דברי החידושים וביאורים בזה קילורין לעיניים,
מפסחים דף ח' ע"א
מ"ש הר"ן שאין להקדים בי"ג, היינו רק במקומות שצריכים אור הנר ומשום שאין הנר מאיר ביום כמו שמאיר בלילה, אבל אכסדרה שנבדקת לאורה, שפיר בודק בי"ג ביום, ולכאורה לא שייך כלל לומר דלכתחלה אסור, דהא לא שייך לאסור לנהוג בחמצו כפי שירצה בי"ג, ולאחר שבדק תו לא שייך לחייבו לחזור ולבדוק כיון שאין יתרון בבדיקה השני' על פני הראשונה אא"כ נימא דבשעה שבנ"א מצויין בבתיהם כולל גם שהם פנויים מעסקיהם ולא ימהרו בבדיקתן, משא"כ ביום אף שמצוי בבית חיישינן שימהר, אבל לא מצאנו חשש כזה...
ומיהו במ"ב סי' תל"ג סק"ו כתב בשם אחרונים דאין לבדוק אכסדרה ביום י"ג, ונראה דאין זה אלא מצד הנהגה טובה לכלול כל הבדיקות בבדיקת החיוב של ליל י"ד שמברך עליה אבל מצד הדין לא שייך לאסור על אדם לכבד ולנקות בי"ג, ולכך אם נכסיו מרובים או שהבדיקה יותר טובה לאור היום, אפשר לעשות כן לכתחלה.
עוד נראה דכל הנידון כשבודק כפי החיוב, ובאופן שלפעמים נמצא חמץ אחר הבדיקה וכמו שאמרו ו' ב' שמא ימצא גלוסקא יפה [וה"נ ס"ד י' ב' דלר"י צריך לבדוק ג' פעמים וע"כ שאינו נעשה כמקום שאין מכניסין ע"י בדיקה, דא"כ אין לחייב בבדיקה נוספת שהרי גם בבדיקה ראשונה לא נתחייב לבדוק במקום שאין מכניסין], דבזה לא קיים מצותו אלא כשבדק באופן שחייבו חכמים, אבל הבודק ומכבד מקום או כלי וכיו"ב באופן שבודאות גמורה שלא נשאר שם כלום, זה שפיר דמי לכו"ע בכל זמן שהוא, דשפיר יכול אדם גם באמצע השנה לעשות מקום שאין מכניסין בו חמץ, ע"י כיבוד וניקוי כראוי, ובזה ליכא שום דינים.
תמצית הדברים שברמת בירור גמור לא נאמרו שום דינים, וכל שיודע במוחלט שאין חמץ פטור מלבדוק שם.
