ארבעה עשר דברים נאמרו בארבה

[געגועים]

וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת

מרמז למה שאי' במדרש הגדול: היה הארבה הזה אוכל ולא נאכל היה נופל על פני המצרי ואוכל ומנקר את עיניו. וזהו וְכִסָּה אֶת עֵין - יושבי - הָאָרֶץ, וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת.

ובמושב זקנים: וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה, ק"ק למה אמר הכא המות יותר ממכת צפרדעים שהיו נכנסים במיעיהם ומקרקרים, ואותו הוא מות יותר מהארבה. וי"ל לפי הפירוש שמפרשים שהארבה היו אוכלים פניהם ומנקרים עיניהם זהו מות, ניחא. עכ"ל.

רק את המות בגימטריא כי היו מנקרים להם את עיניהם.

וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה

במדרש הגדול: רק את המות הזה שרוקו ממית, דאמר ר' נחמיה ארבעה עשר דברים נאמרו בארבה: פיו סתום שאלמלא פיו סתום אין כל בריה יכולה לעמוד בפניו, רוקו ממית ומיבש שנאמר ויסר מעלי רק את המות הזה, שיניו שיני ברזל, קרניו דומות לקרני השור, כפיו דומות לכף האריה, עיניו דומות לסלעם, כנפיו דומות לכנפי הנשר, צווארו דומה לצוואר הסוס, לבו דומה ללב האדם, גבו דומה לגב הנחש, ירכותיו דומות לירכתי הגמל, שוקיו דומים למסר, לבושו דומה לסרק, כתוב חי"ת על לבו מפני שהוא חילו של מקום שנאמר חילי הגדול אשר שלחתי בכם.

פיו סגור - מידה כנגד מידה כיון שפרעה אותיות פה רע כידוע, [ולכן סתרו משה על פיו (זבחים קב.)], לכן הביא עליו ארבה שפיו סתום ורוקו ממית, וכנגד מה שאמר פרעה תכבד העבודה ואל ישעו ואמרו במדרש רבה שאמר להם לעבוד בשבת קודש, לכן נח הארבה שפיו סתום בשבת כמובא בבעל הטורים: וינח ב' במסורה וינח בכל גבול מצרים, וינח ביום השביעי, מלמד שנח הארבה בשבת. ואולי פרעה התלוצץ עליהם ואל ישעו בדברי שקר כי אסור להם לדבר בשבת.

ואפשר לומר בדרך צחות שלכן הביא עליהם ארבה שפיו סגור כי מדוחק התירו לשאול שלום בשבת (ירושלמי שבת פט"ו ה"ג, מובא בתוס' שבת קיג: ד"ה שלא).
כפיו דומות לכף האריה - רק את המות הזה ר"ת בגי' ארי.

לבו דומה ללב האדם - מידה כנגד מידה כי כבד לב פרעה, לבו של זה נעשה כבד (שמו"ר ט ח), נעשה לבו של פרעה ככבד הזה (שם יג ג), וזהו בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו, כיון שלהם אין לב תביא עליהם ארבה שיש לו לב דומה ללב האדם.

גבו דומה לגב הנחש - נרמז במסורה שמביא הבעל הטורים ויסר מעלי רק את המות הזה, ויסר מעלינו את הנחש וכו' עיי"ש.

שוקיו דומים למסר - רַק בגי' מסר.

ונרמז בהפטורה: קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ וכו' כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר, כַּנָּחָשׁ - גבו דומה לגב הנחש. כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ - כתוב חי"ת על לבו מפני שהוא חילו של מקום. וּבְקַרְדֻּמּוֹת אותיות ברוק דמות - שרוקו ממית. מִסְפָּר יש בו אותיות מסר - שוקיו דומים למסר.

המות אותיות תמוה, שהיא ברייה תמוהה.​