ירושלים

  1. ה

    סיון י"א סיון - יומא דהילולא הגה"צ רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל ה'מנחת יצחק' גאב"ד ירושלים

    הגה"צ המנחת יצחק נולד בשנת תרס"ב בדאלינא שבגאליציה, לאביו הגה"ח ר יוסף יהודה מתלמידי הערוגת הבושם זצ"ל. בילדותו עבר אביו להתגורר במונקאטש כאן עלה ונתעלה ובדיבוק חברים המית עצמו באהלה של תורה רוב שעות היממה. הוסמך להוראה ע"י הגאוה"צ מהר"מ אריק מהר"ש ענגיל ומהרש"ג מסעמיהאלי, שמו יצא לתהילה ועמד...
  2. י

    לעורר ליבי שבועות

    למה התורה לא ניתנה בירושלים?
  3. ה

    ל"ג בעומר החתם סופר על מירון - למה באה פורענות? "קנאת ירושלים"

    ה'חתם סופר' מצטט את דבריו של אליהו הנביא זכור לטוב, שלפיהם רעידת הארץ נובעת מקנאת ירושלים, ומסביר כי ירושלים היא "שער השמים", מקום עקידת יצחק, חלום יעקב והר הבית, ושכינה שלא זזה מכותל המערבי. לדבריו, במשך כמאה שנים העדיפו רבים לעלות לצפת ולמירון, לקברי הרשב"י והאר"י, בעוד ירושלים – העיר שנקראת...
  4. י

    ירושלים העתיקה ירושלים 1925 סרטון נדיר

  5. א

    שיר שלום עירי

    שיר באווירת ימי החודש שנגאלו ועתידין להיגאל בו - אשמח לתגובות שלום עירי שאלו לשלום עירי לבטח היא יושבת אם בדד שאלו היכן דודי אם במקומו הוא, אולי נדד תנו מנוח לכף רגלה דברו לליבה השותת נחמוה הנה הוא בא מן ההרים שב מלשוטט נכון הטוב לשכניה והשקט נחלתם ומראות כלו עיניה את שפורח...
  6. ה

    אדר כ"ח אדר - יומא דהילולא הגאון החסיד רבי אשר שולמן זצ"ל ירושלים – טבריה – בני ברק. זקן חסידי בויאן בארה"ק, גאון מופלג וכרכא דכולה ביה

    הגאון רבי אשר מאיר שולמן זצ"ל נולד בירושלים בין החומות בשבט תרנ"ז. אביו היה רבי שמואל (זעליג) שולמן. רבי אשר מאיר שולמן למד בצעירותו בישיבת שער השמים בירושלים, בתקופה שהיתה גם ישיבה לבחורים והגרצ"פ פרנק שימש בה כראש ישיבה, ובאחד ממכתביו כותב רא"מ שולמן על הגרחי"ל אויערבך ראש ישיבת שער השמים...
  7. מ

    חידה בסיפור למה הוסרו המודעות הללו מקירות ירושלים?

    לפני כמאה שנה פורסם הכרוז המצורף ברחובות ירושלים, אך כעבור זמן קצר הוסרו המודעות כולן [למעט זו שנותרה בידי אספן...] המודעות הוסרו בהוראת אלו שחתמו עליהן... מדוע הוסרו המודעות?... מפאת כבודם של החותמים הוסרו שמותיהם מהכרוז...
  8. ח

    כללי מצוות קריעה על ערי יהודה וירושלים

    מתוך לישועתך קיווינו הגראי"ש
  9. ש

    מנהגים מנהג ירושלים

    רבים מצאצאי הפרושים בירושלים נוהגים כהגר"א בדברים מסוימים ובדברים אחרים לא. פעם ראיתי באיזה ספר שעל כל דבר ישבו שבעה זקנים להכריע אבל לא היה מקור או פירוט מי הם. גם מנהגים נוספים על פי פסקי גדולי ירושלים.
  10. הספרן

    יצירות השקדייה פורחת על רקע ירושלים והכותל

  11. ח

    גליון הפיקוח - העדה החרדית ירושלים

    עלון מס' 1
  12. פ

    קידושין מי נטל את הקבין? המקום או האנשים?

    בגמ' קדושין מט ב מובאת מימרא ידועה "עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם כולו עשרה קבים יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו עשרה קבים עשירות ירדו לעולם תשעה נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו י' קבים עניות ירדו לעולם תשעה נטלה בבל ואחד כל העולם כולו...
  13. ש

    מנהגים מנהג ירושלים - קוים לדמותה

    מאז ומעולם ידוע על הרבה ענינים שהנם גופי תורה הנוגעים לחיי היום יום אשר הבריח התיכון עליו הוא נשען הוא מנהג ירושלים, רציתי לדעת ברשות חכמי ורבני הפורום דכאן, באיזה ענינים הוא נקבע, ועל פי איזה מגדולי חכמי ירושלים הוא, ועד כמה הוא שיקול לנהוג על פיו, [גם חסר לי המידע ההסטורי מאיזה שנה הוא הובא...
  14. ה

    לקראת העצרת המיליון זעקה לגאולה דברי אדוננו הגר"א

    אדוננו הגאון מוילנא בספר קול התור כותב שאם מתאספים 60 ריבוא בשערי ירושלים וזועקים גאולה יש בכוחם לבטל כוח ס"מ ולזכות לגאולה. למה שלא נזעק בעצרת? ציטוט קול התור שאלתי את פי רבנו אם יהיה האפשרות במציאות הגשמית להעביר את כל ישראל בפעם אחת לארץ ישראל כיצד לעשות, הרי יעמדו לפנינו שאלות רבות וקשות...
  15. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע ציפית לישועה - אתרוג למהדרין

    ראיתי מביאים בשם הגאון רבי זלמן לעווי בהר"ן שאין לקנות אתרוג חסר בשנה שחל יום ראשון בשבת משום ציפית לישועה. (וכנראה טעמו שלאחר שיבוא משיח צדקנו ויבנה בית מקדשנו יהיו ד' מינים ניטלים בגבולין ביום הראשון אפילו בשבת, כמבואר בגמ' סוכה מג: ועיי"ע תוס' ר"ה כט: ד"ה אבל). אמנם חשבתי לומר שיש לחוש אף...
  16. ע

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע מנהג אנשי ירושלים מתי?

    אנשי ירושלים היו נוטלים את לולביהם כל היום, וצ"ב מתי הוי, הא קודם החורבן נהגו ליטול לולב רק במקדש כל ז', ולשי' רש"י במקדש ולא בירושלים, וא"כ כיצד איתא שהיו הולכים כל היום בלולביהם, ואחר החורבן צ"ב כמה אנשים היו בירושלים שהמשנה קוראת להם אנשי ירושלים, ויל"ע בזה.
  17. ר

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע סוכות נחלים - ירושלים

    הנה נפוץ מאד ברבים סוכות להרכבה אשר נקראים "סוכות ירושלים". הסוכות האלה נוחים במיוחד לזוגות צעירים שקונים ערכה להרכבה ותוך מקסימום שעה (למתקשים) הסוכה בנויה. דא עקא, שהדפנות של הסוכה הם סדינים. והנה דבר זה נפתח בגמרא, אמר רב אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה. ע"כ...
  18. ג

    ראה איך נתחלקה ירושלים לב' שבטים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (יב יד) פירש רש"י בחלקו של בנימין. ובברייתא ביומא יב. מבואר שירושלים היתה חלק ממנה בשבט בנימין וחלק ממנה בשבט יהודה, דתניא שם "מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי...
  19. ל

    ציון וירושלים

    בהרבה מאד מקומות חוזרת על עצמה כפילות הלשונות ציון וירושלים [כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, נחמת ציון וירושלים, שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים, התנערי מעפר קומי שבי ירושלים התפתחי מוסרי צוארך שביה בת ציון, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים, ואף בתפילה הם מחולקים...
  20. ג

    עקב דוד תיקן ברכת בונה ירושלים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח י) בגמ' ברכות מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש...
חזור
חלק עליון