בדיקת חמץ כשרואה שהמקום נקי לגמרי האם חייב בנר?

[שייף נפיק]

כל שנה אני נבוך מחדש ואשמח לעזרה בד' הפוסקים בענין זה.
אם יש לי מגירה או ארון וניקיתי היטב ורואה אני את המגירה באור שנקיה לגמרי או אפי' בלא זה שהעביר ידו לכל הצדדים במטלית וכו' וכו', והמקום נקי לגמרי אם יש טעם להכניס נר אח"כ לבדוק בפינות או לאו שמא אולי נשאר שם איזה פירור וכיו"ב??
כמדומני שיש שנוהגים לבדוק אח"כ בנר ולא ידענא אם יש טעם בזה ואם הוא סלסול חומרא או יש לו יסוד מדינא.

 

[הצעיר שבחבורה]

בפשטות חז"ל חייבו בדיקה בנר, בכ"מ שמכניסין בו חמץ.

אמנם יש שרצו להקל בנקיון מסויים, דמיחשב כמקום שאין מכניסין בו חמץ על ידי זה.
אבל וודאי שאין די בידיעתו שאין שם חמץ.

 

[הצעיר שבחבורה]

שוב עיינתי בפנים, וראה שו"ע תלג יא

המכבד חדרו בי"ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אף על פי כן צריך לבדוק בליל י"ד.

 

[שייף נפיק]

גם במגירה נשלפת שהוציאה לחוץ והפכה על פיה ג"כ יש חיוב לבדוק?

 

[הצעיר שבחבורה]

גם במגירה נשלפת שהוציאה לחוץ והפכה על פיה ג"כ יש חיוב לבדוק?

יבאר כוונתו

 

[הצעיר שבחבורה]

גם במגירה נשלפת שהוציאה לחוץ והפכה על פיה ג"כ יש חיוב לבדוק?

אם לא בדקה לאור החמה, כמדו' שכן

 

[עוזי ומגני]

גם במגירה נשלפת שהוציאה לחוץ והפכה על פיה ג"כ יש חיוב לבדוק?

לכאו' יש חיוב לבדוק בנר רק אם יש שם חורים וסדקים,
לא שמעתי אחד שבודק כל מרצפת בביתו בנר,
רק מחפשים בפינות ובחורים ובסדקים שקשה לראות שם בלא התבוננות.

 

[כהן קרב]

לכאו' יש חיוב לבדוק בנר רק אם יש שם חורים וסדקים,
לא שמעתי אחד שבודק כל מרצפת בביתו בנר,
רק מחפשים בפינות ובחורים ובסדקים שקשה לראות שם בלא התבוננות.

במגירה גם יש פינות
אני במהלך הנקיונות הנעשים בער"פ בלילה
נוהג לבדוק בפנס

 

[עוזי ומגני]

אני במהלך הנקיונות הנעשים בער"פ
נוהג לבדוק בפנס

אם חייב בדיקה צריך דווקא בלילה או באכסדרא

 

[צריך עיון]

אם זה מקום שלא יכול להיות שם חמץ שאינו ניכר לעין, ל''ש תורת בדיקה בנר כלל וכלל [וכמש''ל על בדיקה באמצע החדר] ואפשר באותה מידה לבדוק במיששו היד בעינים עצומות.
והנדון רק על פירורים, ובמקום שגם אם יש פירורים הם נתבטלו ונמאסו [כגון ששפכו שם חומרי ניקוי וכדו'] הרי ג''ז פטור מן הדין מביעור ומבדיקה
[כמדו' הכל דינים מפורשים אלא שאין ספרים כלל ת''י לציין].

 

[בעל בעמיו]

לכאו' יש חיוב לבדוק בנר רק אם יש שם חורים וסדקים,
לא שמעתי אחד שבודק כל מרצפת בביתו בנר,
רק מחפשים בפינות ובחורים ובסדקים שקשה לראות שם בלא התבוננות.

אם זה מקום שלא יכול להיות שם חמץ שאינו ניכר לעין, ל''ש תורת בדיקה בנר כלל וכלל [וכמש''ל על בדיקה באמצע החדר] ואפשר באותה מידה לבדוק במיששו היד בעינים עצומות.

יש שחושבים שמצוות בדיקת חמץ היא רק לחריצים וסדקים ובודקים כל מיני מקומות מוזרים אך את עיקר חובת הבדיקה לא עושים
והאמת היא שבאמצע החדר וכן כל סנטימטר בבית חייבים לבדוק לאור הנר
ולא שייך לומר שזה ניכר בעין כי הרי במקור התקנה בשעת הבדיקה לא היה אור גם לא במרכז החדר ולכן לא שייך לומר שחז"ל פטרו מבדיקה את עיקר הבית ששם מצוי חמץ (עיין בברכות ששיך פרורי לחם בגודל של יותר מזית) שהרי בלילה לא רואה ללא בדיקה בנר דוקא
אלא שחז"ל חייבו לבדוק כל מרצפת וכל קיר שאין בה חמץ ושלא נדבק עליהם חמץ לפחות עד גובה אשר ידו של אדם מגעת
אלא שיש לומר שאם שטף את הבית ביום יש לדון זאת כאכסדרה (שאמצע החדר מול החלון יש שמדמים אותו לאכסדרה) שיש שהקילו לבדוק ביום לאור החמה לפני יד' (שיש לומר שעצם השטיפה והניגוב הוא סוג של בדיקה ויל"ע אם שייך לדון ולהוכיח מבדיקה ועיון לטבילה)
וזהו לכא' הטעם של אלו שבודקים רק בצדדים ובסדקים וכד'
אלא שיש להעיר על כך
שמסדרונות וחדרים פנימיים או חדרים אפ' עם חלון חיצוני שלא כנגד החלון לא נפטר בגלל השטיפה מלבדוק אותו בלילה לאור הנר דוקא
ואף שזה ממש מקום גלוי אה"נ גם מקום גלוי חייב בדיקה וכנ"ל

 

[ממגד שמים]

מרן הגרש"ז בהליכות שלמה פטר מנר מטעם הנ"ל דהו"ל מקום שאין מכניסים וכו . לע"כ ורק ע"ס הזיכרון.

 

[עוזי ומגני]

יש שחושבים שמצוות בדיקת חמץ היא רק לחריצים וסדקים ובודקים כל מיני מקומות מוזרים אך את עיקר חובת הבדיקה לא עושים
והאמת היא שבאמצע החדר וכן כל סנטימטר בבית חייבים לבדוק לאור הנר
ולא שייך לומר שזה ניכר בעין כי הרי במקור התקנה בשעת הבדיקה לא היה אור גם לא במרכז החדר ולכן לא שייך לומר שחז"ל פטרו מבדיקה את עיקר הבית ששם מצוי חמץ (עיין בברכות ששיך פרורי לחם בגודל של יותר מזית) שהרי בלילה לא רואה ללא בדיקה בנר דוקא
אלא שחז"ל חייבו לבדוק כל מרצפת וכל קיר שאין בה חמץ ושלא נדבק עליהם חמץ לפחות עד גובה אשר ידו של אדם מגעת
אלא שיש לומר שאם שטף את הבית ביום יש לדון זאת כאכסדרה (שאמצע החדר מול החלון יש שמדמים אותו לאכסדרה) שיש שהקילו לבדוק ביום לאור החמה לפני יד' (שיש לומר שעצם השטיפה והניגוב הוא סוג של בדיקה ויל"ע אם שייך לדון ולהוכיח מבדיקה ועיון לטבילה)
וזהו לכא' הטעם של אלו שבודקים רק בצדדים ובסדקים וכד'
אלא שיש להעיר על כך
שמסדרונות וחדרים פנימיים או חדרים אפ' עם חלון חיצוני שלא כנגד החלון לא נפטר בגלל השטיפה מלבדוק אותו בלילה לאור הנר דוקא
ואף שזה ממש מקום גלוי אה"נ גם מקום גלוי חייב בדיקה וכנ"ל

זה לשון השו"ע "בתחלת ליל י"ד בניסן בודקין את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ"
בריצפה לא מכניסים חמץ...
בימי חז"ל הקיר של הבית לא היה ישר, אלא היו בו חורים וסדקים רבים מאוד, היום הוא בפינות ובארונות.

 

[גרינפלד]

הרב אלישיב אמר שאם מרגישים על ידי שימוש - אין צריך נר.

 

[גרינפלד]

שימוש

צ"ל משמוש [היד],

וכן במרכז הרצפה שעברו עליה עם סחבה, [אך בפינות צריך נר].

 

[שלמה וייסמן]

דברי החידושים וביאורים בזה קילורין לעיניים,
מפסחים דף ח' ע"א
מ"ש הר"ן שאין להקדים בי"ג, היינו רק במקומות שצריכים אור הנר ומשום שאין הנר מאיר ביום כמו שמאיר בלילה, אבל אכסדרה שנבדקת לאורה, שפיר בודק בי"ג ביום, ולכאורה לא שייך כלל לומר דלכתחלה אסור, דהא לא שייך לאסור לנהוג בחמצו כפי שירצה בי"ג, ולאחר שבדק תו לא שייך לחייבו לחזור ולבדוק כיון שאין יתרון בבדיקה השני' על פני הראשונה אא"כ נימא דבשעה שבנ"א מצויין בבתיהם כולל גם שהם פנויים מעסקיהם ולא ימהרו בבדיקתן, משא"כ ביום אף שמצוי בבית חיישינן שימהר, אבל לא מצאנו חשש כזה...

ומיהו במ"ב סי' תל"ג סק"ו כתב בשם אחרונים דאין לבדוק אכסדרה ביום י"ג, ונראה דאין זה אלא מצד הנהגה טובה לכלול כל הבדיקות בבדיקת החיוב של ליל י"ד שמברך עליה אבל מצד הדין לא שייך לאסור על אדם לכבד ולנקות בי"ג, ולכך אם נכסיו מרובים או שהבדיקה יותר טובה לאור היום, אפשר לעשות כן לכתחלה.

עוד נראה דכל הנידון כשבודק כפי החיוב, ובאופן שלפעמים נמצא חמץ אחר הבדיקה וכמו שאמרו ו' ב' שמא ימצא גלוסקא יפה [וה"נ ס"ד י' ב' דלר"י צריך לבדוק ג' פעמים וע"כ שאינו נעשה כמקום שאין מכניסין ע"י בדיקה, דא"כ אין לחייב בבדיקה נוספת שהרי גם בבדיקה ראשונה לא נתחייב לבדוק במקום שאין מכניסין], דבזה לא קיים מצותו אלא כשבדק באופן שחייבו חכמים, אבל הבודק ומכבד מקום או כלי וכיו"ב באופן שבודאות גמורה שלא נשאר שם כלום, זה שפיר דמי לכו"ע בכל זמן שהוא, דשפיר יכול אדם גם באמצע השנה לעשות מקום שאין מכניסין בו חמץ, ע"י כיבוד וניקוי כראוי, ובזה ליכא שום דינים.

תמצית הדברים שברמת בירור גמור לא נאמרו שום דינים, וכל שיודע במוחלט שאין חמץ פטור מלבדוק שם.

 

[גרינפלד]

הרב אלישיב אמר שאם מרגישים על ידי משמוש - אין צריך נר.

דרשו סימן תלג הערה 2:

משמע שמעלת הבדיקה בנר היא בשביל בדיקת החורים והסדקים. ומקומות שאפשר לבודקם היטב על ידי משמוש היד או כיבוד במטאטא וכדו׳, כתב הא"א (בוטשאטש סי' תלד ס"א, ובדעת תורה ס"ב בשמו) שאין מצוה לבדוק בנר דוקא [אולם כתב, שלאחר שבדק באופן זה יבדוק בנר 'בהעברה בעלמא'], וכן כתב הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פסח פ"ה דבר הלכה אות ג), וכן דעת הגרי"ש אלישיב (הערות פסחים ח, ב ושבות יצחק פסח פ"ד אות ב). מאידך, דעת הגר"נ קרליץ (חוט שני פסח פ"ד ס"ק א עמ' פא) שאף במקומות אלו אין די בכיבוד ומישוש, אלא יש לבודקם לאור הנר או לאור החמה. וראה מה שכתבנו להלן (ס"ק מח) לענין בדיקת הכיסים.​

 

[שלמה וייסמן]

גם בבדיקת ספרים ידוע מהחזו"א שלא הצריך לאור הנר או אור האכסדרה