בד"ה - הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל

[י"ג מידות]

עדכון מבית הגאון רבי מאיר מאזוז:
מצבו של הרב ממשיך להיות מוגדר קשה מאוד. המצב עולה ויורד ללא שינוי ניכר לטובה,
והדבר מודגש שבזמן שאין תהלים ולימוד המצב מחמיר.
הציבור נקרא לקרוע את השמים בתפילה לרפואתו של רבי רפאל מאיר נסים בן כמסאנה.

ב.ד.ה

 

[אליהו חזן]

נפטר בצהרי שבת קודש.

 

[חזון עובדיה]

הלוויה מחר (ראשון) בצהריים.

הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט״א:
קבלתי בצער רב את הידיעה על הסתלקותו של ראש ישיבת כסא רחמים שנזדכך ביייסורים קשים ומרים הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זצ״ל.
הגאון זצ״ל היה ממעתיקי השמועה וממעבירי מסורת הדורות בשימור מנהגי עדתו הקד׳ ומסורת יהדות ספרד המפוארה, הרביץ תורה בתלמידים משך עשרות בשנים, זכה וזיכה את הרבים בהפצת תורה ברבים. יהדות ספרד תחסר קול ייחודי שאיננו עוד.
המקום ינחם את משפחתו הרוממה ויביא מזור לתלמידיו הרבים שומעי לקחו, בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ויה״ר שיבולע המוות לנצח ומחה ה׳ דמעה מעל כל פנים אמן.

 

[מאן דהו]

הרב רפאל מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן;[1] נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945 נפטר ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תשפ"ה) היה פוסק ספרדי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.

ביוגרפיה

הרב מאיר מאזוז עם מנחם זיידה, (אלי ישי עומד משמאל)
נולד בתוניס לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך[2]. כן למד גם אצל הרב יוסף סוסו הכהן[3]. בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס. נישא לרבנית אסתר לואיזה, ולהם שני בנים וארבע בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א (1971), עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כסא רחמים".

מוסדות הישיבה כוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות לומדים למעלה מאלף וחמש מאות תלמידים[4]. ב-1977 הקימו האחים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים. מדי שנה מקיימים מוסדותיו הילולא גדולה לזכר אביו הרב מצליח מאזוז[5].

משנתו החינוכית וההלכתית

ההילולא של ישיבת כסא רחמים ה'תשע"ח (2018), במעמד כ-8,000 איש
גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".

הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ)[7]. למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של רבי שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.

הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים"[8].

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך, משתמש בטקסט התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ומשלב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו. לא פעם מתח ביקורת על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך.

לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מגיה לעיתים טקסטים על פי המשקל, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

הגהותיו של הרב מאזוז לנוסח התפילה הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו הובאו להן נימוקים בקונטרס "לאוקמי גרסה". נמתחה ביקורת על גישתו, הן מהצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובל, והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים[9]. במהדורות מאוחרות הודפסו הסכמות מרבנים המחזקים את ידיו, ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב שריה דבליצקי, ועוד.

ספרו "סֹלֶת נקיה" (הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ) עוסק בהלכות עיבור החודש, ולוח השנה העברי. השלמות ותיקונים לספר הודפסו בספר "בינה לעיתים", מהדורת "מכון הרב מצליח".

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים - בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג[10].

הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי. דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית[11]. הוא מורה שלא לומר תחנון ביום ירושלים, ולומר נשמת כל חי לאחר התפילה, אך גם אינו נוהג לומר הלל ביום זה[12] או ביום העצמאות[13].

הרב מאזוז תומך בישיבת הר הבית, על אף שהוא עצמו לא עולה להר[14].

הרב מאזוז שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים. הוא פוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כארבעת אלפים שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספריו "מקור נאמן" ג' חלקים. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פרצה[15]. אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל[16][17]. עם זאת הוא מורה שראוי להחמיר בכך כדעת הרב עובדיה יוסף.

תלמידים בולטים
רבי משה לוי מחבר הספרים מנוחת אהבה (ד"כ) ברכת ה' (ה"כ) מלוה ה' (ב"כ) ועוד
הרב אליהו בנימין מאדאר ראש בית ההוראה מים טהורים ומחבר הספרים אמרות טהורות מי הים ועוד
הרב אדיר עמרוצי ראש ישיבת ארים נסי (יפו)
הרב חננאל כהן ראש מוסדות חכמת רחמים
הרב יגאל כהן ראש מוסדות יביע אומר
הרב מצליח חי מאזוז מחבר ספר תורת חיים ומרבני הישיבה
הרב שלמה מועלם ראש בית ההוראה זכר רפאל (הלכות סת"ם) ומחבר הספרים יריעות שלמה
רבי נסים ארביב רב מושב בן זכאי.
הרב דוד עידאן ראש הכולל וראב"ד כסא רחמים.
הרב יגאל כהן ראש כולל תורת משה, חולון.
אלי ישי, שר הפנים (לשעבר).
שלמה קרעי, שר התקשורת.
חיים אמסלם לשעבר חבר כנסת מטעם ש"ס.
מספריו
שו"ת בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה (שלשה כרכים)
חומש בית נאמן - חידושים על החומשים בראשית ושמות ויקרא ומפרשיהם, כולל בירורי נוסחאות בתרגום אונקלוס, וקונטרס טעמי המקרא (ארבעה כרכים)
שו"ת מקור נאמן - אלף שאלות ותשובות קצרות בכל כרך, בהלכה, בהשקפה ועוד (שלושה כרכים, הראשון יצא גם בצרפתית)
ארים נסי - ספר חידושים (בעקבות הנלמד בישיבתו). על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון וחוברת תיקונים הגהות והוספות. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכתות בבא מציעא, פסחים וכתובות וקידושין (שישה כרכים)
לא תשיך - על פרק "איזהו נשך" (בבא מציעא)
חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון "עט הזמיר" (לכבוד הילולת אביו בשנת התשפג יצא ספר עם חידושים למסכת. ראה לעיל ארים נסי)
חידושים על מסכת שבת (פרק כירה) - נדפסו בספר "שלשה ספרים נפתחים" בשם בית נאמן (נכללו בספר חידושים מעוד שניים מרבני הישיבה: הרב משה לוי והרב מיכאל סיגרון)
אמת קנה - חידושים על תהילים
אסף המזכיר - קונטרס ובו כ-1,000 מערכות וכללים בגמרא ובפוסקים לפי סדר אלף בית
קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר (שני כרכים)
ה' נסי - חלק א על הגדה של פסח, חלק ב על הלכות וענייני חג הפסח
סנסן ליאיר - על ענייני פורים
סלת נקיה - על קידוש החודש
דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית, וכן קונטרס דרכי הלימוד הורחב בשנת התשפג.
לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה
הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה"
שואל ומשיב - שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת. פורסם כמדור בירחון "אור תורה".
שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, ה'תשע"ו-ה'תשע"ח (ארבעה כרכים)
כסא המלך - חידושים על הרמב"ם, כולל "אגרת המוסר" לרמב"ם
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. מקבץ שיעוריו המתפרסמים בעלונים בכל שבת יצאו לאור בספר "השיעור" (חלק א ה'תשע"ו).

 

[מאן דהו]

 

[מאן דהו]

 

[מאן דהו]

 

[מאן דהו]

השבת, (שביעי של פסח) הלך לעולמו הגאון הרב מאיר נסים מאזוז זצ”ל – מגדולי רבני דורנו, פוסק הלכה, ראש ישיבת “כסא רחמים” ובעל השפעה רחבה בתורה.

מרן ראש הישיבה זצ”ל נחלש בתקופה האחרונה ואושפז בבית החולים, מצבו ידע עליות ומורדות ובימים האחרונים הידרדר מצבו. בהוראת הרבנים הוסיפו לו את השם ‘רפאל’ כסגולה לרפואה אך למגינת לב רבים בשבת שביעי של פסח ראש הישיבה השיב את נשמתו ליוצרה בצהרי השבת בשעה 12:30- והוא בגיל 80 בפטירתו.

הרב מאזוז נולד בי”ג בניסן ה’תש”ה (1945) בתוניס, בן לרב מצליח מאזוז, מראשי יהדות תוניסיה ומייסד ישיבת כסא רחמים. בגיל צעיר החל לשמש כמורה ומרצה, ובהמשך עלה לישראל לאחר רצח אביו, שם הקים יחד עם אחיו את ישיבת “כסא רחמים” בבני ברק – מוסד שצמח עם השנים לרשת חינוכית ענפה הכוללת גנים, בתי ספר, ישיבות וכוללים הפזורים ברחבי הארץ.

הרב מאזוז נודע בשיטתו המעמיקה בלימוד הגמרא – “שיטת העיון התוניסאי” – אותה הנחיל לדור שלם של תלמידים. הוא הקפיד על דקדוק עברי מדויק והיה דמות מובילה בהחזרת ההברה הספרדית והנוסח הקדום למרכז הבמה התורנית. ספריו, ובהם “סֹלֶת נקיה” ו”לאוקמי גרסה”, הפכו לנכסי צאן ברזל בלימוד ההלכה, הלשון והמנהג.

הרב מאזוז, ששימש במשך שנים רבות כאב בית הדין לדיני ממונות “משפט צדק” שלצד הישיבה, נודע בפסיקותיו המקוריות ובקפידתו על לשון חז”ל והדיוק בנוסחאות. פסקיו כללו לעיתים רבות גישות נועזות – ובהם ביטול דעת רבנו תם לגבי זמן צאת הכוכבים, תוך הסתמכות על המציאות בארץ ישראל. פסקיו ההלכתיים הופיעו בכרכים הרבים של שו”תים וספרים, ביניהם “מקור נאמן”, “בית נאמן”, ו”סולת נקיה”.

הרב מאזוז עורר סערות ציבוריות לא מעטות, בשל התבטאויות נוקבות בענייני ציבור,חברה וביטחון – עמדות בהן לא חשש לומר את דעתו גם כשעוררה ביקורת קשה. הוא התנגד לשירות נשים בצה”ל, תמך באמירות החריפות של הרב מאיר כהנא כלפי הערבים. עם זאת, תמיד עמד על כך שפסיקותיו ודבריו מושתתים על מקורות התורה וההלכה.

מורשתו הרוחנית והספרותית עצומה בהיקפה – עשרות ספרים במגוון תחומים: גמרא, הלכה, דקדוק, מחשבה, הגות, פיוטים, ופסקים. שמותיהם כמו “אמת קנה”, “דרכי העיון”, “שואל ומשיב”, “ה’ נסי”, ו”לאוקמי גרסא” מוכרים בכל בית מדרש ספרדי. רבים מהם זכו למהדורות חוזרות, חלקם תורגמו לשפות נוספות, וחלקם אף נהפכו לספרי לימוד מרכזיים בישיבות.

הותיר אחריו בנים ובני בנים עוסקים בתורה, ורבבות תלמידים נושאים את משנתו, ממשיכים את דרכו ומחנכים את הדור הבא על פי מורשתו.

 

[מאן דהו]

מתוניס לבני ברק: תולדות חייו של הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל

הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל נולד בתוניס בי"ג ניסן תש"ה כבן בכור לאביו הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ואמו מרת כמסאנה ע"ה לבית מאזוז.

כשהבחין אביו בכישרונותיו הבולטים וגאונתו של של בנו הבכור רבי מאיר, כבר בגיל חמש, כך מספרים, כבר ידע מאיר את חמשת חומשי התורה בעל פה. בגיל שבע התעקש אביו שהוא יוכנס לכיתת לימוד הגמרא, שבה היו נערים בגיל 12.

בבחרותו למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הגאון רבי יצחק בוחניך זצ"ל ואצל הגאון רבי יוסף סוסו הכהן זצ"ל. בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו רבנית אסתר לואיזה ע"ה, אביו רבי מצליח הי"ד נרצח בשנת תשל"א על ידי מתנקש מוסלמי עלה יחד עם אחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כסא רחמים" להחזיר עטרה ליושנה. כיום מוסדות הישיבה כוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים ברחבי הארץ.

ברבות השנים הקים יחד עם אחיו את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים.

לפני למעלה משלושים שנה ראש הישיבה זצ"ל היה במצב קשה מאוד לאחר שנפל מביתו עת חזר בלילה לביתו והבית היה סגור. ראש הישיבה היה מאושפז במצב קשה מאוד ובחסדי שמים שב לאיתנו.

הגר"מ מאזוז זצ"ל חיבר ספרים רבים וכבר בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך.

שיעוריו של ראש הישיבה זצ"ל הפכו לשם דבר, בשיעוריו היה מרבה לשלב חידודי לשון וראשי תיבות שקנו את לב הקהל, הגר"מ מאזוז זצ"ל היה מרבה להתייחס לנושאים שעל סדר היום ובלשונו הקולחת העבירה למאות אלפים.

הגר"מ מאזוז נודע בגאונותו העצומה גם מספרי ידע כלליים הוא לא משך את ידיו. מקורביו סיפרו בעבר אך לא הסכימו לפרט אילו ספרים בדיוק, רק אמרו שהרב "קורא הכול". "הרב היה סקרן ותאב ידע, בולע ספרים", אחר התלמידים שמאחוריו שעות של שיחה עם הרב מאזוז סיפר. "הוא בקי במגוון תחומי מדע, שאותם למד בצורה עצמאית".

בהיסטוריית העמים ברמה של דיוק בתאריכים. הרב מאזוז היה פשוט קורא במהירות, ויש לו תפיסה מהירה מאוד". לצד היכרותו עם כתבים מדעיים, הרב מאזוז העריך את הרפואה האלטרנטיבית, והיה ממליץ על פנייה אליה.

קשר מיוחד היה לו עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל שהיה מגיע רבות לישיבת 'כסא רחמים' למסור שיעורים במקום.

ביחותיו בישיבה אין שיחה שהרב זצ"ל לא היה מזכיר את החובה להיות אמיתי. "הכנות הייתה מאוד חשובה לו, והוא כל הזמן היה מבקש לא להתחשב ב'מה יאמרו" סיפרו התלמידים.

פעם באמצע שיחה, דפק פעם על השולחן וקרא "שקר שנאתי ואתעבה" וכך גם פעל תמיד כשהוא נצמד לאמת.

הרב מאזוז הקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, וההנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו.

בחייו שיכל את בתו האישה הצעירה מרת עדנה גאולה מאזוז ע"ה שנפטרה בגיל 43

 

[אלטע ירושליימע'ר]

אף אני מבכה את לכתו של מרן ז"ל, אשר זכיתי לקבל הרבה תורה וחכמה מפיו בגליון השבועי בית נאמן.
גם בזכרוני כי שאלתיו פעם כמה שאלות בדקדוק אך נשכחו ממני לדאבוני.
הוציאו או הולכים להוציא קובץ של כל הגליונו בית נאמן?

 

[מאן דהו]

הוציאו או הולכים להוציא קובץ של כל הגליונו בית נאמן?

עלון בית נאמן

www.yhr.org.il

מצו"ב הגליון האחרון שיצא בחייו

 

[תיבת גומא]

ברוך דיין האמת.
ווי לארעא דישראל דחסרה גברא רבה.
פרח לו איש האמת.

 

[עשירית האיפה]

רבה של בני ברק הגאון רבי מסעוד בן שמעון הורה לבטל את המימונה המרכזית בבני ברק בעקבות הסתלקותו של הגר"מ מאזוז זצ"ל.

 

[מאן דהו]

נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש: אבל כבד ירד על עולם התורה עם היוודע הבשורה על לכתו של ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל והוא בן 80 שנה בצהרי השבת.

ראש הישיבה הסתלק לבית עולמו בבית החולים בלינסון בפתח תקווה לאחר שבשבועות האחרונים מצבו הלך והידרדר. במהלך השבוע האחרון ניסו הרופאים לייצב את מצבו הרפואי והרב עבר מספר הליכים רפואיים, אך למגינת לב הוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בעיצומם של ימי חג הפסח.

רבי מאיר מאזוז נולד בתוניס לאביו הגאון הצדיק רבי מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולאמו מרת כמסאנה ע"ה לבית מאזוז. מגיל צעיר הגה הרב זצוק"ל בתורה, ולמד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך, ואצל הרב יוסף סוסו הכהן, ובגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חסידות חב"ד בתוניס.
בהגיעו לפרקו נישא לרבנית אסתר לואיזה, ונולדו להם שני בנים וארבע בנות. לאחר שאביו רבי מצליח מאזוז הי"ד נרצח על ידי מחבל מוסלמי בשנת ה'תשל"א עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בעיר בני ברק את ישיבת "כסא רחמים".

במהלך השנים מוסדות הישיבה התרחבו, וכיום הם מונים, כוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות "כסא רחמים" לומדים אלפי ילדים.

לפני כחמישים שנה הקימו ראש הישיבה זצ"ל יחד עם אחיו את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים, ומדי שנה מתקיימת ההילולה הגדולה לזכר אביהם רבי מצליח מאזוז.

רבי מאיר מאזוז היה להבדיל, בן-דודו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז.

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי הייתה הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי חיים אמסלם, שהיה חבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס בחוברת בשם "דרכי העיון".

שיטתו של הרב מאזוז הייתה שונה משל שאר בני עדות המזרח ויהדות ספרד. הוא היה מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, והנחיל לשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, אימץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).

הרב מאזוז עודד בקיאות בתנ"ך, והיה משתמש רבות בפסוקי התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ושילב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו, הרב גם היה מותח רבות ביקורת על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך בדור הזה.

הרב מאזוז רכש גם ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא היה מגיה את הפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. כבר בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך והערות בדקדוק. הגהותיו של הרב מאזוז לנוסח התפילה הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו הובאו להן נימוקים בקונטרס "לאוקמי גרסה". בתחילה הייתה ביקורת על שיטתו, אך במהדורות מאוחרות יותר הודפסו הסכמות מרבנים המחזקים את ידיו, ביניהם מרן הרב עובדיה יוסף, והרב שריה דבליצקי, ועוד.

הרב מאזוז הוציא גם את הספר "סֹלֶת נקיה" שעוסק בהלכות עיבור החודש, ולוח השנה העברי. השלמות ותיקונים לספר הודפסו בספר "בינה לעיתים", מהדורת "מכון הרב מצליח". הספר יצא מחדש בשנת התשפ"ד במהדורה חדשה ומורחבת.

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נהג הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של מרן הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג. בנושאים רבים נוספים הרב מאזוז פסק שלא כמנהג המקובל. בין היתר נודעה פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית.

הרב מאזוז שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ובשנותיו האחרונות עקב חולשתו הרבה כיהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים.


רבי מאיר מאזוז היה גאון ובקיא בהלכה ואגדה, וחיבר עשרות ספרים. שו"ת בית נאמן – שאלות ותשובות בהלכה, חומש בית נאמן – חידושים על החומשים בראשית, שמות וויקרא ומפרשיהם, כולל בירורי נוסחאות בתרגום אונקלוס, וקונטרס טעמי המקרא, שו"ת מקור נאמן – אלף שאלות ותשובות קצרות בכל כרך, בהלכה.

על מסכתות הש"ס: ארים נסי – ספר חידושים על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון וחוברת תיקונים הגהות והוספות. ארים ניסי על מסכת ברכות – חידושים וביאורים על מסכת זו בעומק העיון התוניסאי. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכתות ברכות, בבא מציעא, פסחים וכתובות וקידושין. לא תשיך – על פרק "איזהו נשך" בבא מציעא, חידושים על מסכת קידושין – נדפסו בספר הזיכרון "עט הזמיר" לכבוד הילולת אביו בשנת התשפ"ג יצא ספר עם חידושים למסכת, חידושים על מסכת שבת (פרק כירה) – נדפסו בספר "שלשה ספרים נפתחים" בשם בית נאמן (נכללו בספר חידושים מעוד שניים מרבני הישיבה: הרב משה לוי והרב מיכאל סיגרון).

עוד כתב את הספרים: אמת קנה – חידושים על תהילים, אסף המזכיר – קונטרס ובו כ-1,000 מערכות וכללים בגמרא ובפוסקים לפי סדר אלף בית, קובץ מאמרים – מאמרי השקפה ומוסר, ה' נסי – חלק א על הגדה של פסח, חלק ב על הלכות וענייני חג הפסח, סנסן ליאיר – על ענייני פורים, סלת נקיה – על קידוש החודש, דרכי העיון – מאמרים בשיטת הלימוד על שיטת העיון הספרדית, לאוקמי גרסא – הגהות והערות על סדר התפילה, הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה", שואל ומשיב – שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת, שפורסם כמדור בירחון "אור תורה", שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
מגדולי ישראל – אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, כסא המלך – חידושים על הרמב"ם, כולל "אגרת המוסר" לרמב"ם וכמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. מקבץ שיעוריו המתפרסמים בעלונים בכל שבת יצאו לאור בספר "השיעור", ספר דרשות לפי סדר הפרשות – ספר דרשות ייחודי המשלב בתוכו חידושים ביאורים וגימטריאות בלול בכל חלקי התורה, כמו כן ערך ספרים רבים בעיקר של חכמי תונס וגרב'א.

הנהגה ציבורית:

תחילת מעורבותו של הרב מאזוז בהנהגה הציבורית הייתה בחשוון ה'תשנ"ד כשייסד מפלגה מוניציפלית בבני ברק בשם מפלגת הן, שהתפצלה ממפלגת ש"ס וזכתה לשלושה מושבים בעירייה.


בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף הרב מאזוז בהפגנות שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית ואף הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע שתמכו בסירוב פקודה. הרב נתן גם הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם. ב-2006, כשלקה אריק שרון באירוע המוחי השני, אמר הרב מאזוז שזהו עונש משמיים על ההתנתקות.

ב-2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, פרש כזכור השר אלי ישי מש"ס והקים את מפלגת "יחד – העם איתנו" שהתמודדה בבחירות עם מפלגת עוצמה יהודית שנציגה ברוך מרזל הוצב במקום הרביעי. הרב מאזוז היה למנהיגה הרוחני של המפלגה ואף הכתיב חלק מרשימת המועמדים לכנסת, אולם המפלגה המשותפת לא עברה את אחוז החסימה. בתקופה זו קיים הרב מאזוז קשר הדוק עם ברוך מרזל ואף התארח אצלו בחברון.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 (2019) נפרדה "מפלגת יחד" מ"עוצמה יהודית" ושתי המפלגות רצו במקביל. זמן קצר לפני הבחירות פרשה "יחד" והודיעה על תמיכה ביהדות התורה. לעומת זאת תנועת "עוצמה יהודית" המשיכה להתמודד והרב מאזוז העביר תמיכתו למפלגה זו וראשיה מרזל ואיתמר בן גביר אך המפלגה שוב לא עברה את אחוז החסימה.

ב-2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, המשיך הרב מאזוז לתמוך במפלגת "עוצמה יהודית" אולם המפלגה שוב לא עברה את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הביע הרב מאזוז תמיכה במפלגת ש"ס אולם תמך גם בעוצמה יהודית, דבר שהביא למתח בין שתי המפלגות על רקע החשש במפלגות החרדיות (ש"ס ואגודה) מזליגת קולות למפלגות הימין.

בנוסף לתמיכתו במפלגות, הרב מאזוז תמך גם בשר שלמה קרעי שלמד בישיבת כסא רחמים.

היום, תמו להם 80 שנות הנהגה, כשרבי מאיר מאזוז הסתלק לבית עולמו.

 

[מאן דהו]

התמונות האחרונות של הגר"מ מאזוז זצ"ל שעות לפני שפונה לביה"ח בהספד בהלווית הרב אלטר סעדון זצ"ל ראש ישיבת "תורה ורחמים" בפאריז

 

[מי להשם]

מתי ההלוויה?

 

[מאן דהו]

מתי ההלוויה?

מסע הלווית הענק תצא מחר (ראשון, אסרו חג של פסח) בצהריים בשעה 13:00 בצהריים מישיבתו 'כסא רחמים' ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק.

 

[לבי במזרח]

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א:

"נצחו אראלים את המצוקים" בצער וביגון קיבלתי את הבשורה המרה על הסתלקותו לשמי מרומים של פאר הדור, מרן הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז זצוק"ל, ראש ישיבת כסא רחמים.

מרן זצ"ל היה מעמודי ההוראה והמסורה בדורנו. גאון אדיר בתורה ויראה, פוסק מובהק, אשר מסר נפשו על תורת ישראל, הפצתה והנחלתה לדור הצעיר. האיר את דרכם של אלפים ורבבות, והעמיד דור של תלמידי חכמים ההולכים בדרכיו וממשיכים את מורשתו להעמקה בתורה ולדקדוק במנהגי אבותיהם

זכיתי להכיר מקרוב את דמותו הנשגבה – שקדן עצום, עניו, אוהב שלום ורודף שלום, שדקדק במנהג רבותיו כחוט השערה ולא סר מדרכם ימין ושמאל. היה ממעתיקי השמועה בדורותינו, ועולמה של תורה איבד עמוד איתן.

אני שולח תנחומים מעומק הלב למשפחתו היקרה, לתלמידיו הרבים בארץ ובעולם, ולעולם התורה כולו.

 

[מאן דהו]

 

[עשירית האיפה]

השבת, (שביעי של פסח) הלך לעולמו הגאון הרב מאיר נסים מאזוז זצ”ל – מגדולי רבני דורנו, פוסק הלכה, ראש ישיבת “כסא רחמים” ובעל השפעה רחבה בתורה.

נולד בערב פסח תש"ה, ונפטר בצהרי שביעי של פסח. (ידיעות בני ברק)