מסופר על הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, שבא לפניו אחד מחסידיו והניח לפניו פתק (קוויטעל) עם פדיון גדול, ומחמת שידע הרבי שאותו חסיד לא מזמן פשט את הרגל לנושיו, סירב לקבל ממנו את מנחתו, ופתח ואמר: הפסוק אומר (שופטים ה' – ב) "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם" מקרא זה סרסהו ודרשהו, אימתי רשאי אדם מישראל להיות בכלל "בהתנדב עם" לנדב נדבות וליתן פדיונות, רק אחרי "בפרוע פרעות בישראל" רק משפרע ושילם את החובות שחב לאנשים מישראל.
