הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'/ ג' צירופים דֶּבֶר בָּרָד רֶבֶד | פורום אוצר התורה הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'/ ג' צירופים דֶּבֶר בָּרָד רֶבֶד | פורום אוצר התורה

הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'/ ג' צירופים דֶּבֶר בָּרָד רֶבֶד

געגועים

תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
1,255
תודות
2,603
נקודות
485
וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ

באור החיים הקדוש שואל למה אמר לו 'ועתה' והלא רק למחרת היה הברד.

ואפשר לתרץ לפי מה שכתב באגרא דכלה: ועתה שלח העז את מקנך, יש להתבונן למה יעץ אותו לטובה, ונראה להיות שהמכה יצאה מחסד דמלכות שמים, היה בתוכה חסד, על כן החטה והכוסמת לא נוכו, כי הם מאכל אדם לצורך פרנסה, והזן ומפרנס מכלכל חיים בחסד. עכ"ל. וז"ש 'ועתה' למה אני מייעץ לך לטובה להכניס את מקנך, כיון שעתה המכה יוצאת ממידת החסד.

ומצאתי סייעתא לדבריו בלקוטי תורה להאריז"ל, וזה לשונו: ודע כי נתחלף מלת דֶּבֶר לצירוף בָּרָד, וטעם שלא נתחלף בצירוף האחרון רֶבֶד, כי היה בכאן קצת רחמים שהירא את דבר ה' היה ניצול, לכן תפס האמצעי שהוא בר"ד ולא צירוף האחרון שהוא רב"ד שהוא דין קשה. עכ"ל. והטעם הוא כנ"ל כיון שיצאה מכת הברד מחסד היה בכאן קצת רחמים.

ואפשר זה מה שאמר משה והברד לא יהיה עוד, שלא יתחלף עוד לצירוף האחרון רב"ד.

ולכן אי' בילקוט שבתחילה ירד מטר ואח"כ נעשה ברד כי היה בכאן קצת רחמים. וכן כתב בשו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' ב') מה שכתיב בפרשת וארא טרם תראון מפני ה' אלקי"ם היא מרגליות טובה בעיני, כי במכה ההיא אף ע"פ שהיא במדת הדין עליהם נהג עמהם מדת רחמים גדולים, והוא כי הפשתה והשעורה שאינם כל כך צריכים לחיי האדם נכתה, אבל החטים והכוסמין שהוא מין חטים וחיי האדם תלוים בהם לא נכו, הוי שנהג עמהם ברחמים, לכן נכתב שם ה' אלקי"ם.

וכיון שמכת הברד יצאה מחסד, לכן הגביה הקב"ה את משה על השמים, לקיים מה שכתוב מעל שמים חסדך, וחסד הוא מידתו של אברהם אבינו ע"ה לכן הגביהו על השמים כמו שעשה לאברהם אבינו.​
 
ובשער הפסוקים להאריז"ל: הנה ר"ת הירא את דבר יה' הם בגימטריא עשרים וכן איוב עם הכולל בגי' עשרים, וז"ש בספר הזוהר שפסוק זה נאמר על איוב הנקרא ירא אלקים. והענין הוא, כי איוב מה שנתיירא היה כי דְּבַר ה' יתהפך לאותיות בָּרָד כאשר לא ישמעו אל דברו, וזהו הבנת אומרו הירא את דבר ה', כי נתיירא משם דְּבַר כי יהפך אל בָּרָד, וכמו שנתבאר בזוהר מכת הדֶּבֶר נהפך לברד. האמנם טעם על מה זה נהפכה לאותיות ברד ולא לאותיות (דבר) [רֶבֶד] שהוא החלוף האמתי מלמטה למעלה, הטעם הוא, כי כיון שהיה שם הירא את דבר ה' אשר לא חלה המכה עליו, ונשאר מקניהם ולא היה בהם כליה גמורה, לכן לא נתחלפה המלה לגמרי. עכ"ל.

וכן כתוב בתרגום יונתן הירא את דבר ה' אִיוֹב דַהֲוָה דָחִיל מִפִּתְגָמָא דַיְיָ, ואפשר לפי"ז ואשר לא שם לבו אל דבר ה', ובתרגום יונתן וּבִלְעָם דְלָא שַׁוֵיהּ לִבֵּיהּ לְפִתְגָמָא דַיְיָ , שבלעם לא נתיירא שיתחלף דְּבַר ה' לצירוף בָּרָד, לכן אצלו נתחלף גם לצירוף האחרון רֶבֶד שזה שכבת זרע (רש"י שבת קיד.) שבלעם נידון בשכבת זרע רותחת (גיטין נז.).

ואפשר שג' הצירופים דֶּבֶר בָּרָד רֶבֶד הם מהקל אל הכבד על דרך זה, דבר ר"ת דין בא רחמים, כלומר שאחר הדין בא רחמים, ברד ר"ת בא רחמים דין, שבאו יחד רחמים ודין כדאי' שהברד היה אש ומים דין ורחמים, רבד ר"ת רחמים בא דין, שאחר הרחמים בא דין קשה, וזה יהיה במלחמת גוג ומגוג שיפלו אבני אלגביש שאמרו במדרש שהוא מהברד שנשאר באויר, כלומר הצירוף האחרון שנשאר, שיפול עליהם במהרה בימינו אמן.​
 
חזור
חלק עליון