין בני חיובא או אפי' אם י' גברים בני חיובא ששמעו מגילה כבר ג"כ אפשר לצאת יד"ח כדין דבר שבקדושה או לאו??
אשמח לתשובה בענין זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

כשאומרים להחמיר האם הכוונה שהצריכו להתפלל עם מנין בני חיובא או אפי' אם י' גברים בני חיובא ששמעו מגילה כבר ג"כ אפשר לצאת יד"ח כדין דבר שבקדושה או לאו??
אשמח לתשובה בענין זה.

אין הספר תח"י כעת, אך כמדו' שמוזכר שם להקל בי' נשים.

 

[שייף נפיק]

אין הספר תח"י כעת, אך כמדו' שמוזכר שם להקל בי' נשים.

זה אומר שסומכים על החזו"א כפי שכתבתי בהודעה הראשונה, אבל המשנ"ב דלא ס"ל כן לא מהני אף זה, וע"ז שאלתי מה עשו בירושלים בזמן ר"ש סלנט ומהרי"ל דיסקין וכו' וכו', לא יתכן שלא היה בזה משנה סדורה והלא פורים המשולש מעשים שבכל כמה שנים הוא, ועד שבא החזו"א והניף ידו להקל מאי עבדו רבנן?

 

[הצעיר שבחבורה]

 

[הצעיר שבחבורה]

 

[הצעיר שבחבורה]

 

[שייף נפיק]

א"כ זה אומר שמנהג ירושלים היה להחשיבה כקריאה בזמנה עכ"פ לענין דיעבד,
אבל ממש"כ בפסקי הגרי"ח שצריכים בביהכנ"ס דוקא, נראה קצת שכונתו דבעי' להשתתף עם י' בני חיובא ולא מהני להביא אח"כ ולקרוא עם י' שיצאו כבר, האם אני צודק בדיוק זה??

 

[אמרי שפר]

כשאומרים להחמיר האם הכוונה שהצריכו להתפלל עם מנין בני חיובא או אפי' אם י' גברים בני חיובא ששמעו מגילה כבר ג"כ אפשר לצאת יד"ח כדין דבר שבקדושה או לאו??
אשמח לתשובה בענין זה.

כל העניין שצריך עשרה הוא משום פרסומי ניסא כמבואר בגמ׳ ובראשונים, אלא שבזה יש סברא אחרת שאם כבר נתפרסם הנס ע״י אותם אנשים אז כבר אין פרסומי ניסא ולכן אם רוצה לקיים פרסומי ניסא בוודאי יש עניין באנשים שלא שמעו (כמבואר במ״ב תר״צ ס״ד)
אבל אם יש עשרה נשים בוודאי יש פרסומי ניסא גם בזה
בכל מקרה זה לא שייך לדין דבר שבקדושה כלל

 

[הצעיר שבחבורה]

א"כ זה אומר שמנהג ירושלים היה להחשיבה כקריאה בזמנה עכ"פ לענין דיעבד,
אבל ממש"כ בפסקי הגרי"ח שצריכים בביהכנ"ס דוקא, נראה קצת שכונתו דבעי' להשתתף עם י' בני חיובא ולא מהני להביא אח"כ ולקרוא עם י' שיצאו כבר, האם אני צודק בדיוק זה??

דברי הגריחז בתשובתו

 

[אמרי שפר]

א"כ זה אומר שמנהג ירושלים היה להחשיבה כקריאה בזמנה עכ"פ לענין דיעבד,
אבל ממש"כ בפסקי הגרי"ח שצריכים בביהכנ"ס דוקא, נראה קצת שכונתו דבעי' להשתתף עם י' בני חיובא ולא מהני להביא אח"כ ולקרוא עם י' שיצאו כבר, האם אני צודק בדיוק זה??

בוודאי שאין כוונתו שצריך דווקא אצל גברים
דמאיזה טעם יצטרכו הרי כל העניין שצריך עשרה במגילה שלא בזמנה הוא משום פרסומי ניסא (מ״ב תר״צ ס״א) וא״כ מספיק שיהיו עשרה נשים ויהיה פרסומי ניסא לכו״ע
בוודאי כוונתו שבקריאה שעושין בבית בד״כ אין עשרה אבל בקריאה לנשים שעושין בביה״כ בד״כ יש עשרה

 

[אמרי שפר]

דברי הגריחז בתשובתו
הצג קובץ מצורף 1945

ייש״כ על המקורות
רק יש להעיר שמרן הגרי״ח זוננפלד בשו״ת נוקט להקל שערב שבת נחשב זמנה ממש לעניין זה שלא צריך עשרה מפני שהוא זמן קריאה לכל וא״כ יש פרסומי ניסא, ואילו בסדר פורים המשולש הוא כותב שיש להחמיר לקרוא בעשרה, כנראה שהוא סבר שמעיקר הדין זה נחשב זמנה ולכן לא צריך עשרה אבל יש לחוש לדעות הפוסקים שזה נחשב שלא בזמנה וממילא עשרה זה לעיכובא ולכן יש להחמיר יותר מכל שנה