חידוש

ברצוני לצטט ל' מאור עינינו הרמב''ן שנתקלתי בו כעת במהלך עיוני בד' קדשו, וז''ל: רמב"ן בראשית פרק ו פסוק ט באמצע הדיבור ואחר שאמר שהוא איש צדיק, כי איננו איש חמס ומשחית דרכו כבני דורו החייבים, אמר שהיה מתהלך [א.ה. את האלוקים התהלך נח] את השם הנכבד ליראה אותו לבדו, איננו נפתה אחרי הוברי שמים...

החתם סופר בדרשות (שבת הגדול דרוש י') כותב דהא דקיימא לן דעלות השחר חשוב יום הוה רק לבני ישראל, דהא דעלות השחר חשוב יום הוה הלמ"ס עד דאתא נחמיה ואסמכיה אקרא כדאיתא במגילה (כ' ע"ב), ולכאורה לדעת רבא דיליף לה מקרא דויקרא אלוקים לאור יום, א"כ ליכא חילוק בין גוי לישראל דהא לא הוה הלמ"ס ולעולם עלות...

היכן לכאו' יש להוכיח חידוש ממקום שניית ההלכה בטוש"ע, אך למעיין היטב בטור יש להוכיח אולי להפך?

פרשת וילך האם מישהו ראה את זה או יכול לעלות את זה

בדרשות חת''ס דף כו ד''ה ואמנם כתב לחדש חידוש גדול, בהקדם מה שדקדק מאי קאמר בבוא כל ישראל, ומבואר ברמב''ם שהמלך צריך להקהיל את העם ע''י חצוצרות ולכאורה מה צורך בזה הלא בלא''ה נקבצים לצורך ראיית פנים בעזרה, אלא מבאר החת''ס ע''פ דברי הר''ן בראש השנה דף לג על המשנה דהשומע מן המתעסק לא יצא אפ' למ''ד...

עיין חת''ס בדרשות דף כו שמקשה דיש להבין למה ציוה התורה להביא הטף שהגיעו לחינוך אע''פ שיש בזה תיקון לגבי הטף שיתחנכו אבל יש בזה מכשול להאב שיתכוין להסביר דברי המלך להתינוק ולחנכו ועי''ז יפסיד את המצוה שלו של מצות הקהל ולאו כל אדם יכול להתאפק לכוין ב' כוונות, ע''פ דברי הר''ן בראש השנה דף לג על...

ראיתי חידוש גדול בדרשות חתם סופר [ח''ג כט ב ד''ה תהלים] לגבי הגמ' ר''ה ח: מלך וציבור מלך נכנס תחילה או משום דלאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף, וכתב החת''ס כמה נפק''מ בין הטעמים ובתוך הדברים כתב וז''ל נפקותא בהיפך כשדנים כל המלכים ומסתמא המלך היותר גדול נכנס תחלה...

כתב הרוקח [סי' שכט ד"ה אין להפסיק] אם דיבר שאר דברים בין ברכת המוציא לאכילתו צריך לברך המוציא פעם שנית אבל אם אכל הבוצע מעט והסיחו הא נפקי כולהו כדמשמע בשילהי בכל מערבין [עירובין מ:] דאי יהבי לינוקא נפקו עד כאן, מבואר מד' דאע"פ שאם שח הבוצע חוזר ומברך מ"מ אם טעם כבר ואח"כ השיחו השומעים אע"פ...

ידועים בבי מדרשא דברי הריטב''א בחולין שכתב שמי שבירך על נטילת ידים ונמלך ולא אכל לא הוי ברכתו ברכה לבטלה כאן המקום להביא נידוני הפוסקים בזה אי הוי רק לענין נטילת ידים או שאפשר להשתמש בחידוש זה גם לשאר מקומות ומהו באמת הביאור בחידוש זה וכו'

אעתיק מה שראיתי דבר פלא בהעמק דבר [א לג] שכתב שיש עוד היום 'מן' במדבר שכתב בתוך דבריו שם וז''ל שאחר שכבר נעשה היה לטבע שאויר המדבר יגדל זרע גד בהליכת הטל כאשר יש עוד היום באותו מקום מן וכו' עכ''ל

נידון חידוש חילוקי דינים בנקובה (ונידון חיסונים וניתוחים לבהמה ולעוף.) תוכן הענינים א. מיני ההגדרות בתורה. ב. הגדרות טריפות האם הם החלט או בירור. ג. ונפקא מינה לבהמה שעברה ניתוח או חיסון. ד. מדוע נקב מכה שנסתם, בטריפות אינה חוזרת להכשירה ובפצו"ד חוזר להכשירו. ה. נקב מכה שנסתם, האם בשלב...

עיין שו''ת רב פעלים ח''ג או''ח סימן לב וצ''ב הלא בעינן תמימות, ומה שייך חצי שיעור כשאי''ז תמימות

שמעתי מהגר"ד פיינשטיין שליט"א משמיה דאביו הגרי"מ זצ"ל ששמע מהגר"א וסרמן הי"ד שמצד עיקר הדין היינו חייבים להשים כיפה על כל הראש כולו ממש, דהא דינא הוא "כסי רישך דתיהוי עלך יראה דשמיא" רק דבה בזה דינא דרובו ככולו דמהני מה ששם רק ברוב ראשו עכ"ד. ואמרתי אציע הדברים קמיה הרבים למען ישוטטו הציבור...

מבואר בגמ' בתחילת כיצד מברכים במסקנת הסוגיא שמקור חיוב ברכה על הנאה הוא מסברא שאסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה. ולכאורה מכוח סברא זו היה לנו לחייב לברך על כל הנאה חשובה וכבר כתב בספר הפרדס לבית מדרשו של רש''י שמאה ברכות מבוססות על ברכות כאלו. והנה ידוע הדיון בראשונים והאחרונים בשאלה האם...

היכן מצינו, אני מכיר ב' מקורות, ומה הפשט בזה

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (כ, ז). "סיפר כבוד קדושת מרן אדמו"ר [הכנסת מרדכי] זצוק"ל מסאדיגורא, מה ששמע בעצמו מאביו מרן אדמו"ר הקדוש והטהור קדושת אהרן זי"ע, עת היותו בשנת תרס"ט במקום המרפא "מארינבאד", ושם ביער נועדו יחדיו אדמו"ר קדושת אהרן זי"ע עם המבדיל בין חיים לחיים הרה"ק מגור...

ה' ימלוך לעולם ועד (טו, יח). או ירצה טעם אומרו ימלוך ולא מלך, כי בא סוס פרעה וגו', פירוש כולם היו בטביעה כסוס אחד, והכוונה בזה כי לא נמלט מהם עד אחד, כשם שיטבע אדם אחד יוטבעו כולם, והן אמת אם היה מגיד לעולם הפלגת ועוצם הנס, להכיר העולם גדולת תגבורת פאר נצחון והוד יסוד אמונתינו, אשר כל שומעיו...

ביורה דעה הלכות ריבית (סימן קס"ב סעי' ד) נפסק, שמי שיש לו שטר חוב על חבירו על סאה, ואין ידוע אם היה בהיתר שיצא השער או יש לו, או שמא היה ההלוואה באיסור. ומזה נוצר שאלה אם חייב להחזיר לו הסאה לפי דמיו עכשיו שאינו אסור משום ריבית, או רק כשוויו של זמן ההלוואה משום איסור ריבית. ההלכה היא שעל המלוה...

שמעתי מפי גברא רבא דהיכא שהמתגוררים הרי הם זוג, ליכא לדינא דבר מצרא, והוא משום דבאשה אי"ז שייך, ונפלאתי לידע מקור וטעם הדברים.

במח' המחבר והרמ"א לגבי מהדרין, דהשו"ע פוסק כהתוס' והרמ"א כהרמב"ם, כתב הט"ז "ובכאן יש חידוש המנהג שבני ספרד נוהגים כהתוס' ובני אשכנז כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות עיי"ש. וצ"ב מה החידוש, הרי הרמב"ם בעצמו כותב "מנהג פשוט בכל עירנו בספרד שיהיו כל בני הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין...