כנודע נחלקו המשנ"ב והחזו"א אם בפורים המשולש שמקדימין לקרוא המגילה בי"ד אם הוא נחשב לקריאה בזמנה או לאו, ונפק"מ אם נשים צריכים לקרות בי' או אי"צ ובמשנ"ב החמיר בזה, והחזו"א כ' להקל יעוי' בדבריו שכ' כמה צירופים ולא ברירא כ"כ אם כונתו שיש ע"מ לסמוך אבל ראוי להחמיר ועיקר דבריו להקל עכ"פ במנין של י' נשים, ולענין קטן אי מצטרף נסתפק שם עיי"ש כ"ד.
ויש לברר מה היה המנהג כל השנים בירושלים אם החמירו ע"ז כדעת המשנ"ב שהרי לכאו' קשה בהווה מאוד הענין להצריך הנשים לשמוע במנין של בני חיובא שהרי עסוקים בטפלי וכו', ואמנם החזו"א כ' להקל, [ושמעתי שכ' זה לבקשת אנשי ירושלים שביקשו למצוא צדדי קולא וצ"ע], וירושלים שרבות בשנים נהגו בה ע"פ חכמים וסופרים מה היו עושים בה כל השנים, אתמהה .
ואולי הביאו י' אנשים שכבר קראו ויצאו יד"ח וגם זה מהני למנין בני חיובא, וצ"ע.
ויש לברר מה היה המנהג כל השנים בירושלים אם החמירו ע"ז כדעת המשנ"ב שהרי לכאו' קשה בהווה מאוד הענין להצריך הנשים לשמוע במנין של בני חיובא שהרי עסוקים בטפלי וכו', ואמנם החזו"א כ' להקל, [ושמעתי שכ' זה לבקשת אנשי ירושלים שביקשו למצוא צדדי קולא וצ"ע], וירושלים שרבות בשנים נהגו בה ע"פ חכמים וסופרים מה היו עושים בה כל השנים, אתמהה .
ואולי הביאו י' אנשים שכבר קראו ויצאו יד"ח וגם זה מהני למנין בני חיובא, וצ"ע.
