האם מותר לאדם שפשט את רגלו לתרום כסף לצדקה?

[מאן דהו]

מסופר על הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, שבא לפניו אחד מחסידיו והניח לפניו פתק (קוויטעל) עם פדיון גדול, ומחמת שידע הרבי שאותו חסיד לא מזמן פשט את הרגל לנושיו, סירב לקבל ממנו את מנחתו, ופתח ואמר: הפסוק אומר (שופטים ה' – ב) "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם" מקרא זה סרסהו ודרשהו, אימתי רשאי אדם מישראל להיות בכלל "בהתנדב עם" לנדב נדבות וליתן פדיונות, רק אחרי "בפרוע פרעות בישראל" רק משפרע ושילם את החובות שחב לאנשים מישראל.

 

[י"ג מידות]

על איזה תנא מסופר שנתן מחצית משדהו?
ומצא בחצי השני אוצר?

 

[יהודי פשוט]

על איזה תנא מסופר שנתן מחצית משדהו?
ומצא בחצי השני אוצר?

לא כתוב שם שהוא היה חייב כסף לאנשים, אלא שהפסיד את כל כספו, ואע"פ כן נתן צדקה.

 

[י"ג מידות]

לא כתוב שם שהוא היה חייב כסף לאנשים, אלא שהפסיד את כל כספו, ואע"פ כן נתן צדקה.

כדי לתקן את הכותרת.
"האם מותר לאדם שנמצא בחובות לתרום כסף לצדקה"

 

[ענוה גדולה מכולם]

כתוב בספר חסידים:
אדם שיש לו חובות, לא יתן צדקה.

 

[ענוה גדולה מכולם]

כתוב בספר חסידים:
אדם שיש לו חובות, לא יתן צדקה.

בסימן שצ"ז
"לכך אדם שחייב לאחרים ממון ואין לו משלו, לא יתן צדקה"
ושם בסימן תנ"ד
כעין זה
"מי שחייב לאחרים לא ירבה בצדקות עד שיפרע"