מאמר תורני אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע (1 צופה)

סוג המאמר

מאמר הלכתי

אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע​

שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר שבקדושה, האם מותר לענות או לא?

תשובה:

מסברא היה נראה שאפשר לומר דברים שבקדושה, כיון שכעת הוא לא באמצע שמו"ע, וכל הדין שאינו מפסיק באמצע שמו"ע הוא מפני שהוא עומד לפני המלך ואינו מהכבוד שיאמר דברים אחרים, אבל כאן אינו "באמצע" ואינו כעומד לפני המלך.

אבל ידידי הרה"ג ר' אפרים שטרן שליט"א אמר לי דבר נפלא, וע"פ דבריו אפשר לפלפל הרבה.

מבואר במגן אברהם (סימן קיא ס"ק א) שפסוק "ה' שפתי תפתח" הוא מכלל התפילה, וכפי שכותב שם: "אבל במוסף ומנחה מותר לומר פסוקים קודם ה' שפתי תפתח אבל לא אח"כ דפסוק זה מכלל התפלה הוא", כלומר, אחר שאומרים פסוק זה הוא כבר באמצע שמו"ע ואסור לומר פסוקים.

והוא ע"פ המבואר בגמרא בברכות (ד, ב): "אלא: התם כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח - כתפלה אריכתא דמיא". וכן ביארו במחצית השקל ובפרי מגדים.

וכן ש"ץ שחוזר התפילה צריך לחזור על פסוק ה' שפתי תפתח, וכפי שנפסק בשו"ע (סימן קיא סעיף ב), וביארו האחרונים כיון שזה חלק משמו"ע.

ואסור לענות דברים שבקדושה אחר שאמר ה' שפתי תפתח, שהוא כבר באמצע התפילה, וכפי שמבואר בסימן סו סעיף ז שכתב הרמ"א שיש נוהגין לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל, כתב שם המשנ"ב (ס"ק ל"ה): "ודוקא אם לא התחיל עדיין הפסוק של אדני שפתי תפתח דמשם ואילך הוי כתפלה". ומקורו מהאליה רבה שכתב (שם ס"ק י'): "ופשוט דאף לרמ"א אין עונין אלא קודם אדני שפתי תפתח, אבל אח"כ אין להפסיק כלל דהתחלת התפילה הוא, וכ"כ לחם חמודות דף ו' [פ"א אות נג]". והלחם חמודות הזה הוא המקור של המג"א הנ"ל שכתב לא לומר פסוקים לאחר ה' שפתי תפתח.

וכך כתב בדברי חמודות (ברכות פרק א סימן י ס"ק נ"ג): "ומטעם זה נ"ל ג"כ שאפילו במנחה ומוסף לא יהא רשאי לומר הפסוקים כי אם קודם ה' שפתי שהרי אמרו דה' שפתי כתפלה אריכתא דמיא".

הרי שהבין שהכוונה בלחם חמודות שהביא המג"א להלכה וכן הפוסקים אחריו לא רק לפסוקים סתם אלא אפילו לדברים שבקדושה. וכך פשוט מסברא.

והנה, לגבי מי שטעה ואמר מוריד הגשם בקיץ שצריך לחזור לראש, כתב בשערי תשובה (סימן קיד ס"ק ד): "ומבואר בריטב"א חידושי תענית במקום שחוזר לראש הברכה ראשונה אינו חוזר לומר ה' שפתי תפתח". וכן כתב במשנה ברורה (סימן קיד ס"ק כא): "חוזר לראש התפלה - והטעם דג' ברכות ראשונות חשובות כחדא וא"צ לחזור ולומר פסוק ד' שפתי תפתח". ובשער הציון מביא למקור את דברי השערי תשובה.

וז"ל הריטב"א (חדושי הריטב"א תענית ג, ב): "והא קי"ל (ברכות ל"ד א') דכל שטעה [באחד] מג' ראשונות חוזר לראש והיינו לברכה ראשונה, וא"צ לחזור ולומר ד' שפתי תפתח".

כשנדייק בדברי הריטב"א נראה שסובר שכיון שטעה באחד מג' ראשונות צריך לחזור לראש אותה הברכה א"כ הוא כבר באמצע שמו"ע, זה לא שמתחיל מחדש שמו"ע, אלא שחוזר לראש הברכה והוא כבר באמצע שמו"ע, וע"כ אי"צ לחזור ולומר ה' שפתי תפתח.

ונסביר דבריו יותר, הנה פשוט לנו שאם חוזר מחמת ששכח הזכרת גשמים בברכת השנים שחוזר לברכת השנים אם שכח גם בשמע קולנו, פשוט שאי"צ לחזור ולומר ה' שפתי תפתח, שהרי הוא באמצע שמו"ע, ורק חוזר כמה ברכות, ע"ז מוסיף הריטב"א, אל תאמר כך רק כשחוזר למקום שעדיין אמצע שמו"ע, אלא ה"ה שחוזר לתחילת שמו"ע, הלא אין חילוק ביניהם, כל פעם שחוזרים לראש אתה כבר באמצע שמו"ע, אתה באמצע התפילה.

היוצא מדברי הריטב"א שהחזרה לראש אינו שמו"ע חדש אלא המשך, ונפק"מ שאסור להפסיק כלל, לא בדיבור, לא בשהיה, לא בהליכה למנין חדש כדי להתפלל במנין, וכן אי"צ מנין, שהרי התחלת שמו"ע עם מנין ואי"צ לסיים שמו"ע עם מנין, בקיצור, הוא עומד עדיין באמצע שמו"ע לכל דבר.

א"כ פשוט שגם על דברים שבקדושה אסור לענות כמו שעומד באמצע שמו"ע.

אבל נראה, שבאופן שעקר רגליו וצריך לחזור לראש, אז א"א לומר כדברי הריטב"א, כיון שעקר רגליו וכבר אינו עומד לפני המלך, הוא כבר אינו באמצע שמו"ע שרק חוזר לומר עוד ברכות, אלא סיים תפילתו וצריך לחזור ולהתפלל תפילה חדשה. כך נראה פשוט מסברא, וכך גם כותב רבינו יהונתן מלוניל (על הרי"ף ברכות דף כ עמוד א לפי דפי הרי"ף): "ואם סיים חוזר לראש, לראש כל התפלה, ולא סגי ליה בהחזרה לאתה חונן, דמאי שנא לחזור אתה חונן יותר מאבות וגבורות, דהא טעה בג' אחרונות ואפילו הכי אין מחזירין אותו יותר מג' אחרונות אלא ודאי חוזר לגמרי מיי שפתי תפתח". ואף שאפשר לומר שחולק על הריטב"א, וא"א להביא ראיה מראשון אחד לראשון אחר, אבל מסברא נראה כן, וכפי ההסבר הנ"ל, שעומד באמצע התפילה וחוזר על ברכה הוא באמצע שמו"ע ורק אומר עוד ברכה, אבל כשגמר הרי סילק עצמו מהתפילה.

וכך ראיתי כותב הגאון רבי משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כד), וז"ל: "אבל פשוט שמי שטעה בתפלתו באופן שצריך לחזור לראש כשהוא עדיין עומד בתפילה, שלא עקר רגליו, שלא יצטרך לחזור אלא לתחלת ברכה ראשונה שהוא מברוך אתה ה', ולא מה' שפתי. מאחר דהתפילה עצמה מתחלת בברכה ראשונה שהוא מריש הברכה, שהתחלתה הוא מברוך אתה ה' דברכת אבות. ולא הופסק חשיבות עמידתו בתפילה מצד החיוב שעליו לחזור לראש, וממילא נשאר חשיבות אמירתו פסוק דה' שפתי, מאמירתו ה' שפתי קודם לפעם הראשון שהתחיל הברוך אתה ה', אף שהוצרך לחזור עליו פעם שני. ומפורש דין זה בריטב"א תענית דף ג' ע"ב ד"ה ושמעתי, שכתב והא קי"ל דכל שטעה בג' ראשונות חוזר לראש והיינו לברכה ראשונה וא"צ לחזור ולומר ה' שפתי תפתח. והוא פשוט ולית מאן דפליג עליה. ובאם כבר פסק תפלתו, דהוא כשעקר רגליו, ונזכר שלא הזכיר ר"ח או חוה"מ דצריך לחזור להתפלל, שלא שייך להחשיבה תפילה אחת עדיין, מאחר שכבר גמרה אף שלא הפסיק בדבור, וכ"ש בהפסיק, צריך לומר ה' שפתי קודם, משום שהופסק בהכרח כבר תפלתו הראשונה שאמר לפניה ה' שפתי. ועל חזרה זו נראה מש"כ בסידור רב סעדיה גאון (הוצאת מק"נ עמוד כ"ג) דחוזר גם לה' שפתי, דהא כתב דינו על מי ששכח יעלה ויבוא בר"ח, שרק אחר שעקר רגליו וכדומה חוזר לראש התפילה, שפיר סובר שצריך לחזור גם לה' שפתי. וליכא שום סתירה וקושיא מסידור ר' סעדיה גאון למה שכתב הריטב"א שא"צ לומר ה' שפתי, והוא לע"ד פשוט וברור".

וכן ראיתי כותב בקצות השלחן (סימן כא בדי השלחן ס"ק ו') וז"ל: "ומסתבר דהיינו דוקא כל זמן שלא סיים התפלה, אבל אם סיים תפלתו וחוזר לראש הרי הוא ממש כמתחיל תפלה חדשה וצריך להמתין כדי הלוך ד' אמות כמ"ש בפנים, נראה שיאמר ג"כ ה' שפתי תפתח כמו הש"ץ שאומר ה' שפתי תפתח קודם שמתחיל החזרה". ומביא ראיה מהשערי תשובה שאומר לגבי הזיד ושח באמצע התפילה שצריך לומר גם ה' שפתי תפתח.

ע"כ מה שנראה לענ"ד וכן כתבו הרבה פוסקים, אבל למען האמת יש לציין שבכל נקודה יש מחלוקת.

תחילה על היסוד שאחרי ה' שפתי תפתח אסור לענות דברים שבקדושה, שכך נראה מהמג"א והמשנ"ב ועוד, אבל גם בזה יש חולקים [ואם חולקים ע"ז א"כ גם בחוזר לראש שאוחז כבר אחר ה' שפתי תפתח כפי שכתב הריטב"א, עדיין אפשר לומר שכל זמן שלא התחיל שמו"ע ואוחז באמצע שמו"ע מותר עדיין לענות דברים שבקדושה, ואף שי"ל שכאן התחיל כבר שמו"ע והחזרה הוא כמו שאוחז עדיין באמצע, אבל אינו מוכרח, שי"ל שאינו אומר ה' שפתי תפתח כיון שעדיין באמצע התפילה ועומד לפני המלך ואי"צ לומר עוד פעם ה' שפתי תפתח, אבל זה שמו"ע חדש, משא"כ אם נאמר שמאחר ה' שפתי תפתח הוא באמצע שמו"ע, א"כ לא משנה אם זה שמו"ע חדש או לא, למעשה הוא באמצע שמו"ע],

בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת ויקהל סעיף י) כתב: "בתפלת המנחה אם התחיל פסוק אדני שפתי תפתח ועדיין לא התחיל בברכה, ושמע קדיש או קדושה או ברכו, העלתי בסה"ק מקבציאל יענה קדיש וקדושה ויחזור לומר פסוק אדני שפתי תפתח ויתפלל, ואף על גב דבאמת פסוק זה הוא בכלל תפלת העמידה, לא דמי לדין יהיו לרצון אמרי פי וכו' הראשון דכתבנו לעיל שהוא מכלל התפלה, דאע"פ ששמע קדיש וקדושה אחר חתימת הברכה לא יענה קודם פסוק יהיו לרצון, התם שאני משום דאם יענה הו"ל מפסיק באמצע התפלה ואין תקנה לדבר זה, משא"כ הכא כיון דליכא ברכה בשם ומלכות בפסוק זה אין כאן הפסק, כי יכול לחזור ולאומרו פעם שנית". אבל עי"ש שמסתפק גם אם כבר אמר ברוך אתה ה' שיאמר למדני חוקיך ואח"כ יחזור ויאמר ברוך וכו', וזה פלא.

ועוד מקור נכבד שסובר כן, במקור חיים (לחוות יאיר, סימן קכב ס"ק א') ששם מאריך בענין הפסק בין שמו"ע ליהי לרצון אמרי פי, וסובר שמותר להפסיק לדברים שבקדושה, ומסיים: "וכן נ"ל שבין ה' שפתי תפתח לי"ח מפסיק ג"כ מטעם שכתבתי, ואינו רק הקדמה ונטילת רשות", וממשיך: "ולכן נ"ל דכל היכא דמפסיק בי"ח שצריך לחזור לראש התפילה אינו חוזר ואומר ה' שפתי תפתח". כלומר, הוא אוחז גם המדין שאינו חוזר לומר ה' שפתי תפתח כיון שכבר ביקש כך והוא עומד לפני המלך, אבל סובר גם שאין שום בעיה לומר דברים שבקדושה ביניהם. [ולא כבן איש חי שאמר לחזור ולומר ה' שפתי תפתח, וכן אמר שביהי לרצון אמרי פי אסור, אלא חולק וסובר שאין בעיה לומר דברים שבקדושה אחר ולפני פסוקים אלו]. אבל למעשה אין ההלכה כדבריו לגבי יהי לרצון, ורק מחמת שאנו אומרים תחנונים שם כתב הרמ"א שמותר לענות על דברים שבקדושה, אבל לולי זה אסור לענות וכדברי המחבר, א"כ א"א לפסוק כדבריו לגבי ה' שפתי תפתח, שהכל בנוי על דעתו שגם ביהי לרצון אין בעיה להפסיק לפני זה[1].

סוף דבר - שדברי הבן איש חי מחודשים, ודברי המקור חיים אינם אליבא דהלכתא, וע"כ להלכה אין להפסיק בין ה' שפתי תפתח לשמו"ע, וא"כ חידוש הנ"ל נכון.

עוד נקודה שיש מחלוקת בזה, למעלה כתבתי בפשיטות שאם עקר רגליו וצריך לחזור לראש, צריך לחזור ולומר ה' שפתי תפתח, כיון שזה שמו"ע חדש לגמרי, ובאמת בזה יש מחלוקת - שבשערי תשובה בסימן תכב על הדין שבעקר רגליו ושכח בר"ח יעלה ויבוא שצריך לחזור לראש, כתב: "ואם צריך לחזור לראש א"צ לפתוח אדני שפתי". וכך משמע מהמקור חיים הנ"ל. אבל לענ"ד נראה כנ"ל שפשוט שאם מתחיל שמו"ע מחדש צריך לומר ה' שפתי תפתח.

ויש לציין גם לדברי הערוך השולחן (סימן קיד סעיף ח) שחולק על כל הדין שלא לומר ה' שפתי תפתח, וז"ל: "ויראה לי שצריך לומר עוד פעם הפסוק ה' שפתי תפתח דכיון דתקנוהו רבנן לומר קודם התפלה ואמירתו הקודמת כבר נפסק בהברכות והם בטילים ולכן צ"ל מחדש.. [ובש"ת כתב שלא לומר עוד ה' שפתי תפתח וצ"ע]". אבל הפוסקים סוברים כריטב"א, ויש להביא ראיה מדבריו להנ"ל שאם נאמר שלא צריך לומר ה' שפתי תפתח הטעם הוא כיון שזה שמו"ע אחד ועדיין באמצע שמו"ע, שהרי הוא חולק מטעם זה, הרי שמי שלא סובר כך סובר להיפך.

---

[1] ומזה ילמד אדם לא לסמוך על ליקוטים, שראיתי מביאים את המקור חיים הזה כדעה שחולק על המשנ"ב, אבל למעשה זה אינו, כיון שזה לשיטתו ביהי לרצון ששם זה נגד שו"ע מפורש וכל הפוסקים וכנגד ראשונים כפי שהוא עצמו כותב ואין ההלכה כן, ואי"ז דעה כלל להלכה, ואסור לפסוק מליקוטים אלא צריך לעיין ולראות האם דעה זו הוא בר קיימא או לא.